מקורות

המאמר הינו סכום ההרצאות שניתנו על ידי במכללת וינגייט. המאמר עוסק בשלושה נושאים מרכזיים: הרחבת נקודת המבט מהסתכלות על ילד לקוי למידה בודד להשפעות כלליות על תפקודו; החל מתפקוד ההורים ועד התרחבות והמערכת הפוליטית השולטת. ליווי התפתחותו הרגשית והחברתית השונה של הילד לקוי הלמידה מלידה ועד בגרות בהשוואה לילד רגיל על פי התיאוריות ההתפתחותיות הקיימות: פיאז'ה, פרויד ואריקסון. העלאת המודעות למתרחש בלב ההורים בתהליך גידול ילדם לקוי למידה ו/או הסובל מקשיי קשב ורכוז והבנת התנהגותם.

 

הביטוי הלטיני autismus נטבע על ידי הפסיכיאטר השוויצרי Bleuler בשנת 1910, והוא שאוב מהמילה היווניתautos שפירושה "עצמי", ובא לשקף מצב של "התעסקות עם העצמי", או "פרישה אל תוך הפנטסיוֹת העצמיוֹת, כאשר כל השפעה חיצונית נתפסת כהפרעה בלתי נסבלת". בשנת 1938 היה זה רופא הילדים האוסטרי Hans Asperger שאימץ את המושג אוטיזם במובן המודרני שלו, ולֶאוֹ קָנֶר פסיכיאטר ילדים אמריקני שדיווח בשנת 1943 על 11 ילדים עם התנהגות מאוד אופיינית ודומה טבע את המושג "אוטיזם של הגיל רך", והשתמש בביטויים "התבודדות אוטיסטית" (autistic aloneness) וכן "התעקשות וחזרה על אותו הדבר" (insistence of sameness).

 

"העולם כולו במה וכל האנשים שחקנים הם", אמר וויליאם שקספיר. האם באמת כך הדבר? האם אנחנו כל הזמן משחקים בתפקידים שונים ואיננו מאפשרים להכיר את דמותנו האמיתית?

 

סדרת הספרים של הארי פוטר, שספרה הראשון "הארי פוטר ואבן החכמים" פורסם ב-1997, הפכה לאחת הסדרות החשובות ביותר בתרבות המערבית המודרנית. מההיבט הפסיכולוגי נשאלת השאלה מהו סוד כוחה של סדרת הארי פוטר וכיצד הצליחה המחברת לבנות עולם של "פנטזיה מציאותית" שהלהיבה את ליבותיהם של מאות מיליוני קוראים מגילאים שונים המתפרשים בקשת גילית רחבה המתחילה בגיל החביון ומסתיימת בבגרות המאוחרת (ואף מעבר לכך). מה ניתן למצוא בטקסט שמעביר את הקורא לעולם דמיוני ועם זאת מציאותי לחלוטין ומאפשר הזדהות עם הדמויות על כוחותיהן וחולשותיהן? לשאלות אלו מנסה הרצאה זו למצוא מענה. התפרסם באתר החברה היונגיאנית

 

במאמר זה מוצגת קריאה של מעבר להודו, ספרו של א. מ. פורסטר, לאור התיאוריה של יחסי קבוצות, שפותחה על ידי ביון ואחרים, ובהקשר של תיאוריות פוסט-קולוניאליות. אראה כיצד הדילמות האישיות של אדלה קווסטד, אחת הדמויות, מוטענות באמצעות של הזדהות השלכתית: מיקומה על הגבול ועמדתה הבעייתית יוצרים מצב בו פחדים וחרדות לא-מודעים של הקבוצה מושלכים לתוכה, והיא מזדהה עמם. הלחץ המשולב של הקונפליקט האישי והחרדות הקבוצתיות מתגבר עד שאדלה מבצעת פעולה אי-רציונלית, אשר מביאה אותה ואת החברה שסביבה אל סף האסון. טשטוש זה של הגבול בין העצמי לבין האחר ובין הקבוצות השונות מהדהד את המושג ההינדי של אחדוּת (Oneness) כפי שזה מתואר על ידי פורסטר.

 

נוכח החזרה העיקשת של מה שמוכר כבר מהעבר, גם כשנדמה שהמאמצים לחולל שינוי עלו יפה, יש מי שטוענים כי זה פשוט טבע האדם, בעוד אחרים מציעים הסברים שונים ליחסים המורכבים בין חדשנות לבין שמרנות בהתפתחות ההיסטוריה האנושית. כאשר הדברים אמורים ביחיד, התיאוריה הפסיכואנליטית מציעה הסבר להתפתחות אנושית שמצביע גם על הנטייה לחזור על דפוסים קודמים וגם על הכפייה לשחזר יחסים מוקדמים. על רקע המשגה זו, אקרא את התיאוריה של ביון לגבי קבוצות כטענה מורכבת הקובעת שטבע האדם כחיה חברותית מתבטא בתבניות פעולה חוזרות, המופיעות בהכרח בכל פעילות אנושית.

 

המושג מטאפורה שייך לתחום הבלשנות ומקורו במילה היוונית העתיקה metaphora ומשמעותה המקורית היא transfer להעביר. בעבודה זו אתייחס לשני אספקטים של אופן פעולתה של המטאפורה. האופן הראשון יציע הבנה סטרוקטורליסטית של הדרך בה מטאפורה מתפקדת מבחינה קוגנטיבית (מאמריהם של פאביו וולש ובויד) והאופן השני יתייחס להבנות פסיכואנליטיות לגבי תפקודה של המטאפורה כרכיב הכרחי בשפה בכלל ומאפשרת שדות מחקר חדשים בפרט (מאמרו של רוג'רס).

 

הרהוריו של גבי בנושא גבולות יוצרים עבורי מרחב עם שפע של הזדמנויות למחשבות חדשות: הן מתוך הזוויות, המחשבות וההמשגות המעניינות שגבי מתאר בנושא הגבולות, הן מתוך הראייה השונה שלי במקרים מסוימים, הן מתוך המחשבות שמגיחות ממרחבי הגבול שבין המוכר והחדש, או ממרחבי הגבול שבין ההסכמה לאי ההסכמה, או מהמרחב שנוצר על ידי הקנאה המבצבצת מול רעיונות חדשים שיכולה מחד גיסא "להרבות חכמה", אך מאידך גיסא להגביל את החופש לחשוב וליצור.

 

המשפט המהדהד של מישל פוקו, איננו רוצים להישלט כך, המופיע במאמרו מהי ביקורת (1984), מכיל בתוכו לפחות שני יסודות אליהם ניתן להתייחס בנפרד. הראשון הוא עצם קיומה של משילה כמסדירה את היחסים בין הריבון לבני האדם והשני הוא אופן מסויים של משילה כפי שמתקיים בתנאים חברתיים מסויימים.

 

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים. יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית". במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה.

 

בהקדמה לספרו 'הירהורים על מאה רבת מכאוב' כותב רוברט קונקווסט: "ספר זה מתפרסם בשעה שהעולם מפנה גבו באיטיות ובהססנות אל התהומות שחמקנו מהם, למזלנו, ושעדיין פעורות לרגלינו. הנחת היסוד של הספר היא שהאחריות העיקרית לאסונות שהתרחשו במהלך המאה אינה מוטלת על הבעיות אלא על הפתרונות שהוצעו להן. לא כוחות חסרי זהות, אלא בני אדם שהגו מחשבות מסוימות ולכן בצעו פעולות מסוימות". למה יש רוע בעולם?

 

מתוך הספר: סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי. מטרת הפרק הנוכחי היא להפגיש את הקורא עם החשיבות של אתיקה מחקרית בתחום מדעי ההתנהגות, לסקור את העקרונות המרכזיים שאמורים להנחות מחקר אתי ולתת כלים מעשיים ראשוניים לבחינה אתית של מחקר. הפרק כולל סקירה היסטורית של התפתחות האתיקה של המחקר, כמו גם הצגה של התחום כיום בארץ.