מקורות

תקציר במאמר אנסה להציג את התייחסויותיהם של מספר תיאורטיקנים פסיכודינמיים מרכזיים ביחס לשתי שאלות עיקריות ביחס למושג התוקפנות (Aggression): האם מדובר בדחף מולד או נרכש וכן האם התוקפנות היא הרסנית בבסיסה או בעלת פוטנציאל מרכזי חיובי ובונה. כמו כן יוצגו הבנות והתפתחויות באשר לראייה התיאורטית של המושג.

 

אחד מהמאפיינים המרכזיים בכל קשר בין אישי (ובכללו קשר וירטואלי) הוא היכולת להסביר לעצמנו את התנהגותינו שלנו והתנהגותו של האחר במונחי מצבים נפשיים (קרי - להפעיל פונקציות רפלקטיביות). מחקרים מראים קשר מעניין בין התנהגות תוקפנית לבין פעילות רפלקטיבית ואיכותה של פעילות זו. העבודה תבחן את האפשרות ליישם חשיבה זו לצורך הבנת התנהגות תוקפנית ברשת. מתוך הרצאה שניתנ הבמסגרת יום העיון "היבטים של תוקפנות ברשת - התבוננות פסיכולוגית ודרכי התמודדות" שהתקיים ב- 1.2.07.

 

איך נוצרה הגרפולוגיה בצרפת במאה התשע-עשרה. על דמותו הססגונית של מייסדה, ז'אן היפוליט מישון, ועל העקרונות עליהן התבססה שיטתו הגרפולוגית. המאמר מבוסס על ספר בהכנה על האיש ועל שיטתו.

 

בין המצגות: אשמה, בושה והנאה בשיח המקצועי על הפרעות פוסט-טראומטיות של חיילים, תיאוריית ההתקשרות והמימד האקספלורטיבי באמונה היהודית, העברה בין-דורית של טראומת השואה בדור השלישי, אמהות עם הפרעות אכילה, מאפייני היחסים בין אבות לבנות הסובלות מהפרעות אכילה ועוד

 

הדיון בעצמי מופיע בפרקי הספר כשאלת מפתח ארוגה בשאלות וסוגיות נוספות הנוגעות לתרבות ורוח , העיקרית שבהן מבררת את האופן בו משמשת האמנות כמרחב אידיאלי לבריאתו של העצמי וליצירת קולו הייחודי. המחבר מציג את משנתו הפסיכואנליטית כשהיא מקרינה על תחומים אחרים : אמנות , רוח פוסט מודרניסטית ואמונה דתית , ומתוך מבט ופרספקטיבה אישית הוא נע בגמישות בין העיון התיאורטי בתיאוריה ובמטא-תיאוריה של הפסיכואנליזה לרשמים תרבותיים וסוציולוגים. אופיו האידיוסינקרטי של המסע התרבותי שמבטא את טעמו ותחומי העניין של המחבר מאפשר לקורא הצצה לעצמיותו של גלדמן לצד התבוננות מזוויות חדשות על עצמיותו שלו. מרדכי גלדמן הוא פסיכותרפיסט משורר ומבקר אמנות תל אביבי .

 

המונחים 'קומפלקס' ו'אוביקט' הינם חלק מהדיון הפסיכואנליטי היום-יומי, אך יש הבדל במשמעותם בין הגישות השונות, והקשר ביניהם אינו מובן מאליו. מאמר זה בוחן את הקשר בין הקומפלקס בגישה היונגיאנית, והאוביקט הפנימי של קליין. הבנת מחברי המאמר היא ש'האוביקט הפנימי' של קליין קשור בעיקר ל'דימוי הארכיטיפלי', ו'האוביקט המופנם' למושג 'אימגו' של יונג. הקומפלקס הוא המושג המרכזי, שבמודל מוגדר של נפש האדם מאחד את התופעות המתוארות ע"י מונחים אלה. בנוסף, בקונפליקט הנוירוטי המאבק בין אגו לקומפלקס האוטונומי מתרחש בשדה הקרב של נפש הפרט, אך כשמדובר בהפרעות אישיות - הקומפלקס מושלך ללא הבחנה ובמלואו, על האוביקט החיצוני. מאת ד"ר אראל שליט וג'יימס הל, התפרסם בכתב העת Quadrant http://www.cgjungny.org/quadrant.html

 

פואמה, טיפול ומחשבות על אזור הנפש שאנו קוראים לו בשם הכולל "בושה"

 

הדף האישי של פרופ' עזי ברק, אוניברסיטת חיפה. כולל בין היתר רשימה ארוכה של פרסומים מהעשור האחרון, את רובם ניתן להוריד בפורמט PDF. רבים מהפרסומים עוסקים בחקר האינטרנט וקהילות וירטואליות.

 

אובדן בן במלחמה הוא, ללא ספק, אירוע טראגי, פתאומי וחיצוני. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב-העת Death Studies, השתתפו 25 זוגות הורים שכולים ו-25 הורים לא שכולים, שמילאו את שאלון מיקום השליטה של רוטר ואת שאלון חוסר התקווה של בק. מיקום השליטה של ההורים השכולים ככלל ושל הנשים ככלל חיצוני יותר ורמת התקווה שלהם נמוכה יותר ובנוסף האמהות השכולות הן הקבוצה בעלת מיקום השליטה החיצוני ביותר ורמת התקווה הנמוכה ביותר. תוצאות המחקר נידונות, בין היתר, בהקשר מגדרי.

 

הרצאה שניתנה בכנס הבוגרים של המחלקה לפסיכולוגיה, אונ' בר אילן. עוסקת בדרכים בהן אמהות (Mothers) בראשית דרכן או אמהות לתינוקות עושות שימוש בקבוצת דיון כדי ללמוד על אמהות (Motherhood).

 

עיון בנושא יחסים שליליים עם אובייקטים דוממים. יש שאדם מרגיש יחס שלילי כלפיו מצדו של חפץ דומם. דלת הדוחפת את העובר דרכה, פסנתר הנרתע מהמנגן עליו, משב רוח אכזרי. החוויה של חפצים כנוהגים באופן עויין עשויה לבטא כמיהה ליחס לא אדיש, לרגש ולתגובה, גם אם הם שליליים. המאמר עוסק במשמעויות תיאורטיות של חוויות אלה לאור דוגמאות ממגוון מקורות.

 

אחד מביטוייה הניכרים במרכזיותם של התקדמות הטכנולוגיה בתחומי הלמידה וההדרכה בעשורים האחרונים הופיע בדמותה של הלמידה מרחוק. E-Learning, המוכר בשמות נוספים כלמידה מרחוק, למידה ווירטואלית (ובאנגלית E-Education) ונגזרותיו נתנו את אותותיהם בעשורים האחרונים והועלו שאלות רבות המתייחסות לאתיקה ולאספקטים חינוכיים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים כגון: האם שיטת הלמידה מרחוק תופסת את מקומה של השיטה המסורתית הנהוגה? האם הסביבה הווירטואלית תורמת לשביעות רצונם של תלמידים/סטודנטים בהתייחסות להעברת הידע, המחשה, למידה משותפת וכן הלאה באותה מידה בה תורמת הסביבה הלימודית ה"מסורתית"? מהן העדפותיהם של תלמידים/סטודנטים בנוגע לאפשרויות הלמידה העומדות בפניהם? מאמר זה עוסק בסוגיות אלו תוך בחינת אספקטים הקשורים ליתרונותיה ולחסרונותיה של כל שיטה.