מקורות

סקירה מאת הפסיכולוג רועי סמנה, מתוך כתב-העת "שיחות", על ספרו של מייקל אייגן

 

סקירה של הפסיכולוג רועי סמנה, מתוך כתב-העת "שיחות", על ספרו של הפסיכואנליטקאי ההתייחסותי הידוע סטיבן מיטשל.

 

הרצאה שנישאה בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט, במסגרת פאנל שעסק בנושא החשיפה העצמית ברשת. ההרצאה מבקשת להצביע על הקשר המורכב והטעון בין שלושה משתנים עיקריים: 1. חווית הבדידות הקיומית –כנגזרת (או גזירה) בלתי נמנעת , של תפיסה תרבותית המאדירה את רעיון האינדיבידואליות, מעדיפה השגיות אישית ומעניקה ערכיות גבוהה במיוחד למימוש עצמי שאפתני של הפרט. 2. אינטימיות- כזיקה רגשית מחוייבת, המחברת בני אדם בקשרי נאמנות אמיצים, ומהווה, מאז ומעולם, את המרפא הטבעי והבלעדי לכאב הבדידות. 3. חשיפת יתר ברשת- כאחת הצורות העכשויות של הניסיון האנושי לטשטש את תחושת הבדידות ולהקהות כאב נפשי באמצעות שימוש בחומרים מאלחשים.

 

המשפט המהדהד של מישל פוקו, איננו רוצים להישלט כך, המופיע במאמרו מהי ביקורת (1984), מכיל בתוכו לפחות שני יסודות אליהם ניתן להתייחס בנפרד. הראשון הוא עצם קיומה של משילה כמסדירה את היחסים בין הריבון לבני האדם והשני הוא אופן מסויים של משילה כפי שמתקיים בתנאים חברתיים מסויימים.

 

המאמר מתאר את המודל התיאורטי ויישומו בגישת טיפול מבוסס מנטליזציה בהפרעת אישיות גבולית

 

אבחן את תפיסת העצמי המשתקפת בסיפור הקצר של הסופר הארגנטינאי הגולה חוליו קורטזה (1914-1984) אקסולוטל לאור התיאוריות הרלוונטיות של פרוייד וקריסטבה. הסיפור עוסק במבטו של מבקר באקווריום בפריז ההופך להיות החיה בה הוא מביט. אראה בסיפור זה עדות לעצמי השסוע המופיע כסימפטום, על פי פרוייד, או כעדות לעצמי בתהליך שאינו פיצול דיכטומי אלא הוויה תהליכית ע"פ קריסטבה.

 

ההכרח להכפיף את הנפש לנורמות התנהגות המנוגדות לטבע האנושי אחראי לבריאותו הלקויה של האדם ולתודעתו הישנה. גבריאל רעם על הזיקה בין גורדייף ורייך – שניים מההוגים המקוריים ביותר של המאה ה-20

 

פעולות כפייתיות וטקסטים דתיים (1907) הנו החיבור השיטתי הראשון של פרויד בתחום חקר הדת וכן חיבורו הראשון שבו ניתן למצוא דיון מפורט ושיטתי בנוירוזת הכפייתיות. טקסט זה מלמד אותנו לא רק על הדת במובן הצר של פסיכולוגיה יישומית, אלא שמתוך ידיעותיו בתחום חקר הדת בתקופתו התאפשר לפרויד לשכלל את הבנתו באשר לריטואל הפרטי של החולה בנוירוזת הכפייתיות. מהלך זה אינו מקרי לנוכח הקשר החזק המתקיים אצל פרויד בין המנגנון הדתי-תרבותי לבין הפתולוגיה הכפייתית "אישית". לפניכם אחרית דבר על היחס בין טקס, מלנכוליה ומצפון במשנתו של פרויד מאת ד"ר יצחק בנימיני, העורך המדעי של סדרת "זיגמונד פרויד – מבחר כתבים".

 

הראיון עם קריסטבה, שעוסקת בדת בהקשרים פסיכואנליטיים במרבית יצירותיה ובמיוחד ב"בראשית היתה האהבה", מעלה הרהורים על ההקשר שבו מוצג האסלאם היום - הקשר של טרור ומאבק נגד המערב. הראיון התקיים עם ביקורה של ז'וליה קריסטבה בישראל [פברואר 2006], יום לאחר שהחמאס עלה לשלטון ברשות הפלסטינית. פורסם לראשונה בכתב העת "סטודיו".

 

The article was published in the Israel Journal of Psychiatry, in a special Issue in Honor of Sidney J. Blatt. The interview revolves around different aspects of Blatt's work as clinician, the events in his life which contributed to his proffesional outlook.

 

חליפת המכתבים המסעירה והדרמטית – שמתפרסמת כאן לראשונה בעברית – בין זיגמונד פרויד לקרל גוסטב יונג (בין השנים 1914-1906), אשר תחילתה באהבה גדולה וסופה בקרע שלא אוחה מעולם, הנה מהמסמכים החשובים ביותר בתולדות התנועה הפסיכואנליטית. מסמך זה הנו בבחינת צילום רנטגן נדיר של מערכת היחסים בין פרויד ליונג (בין היהודי לארי, בין "אב" ל"בן", בין איש המדע לספיריטואליסט), אבל גם של שתי פרדיגמות אופוזיציוניות בפסיכואנליזה עצמה.

 

באפריל 2008 מייקל וויט, ממייסדי הגישה הנרטיבית הלך לעולמו כשהוא כבן שישים. כדי להוקיר את זכרו, אנו מביאים כאן ראיון שהתקיים בסוף סדנא אינטנסיבית שנערכה בישראל בשנת 2003.