מקורות

בימים אלה, כשחלק מהציבור הישראלי קם לבקש סליחות עם שחר, כשהימים הנוראים בפתח, כאשר אנחנו מצווים לבקש סליחה בכל מה שקשור ביחסים בין אדם לחברו, כדאי לחשוב לרגע על הסליחה מנקודת מבט פסיכולוגית. מדהים לראות שתחום הפסיכולוגיה של הסליחה (psychology of forgiveness), המבוסס כאמור מבחינה פילוסופית על המוסר הנוצרי, הרחיק לכת עד כדי הכוונת הטיפול בתופעות כמו אלימות במשפחה ופגיעה מינית לכיוון של סליחה לתוקף, סליחה הנחשבת שלב בתהליך הריפוי הנפשי של הקורבן. הואיל ורוב נפגעי/ות התקיפה המינית הכירו את תוקפיהם ומאחר שלפי התפיסה הדתית המשפחה היא ערך עליון ולכן יש לשמור על "שלום בית" כמעט בכל מחיר – פסיכולוגים נוצרים רתמו את התהליך הטיפולי לשרת רעיון זה. הנפגעים והנפגעות מתבקשים בעצם "להושיט את הלחי השנייה" כשהם סולחים.

 

גלים-מרכז לאמנות בינתחומית-חושבים אמנות!חושבים יצירתי! הכנת תיקי עבודות ללימודי תרפיה באמנות ואמנות. סדנאות אמנות למבוגרים-שפה לדבר עם העולם. סדנאות אמנות לילדים -להעשרה, חיזוק הביטחון ותקשורת. יעוץ וליווי לפרוייקטים באמנות-ליצירת ספר ולתערוכה סדנאות לסטודנטים בתרפיה באמנות למתן שעות אמנות לצורך התמחות.

 

הרצאה מסימפוזיון בנושא "טראומה ודיסוציאציה: השלכות ארוכות טווח", מרכז אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו וטראומה ודיסוציאציה ישראל (ט.ד.י.), אוניברסיטת תל אביב, 23.5.2006

 

באתר יכולים מטפלים לעבור בחינם קורס להכשרה בפרוטוקול של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד בטראומה. האתר ידידותי למשתמש ומצעיד את המטפל צעד צעד, תוך שימוש בהדגמות דרך סירטי וידאו. המודל הטיפולי הינו מודל מבוסס- אמפירית, המיועד לטיפול בילדים שעברו ניצול מיני או אירועים טראומטיים אחרים. הוא פותח ונבחן על ידי ד"ר אסתר דבלינגר, ד"ר ג'ודי כהן וד"ר אנטוני מאנארינו, ונמצא יעיל בטיפול בילדים עם בעיות הקשורות בטראומה ומשפחותיהם. הטיפול נבחן בילדים נפגעי טראומה מינית ותוצאותיו החיוביות נמצאו יציבות במחקרים עד שנתיים לאחר תום הטיפול

 

התאטרון מעלה הצגות בנושאים שהינם צו השעה כגון: מניעת פגיעות מיניות ("יעל לומדת לשמור על גופה"), מניעת אלימות בין ילדים, חינוך לבריאות ועוד. כל ההצגות נכתבו ע"י יעל פדר ושרונה אריאל (עובדות סוציאליות) בשיתוף אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים. באתר מידע על הצגות התאטרון וכן קישורים נבחרים לחומר מקצועי בנושאים השונים. לפרטים: שרונה 052-2745084

 

העיסוק במין למטרות מסחריות הוא נושא בעל השלכות רפואיות רבות. בשנים האחרונות, התפרסמו מאמרים רבים על זנות, בספרות הרפואית והחברתית. אולם בעיון מחודש במאמרים אלה, מתברר כי מרביתם עוסקים בדעות ולא בידיעות המבוססות על עבודה ניסויית בשטח. מסתבר, לדוגמה, כי בעולם המערבי, הזונות אינן המקור העיקרי להפצת מחלות-מין בכלל, ולתיסמונת כשל חיסוני נרכש (AIDS) בפרט, כפי שמקובל לטעון. עוד מסתבר כי הכרת דרכי עבודת המין הממוסחר חשובה, היות ויש לכך השלכות בריאותיות, לדוגמה: הכרת הנוהג של קיום מין פומי (אוראלי) ללא שימוש בקונדום, עשוי להיות חשוב לרופאים מקבלי החלטות בתחום בריאות הציבור. בעבודת שטח נמצא כי רבות מהעוסקות במין ממוסחר אינן חולות נפש או מכורות לסם, חלקן, כך מסתבר, רואות בעיסוקן עבודה לגיטימית, שהגיעו אליה בשל בעיות כלכליות, על רקע מצבן המשפחתי ו/או האישי. קיומו של מין ממוסחר שלא במסגרת החוק, הוא בעל משמעויות רפואיות, הן מבחינה טיפולית והן מבחינה מחקרית. כך לדוגמה, נמצא כי נשים העוסקות במין ממוסחר לוקות בקשיים נפשיים ובבעיות רפואיות והן אינן פונות לקבלת טיפול. כדי להקיף את הנושא, כפי שנחקר עד כה, יובא בסקירה זו סיכום העבודות שנערכו בתחום תעשיית המין, לרבות עבודתנו האחרונה בנושא, שבוצעה בישראל. מאת יצחק (צחי) בן-ציון, בלה צודקוב, ג’ולי צוויקל וחיים בלמייקר. מתוך "הרפואה" כרך 143, חוב' א' >> ינואר 2004 >>

 

הרצאתו של מאיר פרלוב בפאנל שעסק ב"מהסיפור האישי לסיפור הציבורי" ביום העיון "התשמע קולי" של איגוד מרכזי הסיוע שהתקיים בנובמבר 2005. המאמר מופיע באתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.

 

הרצאה של אורית נוה, פסיכולוגית קלינית בכנס "התשמע קולי" של איגוד מרכזי הסיוע לנשים שהתקיים בנובמבר 2005.

 

סוגית הזכרונות המודחקים נמצאת במחלוקת פוליטית, פורנסית ובמחלוקות אישיות/משפחתיות בצפון אמריקה, בעיקר. אין, לדעתי, מחלוקת של ממש בין חוקרי הטראומה בעולם לגבי המהות והמאפיינים של זיכרון טראומטי. במאמר זה אעסוק במאפיינים נוירוביולוגיים וקליניים של זיכרון טראומטי. יחד עם זאת, אני מרגיש שאני חייב לעזור לקוראים להתמקם על מפת ההסתברויות של זיכרון טראומטי מסולף. הטענה של חוגים מקצועיים מסויימים היא שרוב ההאשמות של מטופלים כלפי הוריהם שהתחוור להם בטיפול כי עברו התעללות מינית בילדותם, הם אישומי שווא טראגיים המהווים תוצאה של השתלת זכרונות מסולפים בידי המטפלים. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

סימוכין: זומר, א. (2004). להיות או לא להיות: טראומות ילדות והפרעות ניתוק. בתוך זליגמן, צ. וסולומון, ז. (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומרכז אדלר, אוניברסיטת תל אביב. ניתוק (dissociation) הוא סוג של מצב מודעות שבו אירועים וחוויות שבדרך כלל מחוברים ומשולבים במודעות, הם מופרדים ומפוצלים אלה מאלה. פרק זה יתאר את התפתחותן של תופעת הניתוק כמנגנון הגנה בפני טראומות ואת תהליך הפיכתו של מנגנון מיטיב זה להפרעה נפשית מעוררת מצוקה. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

רוב סוגי האלימות וההתעללות קשורים בגרייה אברסיבית המלווה באפקט עוין. מצב נתונים כזה יוצר הלימה חוויתית המאפשרת לפתח עמדות הגנתיות והימנעותיות מסתגלות כלפי הפוגעים. העמדה השלילית האינהרנטית כלפי פגיעה רגשית ופגיעה גופנית, היא מובנת מאליה. מין, הוא אינהרנטית חוויה אפטיטיבית ומתגמלת. הישרדותית, אנו מתוכנתים להפיק הנאה ממין. משמעות הדבר היא שהרבה מן ההתנסויות של קורבנות של ניצול ותקיפה מינית עלולות להיות משולבות גם בהבלחות של הנאה, וגם שקורבנות ניצול ותקיפה מינית עלולים לסבול מקונפליקט משיכה-דחייה תמידי ביחס למיניותם. הרצאה זו תדון בקשיים העיקריים בהסתגלות המינית של קורבנות תקיפה מינית ותצביע על כמה כיווני טיפול שעשויים לסייע לאנשים אלה לקבל חזרה שליטה ובעלות על מיניותם. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

מאמר זה מתבסס בחלקו על הכתוב ספר "יחסים מקבילים: פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ" שיצא לאור בשנת 1999 על ידי הוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.