מקורות

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

 

קריאה של דו"ח מבקר המדינה בדבר מערך הייעוץ החינוכי בישראל אינה מחדשת אלא מעמידה את סוגיות הליבה שבעוכרה של הפרופסיה על השולחן ומבססת עמדה מגובשת לרבות המלצות יישומיות למקבלי ההחלטות. מהכרות עם המחקר בתחום הייעוץ, כתבתי חיבור המאגד תת נושאים המצוים במוקד הדיון על עתידו של הייעוץ, המאמרון מלווה בביקורת נוקבת על כפל התפקידים - "מורה-יועץ", על העדר תקינה, על העדר אחריותיות ובקרה על התערבויות ייעוציות בבתי-הספר, על עמימות נמשכת בתפקיד היועץ, על ריבוי המטלות שאינן בזיקה לייעוץ ועוד...לבסוף, מזמין את מי שמאמין בכוחו של הייעוץ, לעסוק בסנגור מקצועי ולהמשיך לקדמו.

 

בימים האחרונים רוחשת קהילת המטפלים בכלל וקהילת הפסיכולוגים בפרט בעקבות פרסום כרטיסי מבחן הרורשך הידוע באינציקלופדיה האינטרנטית "ויקיפדיה". המאבק שנוצר בין ממשיכיו של רורשך לבין ויקיפדיה הוא עוד ציון דרך במהפכה הבלתי צפויה שיוצרת פלטפורמת האינטרנט בכל הקשור למידע וליחסים א-סימטריים. כבר בעשור הקודם דובר רבות על המידע הרפואי המציף את האינטרנט כך שכל אדם יכול היה להגיע לכל מידע בלחיצת כפתור. הצפת הרשת במאמרים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות יצרה עבור הצרכן (במקרה זה החולה) נגישות מצד אחד, אך גם קושי באבחון מהימנות מקור המידע מצד שני. כדי לפתור קושי זה קמו גופים שונים המהווים תו תקן לאתרים רפואיים, כמו Hon- health on the net.

 

בימים אלו מוצף השוק באין-ספור סדנאות המציעות לקהל הרחב לעבור תהליכים רגשיים דרך התנסויות בכלים שונים. סדנאות אלו מציעות בדרך כלל היכרות עם גישה או כלי מסויימים בצד חוויה משמעותית, בתוך זמן קצר. ואכן, אנשים המשתתפים בסדנאות, מדווחים לא פעם על חוויה משמעותית שעברו ולעיתים אף על שינוי ממשי בחייהם בעקבות הסדנא. הדבר מתאפשר כיוון שהסדנאות מושתתות לא פעם על אמצעים שונים המאפשרים לחדור את מנגנוני ההגנה של האדם, באשר הם. למטפל בתוך מסגרת טיפולית ישנו הזמן הדרוש להכיר אט אט את האדם העומד מולו ואת הנרטיב שלו. המטפל יכול ללמוד את מבנה האישיות של האדם, את רמת החסינות הרגשית שלו וכן להכיר ביחד עם המטופל את מנגנוני ההגנה שלו ולהבדיל בין אלו התומכים בו, לבין אלו המעכבים אותו. סדנא קצרת מועד אינה מאפשרת את כל אלו ולעיתים בנויה בדרך החודרת את מנגנוני ההגנה של האדם באופן שאינו תואם את צרכיו ואת יכולתיו.