מקורות

גישת הRDI פותחה ע"י ד"ר סטיבן גוטשטיין, והיא מבוססת על המחקר הפסיכולוגי-התפתחותי העדכני האמריקאי. הגישה רואה בלב הלקות את הקושי בעיבוד מידע מורכב ולכן בהתמודדות עם שינויים, חידושים ואתגרים חדשים, בגלל ההימנעות מחשיבה מורכבת והעדפת התבניות וההרגלים המוכרים. הגישה מיושמת ע"י ליווי והנחיה צמודים של מנחה מוסמך בגישה, והיא מלמדת את ההורים כיצד להשתמש בהזדמנויות היום-יומיות כדי לעבוד עם ילדם כדי לפתח חשיבה גמישה, יוזמה, שיתוף וכמובן - תפקוד טוב יותר. הגישה מובנית ויש בה שלבי התפתחות ברורים. תפקידו של המנחה הוא לעזור להורים לפתח פעילויות מותאמות לרמת הקושי של הילד ולהרגילו לשינויים כך שיתקבלו כמעוררי סקרנות ולא מאיימים.

 

מאגר בין חברים מיועד להורים, אנשי חינוך ומטפלים העובדים עם ילדים ובני נוער על הרצף האוטיסטי. המאגר כולל פעילויות שמטרתן לסייע בפיתוח כישורים חברתיים ותקשורתיים. פריטי המאגר כוללים טקסטים המתארים מגוון של מצבים חברתיים בתוספת הצעות לשיחה ולפעילות בעקבות כל טקסט. כל פריט במאגר קיים בשתי צורות: בטקסטים מאוירים (עם ניקוד או בלעדיו) ובטקסטים בסמלים. הפריטים להדפסה והעבודה עם התלמידים נעשית באמצעות הטקסט המודפס.

 

אגודת ניצן הנה אגודת הורים ומתנדבים שהוקמה בשנת 1964 במטרה לאתר, לאבחן, לטפל ולשקם ילדים, מתבגרים ובוגרים עם לקויות למידה, קשיי הסתגלות ותפקוד. לאגודה 35 סניפים הפרוסים ברחבי הארץ. האגודה, במסגרת פעילויותיה הרבות, דואגת למימוש ולמיצוי יכולותיה של אוכלוסיית לקויי הלמידה, הסתגלות ותפקוד תוך היענות לצרכיה המשתנים לאורך ציר החיים.

 

עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלעה לקשיים כספיים ועומדת כיום בפני סכנת סגירה. לפרטים מלאים ולחתימה על עצומה להצלת ער"ן: http://www.atzuma.co.il...weneederan/1 * אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש - נשמח עם תציינו את מקצועכם בהערות לחתימה. מאמרים מקצועיים בנושא עזרה טלפונית והתערבות בשעת משבר ניתן למצוא באתר ער"ן- http://www.eran.org.il תודה על תמיכתכם!

 

אתר 'אין קשב' מרכז מאמרים, קישורים, אינדקס מטפלים ומכונים ומידע נוסף בנוגע להפרעות קשב וריכוז. האתר מציג דעות ומידע בעד ונגד השימוש בתרופות (ריטלין) כטיפול.

 

עוסק באבחון, ייעוץ וטפול פסיכולוגי בפרט, בזוג ובמשפחה. באתר המכון בין השאר מאמרים בנושאי פסיכולוגיה חינוכית וטיפול משפחתי

 

אתר זה, המיועד לילדים, בני נוער, הורים ומחנכים, מספק כלים, טיפים והדרכה לגלישה בטוחה ברשת, באמצעות הסברים, סרטונים משחקים ומגוון אמצעים נוספים. הפורטל מספק מידע אודות אפשרויות דיווח און ליין על מעשים פוגעניים, לא חוקיים או מזיקים שחוו המשתמשים עצמם. בנוסף, יכולים הילדים והוריהם לשאול שאלות בפורום ולקבל תשובות ממומחים בתחום על פגיעות בילדים דרך הרשת ועל קשיים ולבטים בשימוש באינטרנט. כמו כן, במדור ''הדרכה להורים'' שבאתר, תמצאו מידע על הרצאות וסדנאות, עלוני הסבר ומצגות, וגם כלים אחרים שיעזרו לכם לעקוב ולהבין טוב יותר את האינטרנט ומשמעותו עבור ילדים ובני נוער.

 

מטרת הפורום להשיב לשאלות הגולשים בנושאים שבהם מטפלת ההיפנוזה הרפואית ולהפנות לטיפול במידת הצורך.

 

הילדים נחשפים למושג האובדן בגיל צעיר מאוד – עבור ילד צעיר התמודדות עם אובדן של חפץ בובה,כדור ועד חית מחמד הינה התמודדות עם אובדן. בעידן המדע והטכנולוגיה המציאות היומיומית מתועדת באמצעי התקשורת :טלוויזיה,רדיו ,אינטרנט,עיתון יומי, מספקת לילד מגוון גירויים סביב הנושא ומעלות בנפש הילד הרהורים שונים בנושא. מלבד ההרהורים והשאלות שצצות אצל הילד מתפתחת חוסר ידיעה כיצד להתייחס אל האבלים.(האם להתנהג כרגיל האם לשוחח ולדבר על הנושא..) ולמרות החשיפה העצומה לנושא המוות קיימת עדיין תפיסה נורמטיבית של "טאבו" ואפילו אמונות טפלות שעל נושא המוות לא מדברים באופן ישיר ואם בכלל במיוחד לא עם הילדים.

 

הפרעה דו קוטבית בילדים מעוררת עניין רב, מחקרים שונים מראים הבדלים גדולים בשכיחותה ויש החולקים על קיומה בילדים. ההרצאה מפרטת סוגי ההפרעה הדו-קוטבית, האבחנה בילדים, השאלות והקשיים האבחנתיים והטיפול המוצע. ההרצאה של דר' אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, היחידה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בי"ח "זיו" צפת, הוצגה בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006.

 

מה קרה לילד? מאת בנדיקט קאריי, ניו יורק טיימס, מתורגם ומפורסם באתר עיתון "הארץ". המחלוקות בתחום רפואת הנפש של ילדים מחריפות במקביל לעלייה במספר המטופלים. חלק מהמומחים טוענים שהאבחנה הרווחת ביותר, הפרעה דו-קוטבית, נשמעת לעתים קרובות מדי. אחרים סבורים כי ההפרעה עדיין לא מאובחנת דיה. ההורים מבולבלים

 

דיכאון של גיל הילדות וההתבגרות הוא הפרעה נפוצה, נשנית ומשפחתית, הנוטה להמשיך לגיל המבוגר. הוא מלווה פעמים רבות בפגיעה משמעותית בהתפתחות הפסיכו-חברתית ובתחלואה נוספת כמו צריכת חומרים ממכרים, ירידה בתיפקוד או הפרעה דו-קוטבית, ויכול להיות מלווה בסכנת התאבדות. גורמי-הסיכון לדיכאון מוקדם הם גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגים וסביבתיים, ויחסי-גומלין בין גנים לסביבה. הטיפולים שהוכחו כיעילים כוללים פסיכותרפיה קוגניטיבית או בין-אישית וטיפול במעכבי משאבת סרוטונין. רשות התרופות האמריקאית פירסמה לאחרונה אזהרה המגבילה את הטיפול בתרופות אלו לדיכאון בילדים. מחקר נוסף דרוש לבירור יעילותם ובטיחותם של טיפולים אלו, ולשיפור ההבנה של הגורמים האטיולוגיים. מתוך כתב העת הרפואה, אפריל 2006