מקורות

מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. מחקר זה מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. לשם כך הוצגה השאלה באילו אופנים מתמודד נוער גאה עם גילויי הומופוביה בבית-הספר תוך התייחסות ליחסי הגומלין עם קבוצת השווים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק מובנים-למחצה עם עשרים תלמידים בטווח הגילאים 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית. לשם צמצום תופעת הבריונות ההומופובית בבית-הספר. התערבות זו עשויה להועיל להתמודדותו של נוער גאה עם הסטיגמה המוּטבעת בו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.

 

רוב המחקר בישראל בשדה הלהט"בי מופק באופן "מסורתי" מתחומים קליניים טיפוליים - הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית הקלינית ועוד. שאלתי, איה החינוך? איה האמונים על החיברות המקצועי למקצועות הייעוץ החינוכי וההוראה? אל נשכח, בתי-הספר הם המרכיב המרכזי בסביבה הטבעית והיומיומית של כלל בני-הנוער ולא הקליניקה. לא בכדי אין למורי מורים, מדריכים פדגוגים, יועצים חינוכיים, מחנכות,מורות וגננות משנה סדורה מבוססת מחקר על להט"ביות ועל צמצום בריונות על רקע להט"בופוביה בבתי הספר מבעד לאספקלרייה חינוכית. לבטח שהדבר בעוכרם של באי בית-הספר ובקומפטנטיות של אנשי חינוך לתת מענה לצרכים הדיפרנציאלים של כלל התלמידים בחברה משתנה והטרוגנית.

 

הנה בשעה טובה ומוצלחת ולאחר שצלחנו מדבר צחיח של עשייה מוצנעת מאחורי הדלת הסגורה של היועצת - לא רואים, לא שומעים, לא מדברים, האמתלה הקלאסית של "הנושא הרגיש" - הועלו לאתר המקוון של שפ"י, שפ"ינט, תכנים חשובים ביותר - "מד רגשות למורה בנושא הלהט"בי" וכן מפרט של ארגוני סנגור ותמיכה של הקהילה הגאה המהווים כתובות מקצועיות רגישות מגדר ורגישות תרבות עבור בני נוער ואנשי חינוך כאחד: חוש"ן, איגי, מעברים, שוב"ל, הבית הפתוח ועסוואות.

 

התאטרון מעלה הצגות בנושאים שהינם צו השעה כגון: מניעת פגיעות מיניות ("יעל לומדת לשמור על גופה"), מניעת אלימות בין ילדים, חינוך לבריאות ועוד. כל ההצגות נכתבו ע"י יעל פדר ושרונה אריאל (עובדות סוציאליות) בשיתוף אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים. באתר מידע על הצגות התאטרון וכן קישורים נבחרים לחומר מקצועי בנושאים השונים. לפרטים: שרונה 052-2745084

 

מאת ד"ר משה רז – מכללת תלפיות כלי התקשורת השתים מדווחים לאחרונה בשכיחות ההולכת וגוברת על אירועים שונים הקשורים באלימות והתעללות במשפחה. הן של בעלים כלפי נשותיהם והן של הורים ו/או קרובי משפחה אחרים כלפי ילדים. הנפגעים, בעיקר מקרב הילדים מוזהרים על ידי המבוגרים לא לספר לאחרים על האירוע או האירועים. לשמור זאת כסוד שלנו, ולכן קשה לנו (מורים, יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחרים) לדעת שקיימת בעיה, גם כאשר הדברים עולים בתוך המשפחה, ישנה לעיתים שאיפה של חברי המשפחה לשמור זאת בתוך המשפחה ולא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. הדבר משרת את התוקפן אך לא את הקורבן. אחת הדרכים לאיתור מצוקות נפשיות בכלל והתעללות כלפי ילדים בפרט הנה ניתוח ציורי ילדים. נמחבר מפרט ומדגים את דרכים אלו. המאמר פורסם בעיתון מכללת "תלפיות" - "מסכת משפחה" חוב' מס' 1 אייר תש"ס עמ' 25-33

 

הפ"י נותנת לחבריה שירות של ייעוץ משפטי בסוגיות עקרוניות הקשורות לעבודת הפסיכולוגים. במסגרת שירות זה עלו הרבה שאלות והפ"י שמחה להביא בפניכם, במסגרת מדור "עניין משפטי" באתר הפ"י, חוות דעת משפטיות, אשר ניתנו על-ידי משרד עורך-דין ברוך אברהמי, היועץ המשפטי של הפ"י, במענה לשאלות שנשאלו על-ידי חברי הפ"י.