מקורות

הפרק השישי, הצבת גבולות בהורות, מתוך הספר: "הורים כמנהיגים - להיות הורה משפיע" מאת חיים עמית, הוצאת מודן, 2006.

 

בין "סמרטוט" ל"נבוט" - הפרק השני בספרו של חיים עמית "הורים כמנהיגים - להיות הורה משפיע" (מודן, 2006) מתאר בתחילה את שני דפוסי ההתמודדות הקיצוניים וההרסניים של הורים עם חוסר אונים בהורות: "להיות נבוט" ו/או "להיות סמרטוט". לאחר מכן מתואר הרעיון, שיפורט בהמשך במהלך כל פרקי הספר, כיצד ניתן להימנע בהורות מ"להיות נבוט" ו/או "להיות סמרטוט" ולהצליח לשלב בין "יד רכה" לבין "יד קשה".

 

כסף מתערב ישירות ביחסי הורים וילדים: הוא קשור למאבקי כוח – מיהו החזק שנותן, ומיהו החלש שלוקח? הוא קשור לתחושת הערך – מי מקבל יותר ומי פחות, את מי אוהבים יותר או פחות. כסף יוצר פגיעויות המעוררות חרדות, כעסים ועלבונות. קשה למצא דרך שתספק את כולם, קשה לשמור על שיקול דעת ענייני בנושאים כספיים. המתח סביב הכסף גובר בתקופות מעבר כמו בזמן היציאה מהבית, כשהילדים הופכים בהדרגה להיות בוגרים, ולא תמיד ברור מה הדבר הנכון לעשות בענייני הכסף

 

המדריך הישראלי להורים נועד לסייע להורים להתמודד עם אינספור השאלות המתעוררות בשש השנים הראשונות לחיי ילדם: מלידתו ועד כניסתו לכיתה א'. בשפה פשוטה וקולחת, בגובה העיניים ומתוך כבוד רב להורים ולילדיהם, משלבים המחברים בין ניסיונם המקצועי העשיר, תיאוריות התפתחות קלאסיות וממצאי מחקרים עדכניים. בכך הם נותנים מענה לצרכים היומיומיים הרבים של ההורים, והכול באופן שמותאם היטב למציאות החיים הישראלית.

 

הפרק החמישי, נזקי האהבה, מתוך הספר "הורים כבני אדם", מאת חיים עמית (ספרית פועלים 1997) ובו מתוארות בהרחבה השלכות הורים על ילדיהם, שפעמים רבות מזיקות לילדיהם ולהם.

 

פרק ההקדמה לספרו החדש של חיים עמית: הורים כמנהיגים - להיות הורה משפיע, בהוצאת מודן, 2006. בפרק זה סוקר חיים עמית את הדימויים החברתיים להורות רצויה במהלך ההיסטוריה, ומציג את דימוי ההורות הרצויה, לדעתו, בתקופתנו - ההורה כמנהיג. בפרק מוצגות גם מיומנות המנהיגות בהורות ומבנה הספר.

 

האם ראוי לספר לילדים סיפורים ואגדות המכילים לעתים תיאורים אכזרים ואפלים, העלולים להפחיד את צאצאינו ולערער את נפשם הרכה? מתוך האחרית דבר: אנו חיים בתקופה שבה העולם, הנשלט על ידי דוקטרינות וחברות כלכליות שאכזריותן משתווה למכשפות הכי רעות באגדות, הפך להיות מקום לא בטוח לצמיחת פרחי לב הזהב או ברווזונים מכוערים שלוקח להם זמן להפוך לברבור. הכל צריך להיות מהר, קצר ולעניין. אנו מופגזים במידע שאי אפשר לקלוט, אוכל מהיר שאי אפשר לעכל, ודחף להשיג עוד ועוד. נראה שאגדות כבר לא מסתיימות במלים "והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה", אלא במשפט קצר ותכליתי, "לחיות באושר ובעושר עד העצם". יש צורך להציל את המקומות הבטוחים שבהם הנשמה יכולה להתרפק, להתכרבל ולמצוא מפלט ומנוח. האגדות והסיפורים, יחד עם השירה, הם "שמורות הטבע של הנפש", שאותן עלינו לשמר ועליהן להגן מפני כל פגיעה. "ונשמרתם לנפשותיכם" מצווים לנו בפרקי אבות. אני מדמיין מבצע של החברה להגנת הטבע שבמסגרתו נגן על נפשות רכות, על ציפורים בראש ועל חלומות כמוסים. אולי, כל עוד נמשיך לספר אגדות ולהאמין בנסים ובנפלאות, לא הכל יהיה אבוד.

 

פרק ב' בספרה של קלודי טל בשם זה, הדן בכשירות חברתית- התפתחות, הערכה וקידום כיתת הפעוטות במעון (גילאי שנה וחצי עד שלוש שנים)

 

מאמר מאת אסתר כהן: במאמר מועלות מספר סוגיות ומודלים לעבודה עם הורים בזמן חירום, טראומה או משבר. פרק 7 מתוך הספר " ילדים במצבי חירום ולחץ-מאפיינים והתערבויות פסיכולוגיות" בעריכת- א' קלינגמן, ע' רביב , וב' שטיין. הוצאת משרד החינוך, שפ"י.