מקורות

המקרה הוצג בכנס של האיגוד הישראלי לפסיכודרמה ב- 10.04.2008, ומתאר את תהליך הטיפול בגבר הסובל מהלם קרב מאז תקופת שירותו הצבאי, שטופל בקבוצת פסיכודרמה. תקציר מאת טליה פרידמן להרצאה של אודי גבריאלי, מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכודרמה.

 

מתוך ההקדמה: "במשך שנים אני מנהלת יומן חלומות. אינני יכולה להצביע על מטרתה של עבודה מחייבת זו שלקחתי על עצמי, אבל עם השנים הפכו המחברות לביוגרפיה של חיי החלומים. אני אומרת ביוגרפיה מכיוון שהחומר המצטבר חושף רצף ממשי מתפתח הנרקם על וילון הדימויים השקוף המפריד בין שני העולמות... מסעות ליליים אלו שחלקם הבאתי בספרי "מחברת החלומות" גורמים לי כל בוקר פליאה רבה על זהותו של הנווט שבי. מתוך אתר "תורת חלומות וחקר החלימה"

 

עיון במיתוס הבריאה המקראי לאורם של מדרשי חז"ל וספרות הסוד הקבלית, בניסיון להאיר את דמותו העלומה של האל המגיח מעמקי חביונו ואת הדיאלוג הנרקם ונפרם חליפות בין חלקיו הזכריים והנקביים ובהקבלה בינו לבין האדם הנברא. הדיון יעשה מתוך זיקה לתהליכים התפתחותיים בשדה האנושי והתרבותי, תוך שימוש בין השאר בגישות פסיכודינמיות לחקר הנפש.

 

הפורומים של בני ניצולי השואה אמנם פתוחים לכל, אבל הם מקווים שהוריהם לא יגיעו אליהם. סוף סוף יש להם מקום שבו הם יכולים לדבר בחופשיות בלי להתנצל. מצוקותיהם של ילדי הניצולים, שכבר תוארו במספר רב של מחקרים ויצירות אמנות, מושמעות בפורום במלים ישירות ואותנטיות. "חלומות על נאצים שרודפים אחרי אסור לספר לאמא", נכתב בפורום, "כי מה פתאום הם מופיעים בחלומות שלי? הרי הם החלומות שלה". מתוך "קפטן אינטרנט".

 

הרצאתה של פרופ' זהבה סולומון מאוניברסיטת ת"א, מתוך כנס בשם "המלחמה שלא הסתיימה - ניצולי השואה במצבים טראומטיים בישראל", שנערך באוניברסיטת חיפה בשנת 2007. מתוך "הערוץ האקדמי" של אוניברסיטת חיפה.

 

המונח לתופעת ריבוי אישיויות בפסיכיאטריה, בפסיכולוגיה ובדיונים הפילוסופים הוא Multiple Personality Disorder - MPD. משנת 1994 שונה מינוח התופעה ל Dissociative Identity Disorder - DID. ניתן לראות בשני השמות לתופעה זו את ההצבעה על שתי עמדות פילוסופיות/פסיכולוגיות רווחות לגבי תפיסת התופעה של ריבוי אישיות. העמדה האחת – מתייחסת אל האישיויות כקיימות באמת וחולקות גוף אחד, ויותר מכך יש להן אף קיום עצמאי - על כך מרמז המונח MPD. העמדה השנייה מתייחסת אל הפרעת ריבוי אישיות כאישיות אחת הלוקה בהפרעה דיסוציאטיבית המוסברת ברוב המקרים ע"י ליקוי ונתק בזיכרון בשל חוויות טראומתיות חמורות. על כך מרמז המונח DID.

 

שנת המאה וחמישים להולדת פרויד ומאה שנה להופעתה של הפסיכואנליזה כתיאוריה וכשיטת טיפול, הן הזמנה להתבוננות ביקורתית במפעלו של פרויד על הישגיו המרובים, על התועלת שהעניקה הפסיכואנליזה לתרבות ועל המחיר שגבתה מאתנו.

 

המאמר שהתפרסם ב"רפואה ומשפט", עוסק בשאלה מהי מסוגלות הורית, וכיצד יש להעריכה. האם מסוגלות הורית נמדדת בהתבסס על העבר וההיסטוריה של ההורה, או שמא במסוגלות הכוונה הינה גם לניסיון לאמוד את הפוטנציאל של ההורה להפוך להיות הורה יותר טוב לילדו? איזה סוג מפגשים עם המשפחה נחוצים על מנת להעריך את המסוגלות ההורית? מהם השאלות האתיות המתעוררות במצבים אלה? המאמר דן בשאלות אלה ואחרות. התפרסם ב"רפואה ומשפט" בשנת 2001.

 

הרצאתה של ד"ר גבי מן "על הכנעות התמסרות והתמוססות" עסקה בשילוב של קונספטים תיאורטיים של גנט מחד, ובמושג ההתמוססות ,כפי שרענן קולקה מנסח אותו בהמשך להגותו של קוהוט, מאידך. ההרצאה ניתנה ב-13 באפריל 2008, במסגרת מפגש "בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי.

 

ב"מיקום-מחדש-בחזרה", או באנגלית: "Re-Relocation" הכוונה הינה לתהליך החזרה לארץ של משפחות לאחר סיום שליחות או עבודה של מספר שנים בחוץ לארץ. מהן הבעיות העיקריות העלולות להיווצר במהלך תהליך זה? כיצד הורים יכולים להתמודד בצורה טובה עם קשיי הילדים והמשפחה כולה במיקום-מחדש-בחזרה? המאמר דן בשאלות אלה ונוספות.

 

בספר 'הנפש בלילה' מתוארת ההיסטוריה של חקר החלומות ונסקרות התובנות המדעיות אליהן הגיעו עד כה, תוך ניסיון לדון באופן מעמיק בשאלות של איך, למה ומדוע בעצם אנחנו חולמים; הן מההיבט הביולוגי – אבולוציוני, והן מההיבט הפסיכולוגי –אנליטי. מוצגות דוגמאות למקרים יוצאי דופן ולמחקרים מעניינים מעולם החי מתוך מאמץ לחבר את הפאזל של חידת הנפש החולמת. מתוך כך, עולות שוב ושוב הסוגיות של הקשר בין הגוף והנפש (התודעה). הספר כתוב בצורה רהוטה (מובן גם למי שלא מגיע מתחום מדעי המוח), והוא אינו פוסח על סיפורם המרתק לא פחות, של המדענים שחוללו את המהפכה בתחום

 

המאמר בוחן את ההיבטים ההיפנוטים של שיטת ה- EMDR. על פי פרופ' קפלן, גם אם EMDR איננה היפנוזה יש בה רכיבים שהופכים אותה לשיטה השייכת למשפחת תופעות מצבי תודעה ייחודיים כזו המשתמשת בעקרונות של תקשורת היפנוטית-סוגסטיבית. במאמר מתוארות סוגי הסוגסטיות השונות בטיפולים המאופיינים במצב תודעה יחודיים.