מקורות

תאור מקרה של התערבות קצרת מועד באמצעות פסיכודרמה ואמנות עם ילדי קיבוץ מצר בעקבות פיגוע. מחבל חדר דרך גדר המערכת לקיבוץ מצר והרג באישון ליל את מזכיר הקיבוץ ובהמשך אם ושני ילדיה.

 

"מפגש בין אנשי מחשבים ונפגעי נפש" הוא פרוייקט המבקש להיעזר ברב- גוניות של עולם המחשבים: תוכנות, לומדות, משחקים ואינטרנט, כדי לתת לנפגע נפש כלים לבילוי הזמן הפנוי, ללימוד, ובעתיד לתעסוקה. לצד הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי הממושך, שעובר אדם הסובל מפגיעה נפשית, הוא זקוק גם לעידוד ולקשר עם הזולת. חברות ההייטק המשתתפות בפרוייקט, מביאות אתן את המסר : "אכפת לנו... ברצוננו להיות בקשר עמך... אנו מאמינים ביכולתך להשתקם".

 

יעל ישראל (סופרת, עורכת ומבקרת ספרות וקולנוע) כותבת בבלוג שלה שבאתר "רשימות" על ההתנסות שלה עם פסיכותרפיה ועם כדורים נוגדי דיכאון. זה לא סוף העולם לקחת אותם, וגם לא "בון טון אופנתי" כמו שניסו להציג בכתבה "מדובר בתופעה" בערוץ 2 - לפעמים זה פשוט הכרח קיומי!

 

ד"ר גידי רובינשטיין סוקר במדור הספרים של העיתון "מקור ראשון" את ספרה של שרי ארגוב, שראה אור לאחרונה בעברית. על הערכתנו האוטומאטית את הקשה להשגה כפונקציה של דימוי עצמי נמוך בחברה משיגנית ותחרותית. מה שמוצע לנו על מגש של כסף לא שווה זהב. כותרת הספר מטעה והמנגנונים המוצגים בו ראויים לדיון רציני וישימים לא רק ליחסים בין המגדרים.

 

פורום הסתדרות הפסיכולוגים בניהולה של עליזה גולדשטיין מחדש את פניו לקראת הבחירות הקרבות ליו"ר הפ"י.

 

בעקבות המלחמה בצפון והמצב הקשה בשדרות ובישובי שער הנגב פיתחה קבוצת "משב" תוכנית אינטרנטית לעזרה עצמית. התוכנית הייחודית נקראת "איזון חוזר", מיועדת לסייע בהתמודדות עם לחץ וחרדות שהתעוררו בעקבות המלחמה האחרונה והמצב המתמשך ביישובי העימות בדרום. תוכנית "איזון חוזר" ייחודית בכך שהיא עושה שימוש במולטימדיה ומקיימת תקשורת אינטראקטיבית בין המודרך לתוכנית דרך האינטרנט. התכנית מביאה תימצות של הידע החדשני והעדכני בתחום התמודדות עם לחץ וחרדה. זוהי תוכנית המציגה כלים מגוונים להתמודדות עם מצבים אלה. העבודה באמצעות האינטרנט, מאפשרת לפעול בתכנית בכל עת שהאדם פנוי לכך ובקצב המתאים לו. הוא יכול להיכנס לאתר, לדפים האישיים שלו, שם ממתינים לו מפגשי ההדרכה. "משב" מציעה את התוכנית ללא תשלום כשירות לקהילה. התוכנית קצרה וממוקדת, וניתן להשלימה תוך זמן קצר (כיומיים-שלושה). אין הגבלה למספר האנשים שיכולים להעזר בה בו זמנית. צוות "משב" המורכב מאנשי מקצוע בכירים בתחום בריאות הנפש (יעקב צימרמן (צימי), אודי גל, זהבה לונטל וד"ר דני חמיאל) פיתח קודם לכן תוכנית הדרכה ואימון אישי שוכנת אינטרנט להתמודדות עם חרדת בחינות, - נחשפו אליה כבר מאות משתמשים שהצליחו להפחית באופן דרמתי את רמת חרדת הבחינות שלהם באמצעותה. התוכנית הנוכחית מבוססת לכן גם על הנסיון שנצבר בתוכנית האינטרנטית להתמודדות עם חרדת בחינות. בנוסף מבוססת התוכנית על הנסיון של אנשי משב בעבודה במקלטים בצפון בתקופת המלחמה..

 

לפסיכולוג ד"ר ברוך שלום שיטות הטיפול שלו מקוריות ביותר: לא פרויד לא יונג וגם לא ניטשה. הטיפול שלו הוא לפי השולחן ערוך ● את החומות שביחסי מטפל-מטופל הוא כבר שבר מזמן והוא מוכן להכניס מטופלים הביתה לתקופות ארוכות ● הוא טוען שבמקום לדבר על מונחים פסיכולוגיים מפותלים צריך להתמקד בכוח הדיבור ובבחירה החופשית ● ראיון עם מטפל מאמין שמנסה להפוך את החיבור בין התורה והפסיכולוגיה לדרך חיים . מתוך עיתון בשבע.

 

התאטרון מעלה הצגות בנושאים שהינם צו השעה כגון: מניעת פגיעות מיניות ("יעל לומדת לשמור על גופה"), מניעת אלימות בין ילדים, חינוך לבריאות ועוד. כל ההצגות נכתבו ע"י יעל פדר ושרונה אריאל (עובדות סוציאליות) בשיתוף אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים. באתר מידע על הצגות התאטרון וכן קישורים נבחרים לחומר מקצועי בנושאים השונים. לפרטים: שרונה 052-2745084

 

מחקרים עדכניים על המוח האנושי מצביעים על שינויים קוגנטיביים המתרחשים עם הגיל כמו גם על הדרכים לשמר ולשפר תפקודים מוחיים בגיל מאוחר. המחברות, ניצה אייל ויעל רייכנטל, מציעות מודל לאימון קוגנטיבי אישי כדרך למיצוי התפקודים הגוגניטיביים בגיל מבוגר ולהעלאת הרווחה הנפשית.

 

תגובה לכתבתה של אשרת קוטלר במסגרת התכנית "מדובר בתופעה: על גלולות האושר" ששודרה בערוץ 2 ב-30.8.06. בדברי הקישור של הכתבת יש נזק של ממש לציבור, נזק שעלול למנוע מרבבות אנשים הזקוקים לטיפול תרופתי לבקשו.

 

פוסט בבלוג של ירדן לוינסקי המתמחה בפסיכיאטריה בעקבות תוכנית הטלויזיה של אשרת קוטלר ”מדובר בתופעה” שעשקה בטיפול התרופתי בחרדה ודיכאון. ירדן מבקר את המסר שלא כדאי לצרוך תרופות פסיכיאטריות ואת ההתיחסות לטיפול התרופתי נגד דיכאון וחרדה כ"כדורי אושר" בעזרת מקרה קטן ומייצג מנסיונו המקצועי.

 

מהי לקות שפתית, כיצד לאתר אותה וכיצד לעבוד עם ילדים עם לקות שפתית. גורמים ללקות שפתית והקשר של לקות שפתית להפרעות קשב, סרבול מוטורי, לקות בקריאה, איטיות וקשיים רגשיים. לאלו אבחונים צריך להגיע ומהו הטיפול המערכתי הנכון. מאמר זה נכתב מנקודת מבט פסיכולוגית. אנשי מקצוע שונים מוזמנים להוסיף לו.