מקורות

העבודה הטיפולית במים נובעת מההבנה, כי גם בתהליך טיפולי מילולי מוצלח, בו חלים שינויים משמעותיים במטופל, נותרים מקומות, אליהם לא ניתן לחדור באמצעות המילים. חקירת אותו גרעין עמוק בנפש, אשר נותר ללא נגיעה, מובילה אל הצורך בטיפול, אשר משלב את הגוף ואת הנפש, מתוך הכרה בכך, ש"הגוף הוא הכספת של הנפש" - שהפצעים העתיקים מאוחסנים ברקמות הגוף. העבודה הטיפולית במים מבוססת על ההנחה, כי דפוסים הגנתיים (מנגנוני הגנה גופניים-נפשיים), הקשורים בפצעים מוקדמים ובטראומות ראשוניות, שמרו על העצמי מלהתפרק, ובו-זמנית הביאו לעצירת התפתחות העצמי הפסיכוסומטי או חלק ממנו. הפגיעה, הכאב והטראומה "הוקפאו" בגוף ונאצרו בתאים, ברקמות, באיברים ובמערכות הגוף. מטרת העבודה הטיפולית במים היא להביא להתמוססות אותם מנגנוני הגנה, וכך לאפשר למטופל לחזור למקום הטראומה, להיכנס למקום העצירה, למצוא שם דפוס חדש, ובאמצעותו לצאת מהטראומה ולהמשיך הלאה בהתפתחות העצמי. מתוך אתר המרכז לרפואת גוף-נפש

 

מאמר זה מהווה גירסא המבוססת על מאמר תגובה שהתפרסם בגליון נפש, , 78-80, 2001 מתוך האתר 'הדדיות' של ד"ר אודי בונשטיין

 

יסודות הדרך הבודהיסטית לטיפול בנפש. התפרסם לראשונה ברבעון "שיחות". מתוך אתר 'פסיכו-דארמה'

 

הפסיכותרפיה המקובלת - חילונית, מדעית ופמיניסטית - לעתים גורמת לאנשים להיתקע בתוך בעיות במקום לפתור אותן. במיוחד במקרים של התעללות פיזית ומינית בילדות. אמתי מגד מציע חמישה עקרונות חלופיים לטיפול בטראומה

 

מאמר זה משרטט את תחום העיסוק של משוב ביולוגי (ביופידבק) ומונה חמשה עקרונות בסיסים המאפיינים את המטפל בתחום

 

מערכת מורכבת על פי תיאוריות המורכבות כוללת מספר רב של סוכנים (agents) הנמצאים באינטראקציות רבות ומקומיות ואין סדר על המכתיב התנהגות המערכת. המערכת נתונה במצב תמידי של התהוות (emergence) באופן בלתי ליניארי ולרוב בלתי וודאי, שאיננו ניתן לחיזוי. בחיינו עתירי המורכבות, אנו נדרשים להבנה חדשה של האינטראקציה שלנו עם האחר ועם סביבתנו. מתוך אתר "סולחה" העוסק בגישור.

 

המאמר מתאר את התפקיד והחשיבות של הנשימה לחיים הרגשיים, ואת יחסי הגומלין בין נשימה לחוויות רגשיות שונות. במאמר מוצעות דרכים לשלב בתוך הטיפול הנפשי הורבאלי עבודה עם הנשימה, עם תחושות הגוף וביטויים נוספים של שפת הגוף. הקשבה לגוף מסמנת מגמה מתפתחת של טיפולים נפשיים המכוונים לגוף [body-oriented], מגמה שפותחת אופקים חדשים לטיפול הנפשי המוכר ומספקת כלים רבי עוצמה לטיפול במצבי דחק ולשיפור הבריאות והחוסן הנפשי.

 

לאחרונה יש מטפלים רבים המדברים על העניין הרב שהם מגלים בגישה הקיומית (הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית) וברלוונטיות שלה לפרקטיקה הטיפולית. מטרת הרשימה הזו היא להבהיר שהפסיכותרפיה הקיומית היא גישה טיפולית בפני עצמה, ואינה נלווית לשיטות אחרות.

 

עבודה בעזרת בועות סבון ככלי ללמד ילדים נשימה סרעפתית.

 

הצעה להנחיית מפגש במקלט. התוכנית הינה מודולרית וכוללת שלב של חינוך פסיכולוגי (Psychoeducation), שלב של מיפוי סטרסורים ומשאבים ולימוד של מספר טכניקות: נשימות, הרפיית שרירים, מקום בטוח והיגד חיובי נוסך בטחון. בנוסף מוצעת פעילות קצרה של הפעלה גופנית עם מוזיקה. יש לשקול יישומה בהתאם לתנאים במקלט (מיזוג+ עד כמה זה יפריע לשוכני המקלט שאינם משתתפים בפעילות). רצוי שהמפגש יימשך בין שעה וחצי לשעתיים.

 

לעיתים, ביום יום אנו מתחילים לאכול ארוחה ולפני ששמנו לב לכך, היא מסתיימת. מצב זה מאפיין חוסר קשיבות (Mindfulness). המושג קשיבות מתייחס למצב ההפוך. על פי הגדרתו של ד"ר ג'ון קאבאט-זין, מחלוצי המטפלים המערביים שעשו שימוש בשיטה עוד בשנות ה-70: "Mindfulness פירושו, הפניית תשומת לב בצורה שמאפשרת לנו פשוט לצפות בתודעתינו באופן מכוון, ברגע ההווה ולחוות דברים בלי לשפוט או לפרש אותם". להלן תובא סקירה על תחום הקשיבות ותרומתו האפשרית לסוגי טיפול שונים.

 

מאמר נרטיבי המשלב את סיפורו האישי של הכותב, מונחים מתפיסות שאמאניות, אקולוגיות, טיפוליות, חינוכיות וחברתיות יחד עם דוגמאות מעבודה בשטח המומשגים למונחים תיאורטיים. פורסם ב"נפש", ינואר 2005, גיליון 19-20, ע"מ: 139-142