מקורות

מבחן ליבוביץ או שאלון LSAS משמש ככלי אבחון ראשוני לחרדה חברתית והוא כולל בתוכו אוסף שאלות המתארות סיטואציות מעוררות חרדה חברתית. על הנבחן להשיב על רמת ההימנעות או רמת החרדה שלו מסיטואציות אלה. ניקוד גבוה במבחן מראה כי הנבחן סובל מחרדה חברתית.

 

נוהל של משרד הבריאות מה-30 באוגוסט 2012 שנועד להסדיר איתור נשים עם תסמינים רגשיים בהריון ולאחר לידה וסימני דיכאון לאחר לידה, כחלק מהפעילות השוטפת של השירות המונע בטיפות חלב ובמרכזים המטפלים בנשים הרות.

 

המגזין לכירולוגיה פסיכודיאגנוסטית מציג את שיטת האבחון הפסיכולוגי שפותחה על ידי דר' ארנולד הולצמן. שיטה זו מאפשרת אבחון פסיכולוגי מדויק על ידי בחינת כפות הידיים.

 

עוסק באבחון, ייעוץ וטפול פסיכולוגי בפרט, בזוג ובמשפחה. באתר המכון בין השאר מאמרים בנושאי פסיכולוגיה חינוכית וטיפול משפחתי

 

באתר מציעים אבחון מוקדם של בעיות קשב וריכוז דרך "סרטוני אנימציה" עם שאלון. "סרטוני אנימציה" מדגים התנהגות של ילד שסובל מבעיות קשב וריכוז. מטרת האתר היא לתת בידי ההורים דרך שתסייע להם לזהות תסמינים של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדיהם.

 

המחקר בדק את ההבדלים בתכונות אישיות בקרב ארבע קבוצות של אנשי מקצוע מנוסים. גרסה עברית מקוצרת של שאלון חמשת הגדולים של קוסטה ומקריי הועברה ל-236 רופאים, עורכי-דין, פסיכולוגים קליניים ואומנים בני שני המינים, שגילם הממוצע 31.19 שנים. האומנים נתגלו כניורוטיים יותר במובהק מאשר חברי שלוש הקבוצות המקצועיות האחרות וכפתוחים יותר לחוויות יחסית לרופאים. הנשים במשגם היו יותר נוירוטיות ומוחצנות מהגברים, וזאת ללא קשר להשתייכותם המקצועית. המאמר ראה אור ב-Journal of Research in Personality.

 

שאלון טורדנות כפייתית(OCD), שאלון להערכת קוגניציות דיספונקציונליות פוסט-טראומטיות(PTCI), שאלון להערכת דכאון, מבחן ליבוביץ לחרדה חברתית, שאלון להערכת חרדה כללית ועוד. מופיע באתר של ד"ר עינת כהן

 

מה קרה לילד? מאת בנדיקט קאריי, ניו יורק טיימס, מתורגם ומפורסם באתר עיתון "הארץ". המחלוקות בתחום רפואת הנפש של ילדים מחריפות במקביל לעלייה במספר המטופלים. חלק מהמומחים טוענים שהאבחנה הרווחת ביותר, הפרעה דו-קוטבית, נשמעת לעתים קרובות מדי. אחרים סבורים כי ההפרעה עדיין לא מאובחנת דיה. ההורים מבולבלים

 

תוצאות מחקרים שונים מעידות על כך, ששיעור נכבד מקרב הפונים למירפאות ראשוניות לוקים בבעיות נפשיות. מטופלים רבים הלוקים בבעיות אלו אינם מאבחנים כהלכה, ולפיכך אינם זוכים לטיפול הולם על-ידי הצוות הרפואי. הבעיה קשה במיוחד כשמדובר במטופלים שעלו לישראל מאתיופיה, בעיקר בשל השוני בין מערכת האמונות הרפואיות של עולי אתיופיה לבין זו של הרופאים הלא-אתיופיים, ובשל השימוש של עולי אתיופיה בניבי מצוקה תרבותיים טיפוסים שאינם נהירים לרופאים המערביים. ה-WHO פיתח את ה- Self Reporting Questionnaire –SRQ – כלי סינון פסיכיאטרי שנועד ליישום בקרב אוכלוסיות ממדינות מתפתחות. ומפותחות כאחד, הוא התגלה כבעייתי ליישום בקרב תרבויות מסוימות. הבעייתיות נובעת בחלקה מפערים בין ניבי המצוקה העצמוניים (הספונטניים) שבהם משתמשים הנשאלים, לדוגמה האתיופים, לבין ניבי המצוקה המופיעים ב- SRQ. מאמר מאת רפי יונגמן, נילי זילבר, נורית קווה, ממויה זרה, פיקרה וורקנה, יילמה בקלה ורוברט גיל. "הרפואה" – כרך 141, חוברת א', ינואר 2002.

 

פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים וחינוכיים, עובדים סוציאליים, יועצות בית-ספר ומטפלים אחרים בתחום בריאות הנפש העובדים עם מתבגרים נתקלים לא אחת במתבגר שמתכוון לפגוע בעצמו ותוהים אם ניתן להעריך את רמת הסיכון לאובדנות של אותו מתבגר ואיך ניתן לגעת באובדנות באופן אמפטי (כיצד ניתן להרגיש ולעשות מובן מה שהמטופל האובדני מרגיש).

 

הפרסום הרשמי באתר משרד הבריאות ובאדיבות הפסיכולוגית הראשית, מתייחס למתן חוות דעת מומחה על ידי פסיכולוג בבית המשפט. המאמר כולל סקירה של הבסיס האתי לכתיבת חוות הדעת, סקירת הספרות הרלוונטית והצעה לכללים לכתיבת חוות הדעת לסיום. המאמר בפורמט PDF.

 

שאלון בן 10 פריטים, שנגזרו ותורגמו מהקריטריונים של DSM-IV-R לאבחון דיכאון ומאפשרים לנבדק לקבל מושג און-ליין באשר לרמת הדיכאון שלו. מודגש בפני הנבדק כי מילוי השאלון אינו מהווה תחליף לאבחון ע"י איש מקצוע. השאלון פותח על רקע שאלות גולשים רבים בפורום פסיכותרפיה של המחבר, שביקשו לדעת האם הם נמצאים בדיכאון. ממצאי השאלון נמצאים בהלימה עם תוצאות ריאיונות קליניים עם מטופליו של המחבר.