מקורות

מחקרים מצביעים על כך שדמיון רב בין המטפל למטופל ובין בני זוג גדול יותר, גדלים הסיכויים להצלחת הקשר. מנגד, כשמדובר בתהליכי חיזור הוכח שככל שבת/בן הזוג הפוטנציאליים קשים יותר להשגה, הם מעוררים עניין רב יותר. במאמר זה נסקרים הגורמים התומכים באמרה לפיה היכרות מעוררת סלידה (Familiarity breeds Contempt) כלפי הצד השני. ממצאי מחקרים מעלים שתוך כדי העמקת ההיכרות מתגלים ההבדלים בין שני הצדדים, דבר הגורם להם לפתח רתיעה זה מזה. כל מידע נוסף על הצד השני מוליד התרחקות. את המידע החסר לנו על הזולת אנו משלימים בעזרת פנטזיות חיוביות עליו המתגלות כחסרות בסיס במציאות. זאת בניגוד לאמונה שהעמקת ההיכרות תוביל לקבלה הדדית.

 

הצורך לְרׇצוֹת את הסביבה כדי לזכות בהערכתה מקורו בפחד מדחייה ומכישלון כתוצאה מההתנייה הנוצרת בין החשש לאבד את אהבת ההורים לאי-עמידה בציפיותיהם. בצד הדיון בדינמיקה זו מוצגים בפוסט זה כמה טיפים מעשיים, אם כי קשים ליישום, והטיפול ב'פְּלִיזֶרִיוּת' בעזרת הטיפול הממוקד באדם, אימון לאסרטיביות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגישות פסיכודינמיות המדגישות את הקשר הבינאישי בין המטפל למטופל.

 

מאמר קצר הלקוח מתוך עבודת מחקר העוסקת בזיקה שיש בין תהליכי יצירה ותהליכי טרנספורמציה אישיים. החלק הזה דן בקצרה במאפיינים שיש לאדם היוצר ובתנאים המאפשרים לתהליך היצירה להתרחש.

 

שיח בין-תחומי בין ד"ר לידיה אמיר וד"ר גידי רובינשטיין על פסימיות ואופטימיות מנקודות מבט פילוסופית ופסיכולוגית

 

אתר שמרכז מידע על כנסים בנושאים שונים - בחלק זה הנוגעים לפסיכולוגיה - מאורגנים על פי חודשי השנה.

 

תרגום הרצאתו של ד"ר ד. ויניקוט מתוך Through Pediatrics To Psychoanalysis מופיע באתר של הפסיכולוג עמי ברונסקי.

 

תרגום המאמר הקלאסי של סלמה פרייברג, Ghosts in the Nursery: A Psychoanalytic Approach to the Problems of Impaired Infant-Mother Relationship מופיע באתר הגיל הרך. בכל חדר ילדים מופיעים אורחים מעברם של ההורים, עבר שאינו זכור. קשרי האהבה בין הילד וההורה ותביעותיו של הילד לטיפולם מגינים עליו ועל הוריו מפני הפולשים. במהלך השנים ההורה והילד מוצאים עצמם פועלים מחדש re-enacting)) רגעים או סצנות מזמן אחר עם סט דמויות אחר. (בעצם יש כאן התייחסות לכך שאותה תפיסה המכוונת אותנו בטיפול האינדיבידואלי, פועלת בתוך הדיאדה). לא תמיד יש צורך בסיוע במצבים אלו. לעיתים ישנן 'רוחות' המשתכנות על בסיס סלקטיבי, בהתאם לנושא ספציפי – האכלה, שינה, חינוך לנקיון, עפ"י הפגיעות בעברו של ההורה. במצבים כאלו, גם כאשר בין ההורה לילד קיימים קשרים חזקים, ההורים עלולים לחוש חסרי אונים בפני ה'חדירה' ולחפש עזרה מיקצועית.

 

סדרת מאמרים שנכתבו עבור ירחון עולם הריצה על ידי ד"ר יעקב באומגולד, פסיכולוג קליני ואצן למרחקים ארוכים שסיים עשר ריצות מרתון מלאות ומספר רב של מקצים קצרים. המאמרים נכתבו על הפסיכולוגיה של הריצה והופיעו בירחון "עולם הריצה". המאמרים מופיעים באתרו של ד"ר יעקב באומגולד

 

ארסנל הפתגמים, שנועדו לנחם אותנו בשעת צרה, חוצה תרבויות, שפות ואמונות וכולל רציונליזציות הקוראות לנו להסתכל על חצי הכוס המלאה: 'כל עכבה לטובה', 'מה שלא מחסל – מחשל', 'אין רע בלי טוב' וכיוצא באלה אמרות שונות, חלקן מערבות כוח-עליון וחלקן קוראות לו לאדם לעשות על עצמו מניפולציות קוגניטיביות בכוחות עצמו. במאמר זה סוקר ד"ר רובינשטיין ספר על אופטימיות ופסימיות בעריכת אדוארד צ'אנג שראה אור בהוצאת האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, באותה תרבות שכמעט ואינה מותירה דרכי מילוט מחשיבה חיובית. "מובן, שבגלל הרגשות הנלווים לפסימיות ירגיש הפסימיסט תמיד יותר רע מן האופטימיסט, אך אין פירושו של דבר חידלון וחוסר-אונים, אלא לעיתים קרובות, אם הוא מנוצל נכון, יכול הפסימיזם להיות מנוף מוטיבציוני ומעשי לנקיטת הצעדים המציאותיים ביותר במציאות לא קלה."

 

פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח אדם, מאת היינץ קוהוט, תורגם לעיברית ונערך על ידי צילי זוננס ואלדד אידן ויצא לאור בהוצאת תולעת ספרים ואיגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות. אתר האיגוד מציג את ההרצאות בליווי דברי הקישור מלאי ההומור ואהבת האדם של ד"ר יחזקאל כהן שהנחה את הארוע: פרופ' פול ה. אורנשטיין, MULTIPLE NARRATIVES OF THE ORIGINS OF KOHUT’S SELF PSYCHOLOGY: REMINISCENCES AND REFLECTIONS רענן קולקה, המימד הרוחני בפסיכואנליזה - תרומתה של פסיכולוגיית העצמי.

 

רשמים מהרצאתו של דוד קיטרון במסגרת "מפגשים בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי. האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי מקיים מדי חודש מפגש ובו הרצאה ודיון בנושאי פסיכולוגיית העצמי. רשימה זו מביאה הדים מהמפגש השלישי בסדרה, ורשמים מהדיון בהרצאתו של דוד קיטרון :

 

אובדן בן במלחמה הוא, ללא ספק, אירוע טראגי, פתאומי וחיצוני. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב-העת Death Studies, השתתפו 25 זוגות הורים שכולים ו-25 הורים לא שכולים, שמילאו את שאלון מיקום השליטה של רוטר ואת שאלון חוסר התקווה של בק. מיקום השליטה של ההורים השכולים ככלל ושל הנשים ככלל חיצוני יותר ורמת התקווה שלהם נמוכה יותר ובנוסף האמהות השכולות הן הקבוצה בעלת מיקום השליטה החיצוני ביותר ורמת התקווה הנמוכה ביותר. תוצאות המחקר נידונות, בין היתר, בהקשר מגדרי.