מקורות

"הפסיכולוגיה היא תחום ידע מודרני שנולד בין מהפכת הדפוס למהפכה התעשייתית. במושג פסיכו-לוגיה יש שתי הנחות יסוד: ראשית, שהנפש היא ישות הניתנת לחקירה. הנחה זו רואה בנפש טקסט יציב וקיים בנפרד מהאדם. כך הנפש היא ישות יציבה ולא אמורפית הנפרדת מהגוף (הדואליזם של דיקארט). שנית, ההנחה שהנפש ניתנת להבנה באמצעות כלים לוגיים שמהווים רק חלק של הנפש. האם יש בכלל מקום לתחום הפסיכולוגיה בעולם שבו הידע הפוסטמודרני נובע מטכנולוגיות הידע הדיגיטאליות ומטכנולוגיות הייצור הממוחשבות?" רשימה של ד"ר אשר עידן, בבלוג של ירדן לוינסקי.

 

"ייתכן שיִקשה על השומע להבחין בחוט המאחד את דבריי. על כן אומר מראש שאין לי מטרות שאליהן אני רוצה להגיע, ואין מדובר באמת או בתיאוריה שבדעתי להציג בפניכם, אלא בַּדרך שעשיתי בתוך הפסיכואנליזה ועמה..." במאמר זה מתמודדת פרופ' יולנדה גמפל עם השאלה עתיקת היומין של הקשר בין הגוף לבין הנפש. מתוך פרק מתוך ספר בהכנה ששמו יהיה: שמונה "ממוס" לזיכרון של העתיד.

 

"עוצמה" מייצגת את משפחות נפגעי-הנפש ברמה אזורית וארצית. אנו נאבקים למען יקירינו הנפגעים ומשפחותיהם מול/עם הרשויות, הציבור וגורמי הטיפול והשיקום - נגד קיפוח, הזנחה, בידוד והרחקה של מחלות הנפש ממחלות הגוף, ולמען יישום הולם של חוק שיקום נכי נפש בקהילה.

 

השביל המוליך אל ההורות, הפיזית והנפשית גם יחד, מתחיל כמובן בתקופת ההריון. חוויה הלידה, והתקופה האינטנסיבית שמיד לאחר מכן הן שלב נוסף וחשוב בהתגבשות החוויה של "היות הורים". גם אם נדמה שהיינו מוכנים, שחיכינו וייחלנו לרגע, מרביתנו מרגישים מופתעים מעוצמת הרגשות, מגודל השינוי ומכובד האחריות שמכים בנו בתקופה זו. במאמר הנוכחי ננסה למפות עבור ההורים המצפים לילד וגם עבור אלו כבר בעיצומה של ההסתגלות להורות, את מאפייני ההריון והתקופה שלאחר הלידה.

 

בפרק זה עוסק אסא כשר במשמעות המדוייקת של הביטוי "אתיקה", בהקשר הרווח של העיסוק במה שקרוי "אתיקה מקצועית". מתוך המאמר: "בניגוד לדעה רווחת, קוד אתי אינו תרופה למחלה. קהילה מקצועית שהתגלתה בה בעיה אתית חמורה, אינה אמורה להפיג את המצוקה שהתגלתה בפעילותה ע"י כתיבת קוד אתי. אם מחלה התגלתה בה, תרופה נחוצה לה. שימוש בתרופה הוא צעד חריג. אדם חולה נזקק לתרופות כל עוד הוא חולה או מועד לחלות. אדם בריא אינו נזקק לתרופות ואם הוא ישתמש בהן שלא לצורך הן לא יועילו לבריאותו אלא יזיקו לה. לפיכך, תמונת הקוד האתי כתרופה אינה נכונה. קוד אתי אינו מיועד לשעה חריגה של מחלה. אדרבה, קוד אתי נועד לשעה שגרתית של בריאות מקצועית". מתוך אתר "המרכז לאתיקה" של משכננות שאננים.

 

הרצאה ניתנה ביום העיון "תחלואה כפולה בפתח המילניום השלישי" – בבית החולים אברבנאל. "קראתי להרצאה שלי "בין medication לבין self-medication" על מנת לדבר על האדם שאנחנו פוגשים במחלקה לתחלואה הכפולה. ארצה לדבר על מה שקורה בתווך בין הסמים שהאדם מספק לעצמו על מנת להפחית את מכאוביו, לבין התרופות שאנו נותנים לו כדי להפחית את סבלו. התמונה שאציג בפניכם היום היא הפרופיל של חולי הנפש המכורים לסמים... בהרצאה זו אציג את ההיבט האישי ואת האינטראקציה הבין-אישית, כפי שהיא משתקפת בפסיכותרפיה עם חולה פסיכיאטרי המכור לסמים". מאת ענבל שני.

 

חלומות הם אירועים פרטיים אשר מעולם לא תועדו בשעת התרחשותם. לעומתם – דיווחי חלומות הם אירועים ציבוריים אשר נגישים לחוקרים. השינוי הגדול שחל במתודולוגיה החברתית תרבותית בהקשר זה, היא מעבר משיטת ראיון חולמים "לא מערביים" שמטרתו איסוף מידע סטטיסטי על חלומות, לשיטה בה אנתרופולוגיים מסתמכים יותר על צפייה פעילה, בה הם לוקחים חלק בשיתוף החלומות, בייצוגם, ובפרשנותם. בסיטואציה כזו, טבעי לחלוטין ואולי אף צפוי שהאנתרופולוג עצמו יחלוק את חלומו עם הסביבה. השינוי המתודולוגי הזה הביא לידי פרסום ניתוח מגוון ועשיר של תיאורי חלומות, ייצוגם ופרשנותם. לאחרונה, אנתרופולוגיים פתחו מיומנות בחשיפת התגובות הלא-מודעות שלהם, לתרבויות אותן הם חוקרים. בחלוף הזמן, אולי יידמו האנתרופולוגים לפסיכולוגיים באמצעות היכולת שלהם להקשיב לשיחות על חלומות ובדיקת תגובתם לכך.

 

טופס ההסכמה זה לטיפול תרופתי פסיכיאטרי מציג ומייצג נקודת מבט ביקורתית הן בנוגע לתרופות עצמן והן בנוגע לרקע לנתינתם, מתוך שאיפה להפוך את צרכניהם למושכלים יותר. רוב המשתתפים שקראו את הטופס, דווחו כי אף אחת מהנקודות בו לא הועלתה לדיון על ידי הרופאים המטפלים שלהם. הטופס תורגם מה- Journal of Humanistic Psychology.

 

הרשימה מתארת חוויות מהרצאתו של ד"ר חזי כהן, המפרטת את הגורמים המשוערים לעמדה האמביוולנטית השכיחה כלפי פסיכולוגיית העצמי בקרב ציבור המטפלים, כנגזרת מהחשש מפני תביעותיה של תיאוריה זו.

 

דרך שילוב אמנויות בטיפול, ניתן לאמן ולתרגל את היכולת לזהות חסרים רגשיים. דרך האמנות, אדם בא במגע עם רגשותיו באמצעים לא מילוליים המאפשרים העלאת דימויים המייצגים קונפליקטים ומצוקות המטרידות את המשתתף. ההבעה האמנותית מגבירה את יכולת ההשתתפות של המשתתף בתחושת היוצר ללא הזדקקות להסבר הגיוני, סיבתי או נסיבתי.

 

אמינות המידע והיקפו בשנת 2000 היו שונים בתכלית ממצבור הידע המדהים הקיים כיום אונליין. עם זאת נותרו שאלות רבות כשהיו. למשל, כיצד מבחינים בין מידע אמין המתאים למצבו של מחפש המידע, לבין מידע שאינו כזה? כיצד מבחינים בין סוגי המחקרים השונים? כיצד להתייחס לחוות דעת של רופאים שונים ממדינות שונות? סוגיית רופא-חולה עוברת מהפכה. ה- www הוא בן 17, ומהפיכה זו מתאפיינת בשינויים חדשים המאפיינים את גיל ההתבגרות. יש לבחון מקרוב את מאפייני צריכת המידע הרפואי ברשת, האינטראקציה רופא-חולה, העצה הרפואית המקוונת, וכן את מגוון סוגיות האתיקה העולות מן התמהיל החדשני הקרוי רפואה אונליין. ההרצאות עוסקות בשאלות הבאות: האם נגישות החולים למידע תביא לשיפור הרפואה? כיצד תשפיע השונות הרבה באיכות המידע ברשת? האם האינטרנט ישפר את הקשר בין הרופא לחולה או ירע אותו? מתוך אתר מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט.

 

מחקר העובר שעוד לא נולד מחולק לשניים: הפסיכולוגיה הפּרֶה-נטאלית - מרגע היווצרות העובר עד תחילת הצירים, והפסיכולוגיה הפּרִי-נטאלית - מתחילת תהליך הלידה עד שהתינוק יוצא לעולם. רפואה ופסיכולוגיה פרה-נטאלית ופרי-נטאלית שייכות לתחום אינטר-דיספלינרי חדש של ידע, שחוקר את התפישה הרגשית של התינוק שעוד לא נולד ואת השפעת הרשמים שנשארים בזיכרונו כילד, ולאחר מכן בחשיבה ובהתנהגות שלו במשך החיים. מתוך אתר "הגיל הרך".