מקורות

ערב הימים הנוראים, כשאנשים הולכים מדי בוקר לבקש סליחות ומבקשים סליחה זה מזה, מעניין לסקור תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה, "הפסיכולוגיה של הסליחה". כשאתה סולח למי שפגע בך, אתה מיטיב למעשה עם עצמך. מה זה אומר לגבי נפגעי/ות פגיעה מינית ונפגעים אחרים?

 

הנהלת אגף הייעוץ והיועצים הבכירים מתלבטים דרך קבע בעניין זהותם המקצועית. במשך שנים רבות רווחה תפיסת ה- "Laissez-faire", אשר עיכבה את פיתוחה של זהות מקצועית משותפת של יועצים חינוכים. הייעוץ החינוכי – כמקצוע המחפש זהות, עודנו מוצג לסטודנטים ולסטודנטיות ברחבי הארץ בצורות ובדרכים שונות וסותרות – מסוכן בריאות הנפש של בית הספר ועד סוכן צדק חברתי, בעוד שהגדרתו של משרד החינוך את היועץ החינוכי משנת 1964 כ- "מורה-יועץ", שרירה וקיימת. נכון לשנת 2015 קיימות 13 תכניות לימוד לתואר שני M.A ו M.Ed בייעוץ חינוכי במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הביקוש למשרות ולו חלקיות בייעוץ חינוכי הולך וגדל ואילו היצע המשרות מצומצם מאוד. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 על מערך הייעוץ מצא בו כשלים מרובים אך טרם הוצגה שיקפות ואחריותיות באשר לעבודה ייעוצית שיטתית מבוססת-מחקר בדרגים השונים ובאשר להערכת התוצרים שהיא מניבה (בתוך כך, היקף החינוך המיני בבתי-ספר והטמעת כישורי חיים בבתי-ספר). נייר העמדה מוקיר את עבודת מערך הייעוץ ואת נחיצותו ובשל כך, מדגיש את הצורך הדוחק במיסוד שירותי הייעוץ החינוכי - מעיסוק לפרופסיה מובחנת - חקיקת חוק היועצים החינוכיים, חזקה על שעות הייעוץ, הרחבת היקף משרת הייעוץ, קביעות ליועצים בחינוך היסודי, היפרדות הייעוץ מן ההוראה וגישור הפער בין ההכשרה באקדמיה לעבודת היועץ החינוכי הלכה למעשה בבית-הספר.

 

במקומון השכונתי "עת הכרם" פורסמה כתבה הנושאת את הכותרת "זוכרים את שירה", שירה בנקי ז"ל, תושבת שכונת רמת בית הכרם בירושלים, נרצחה על רקע פשע שנאה במצעד הגאווה בירושלים. היא בקשה לתמוך ולחבור לחברים ולחברות שלה למען צדק חברתי-מגדרי ומיני. משפחתה נפרדת ממנה בכאב רב, ומייחלת ליותר סובלנות ולקבלת האחר.

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל אשר התכנסה ב- 20.7.15 לדון בסוגיה: נוער גאה במערכת החינוך. מ"מ יו"ר הועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי חתמה הדיון במספר מסקנות - "הועדה קוראת למשרד החינוך ליישם ולהטמיע את תיקון מס '5 לחוק זכויות התלמיד שעניינו איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכן להכין ולפרסם חוזר מנכ"ל בסוגיה זו בהקדם". החוזר העדכני אינו בחזקת חדשה אלא משקף נאמנה את חוק זכויות התלמיד על תיקונו כבר במרץ 2014 והוספת איסור אפלית תלמידים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית."איסור הפליה" מוגדר בחוק כסעיף פלילי, כלומר זהו סעיף שהפרתו גוררת סנקציה של מאסר של שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בה-בעת אין עוררין על חשיבות החוזר הנ"ל כחלק מתהליך קריטי של הטמעת החוק והבאתו משולחנה של ועדת החינוך של כנסת ישראל בירושלים אל משרד החינוך על אגפיו ואל קהילת בתי הספר. החוזר מקבל משנה חשיבות על רקע חוזר המנכ"לית שקדם לו ופורסם כבר באפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" חוזר המנהלת הכללית, ע"ה/8 (ב). ירושלים. חוזר זה התייחס לראשונה ביתר פירוט לבריונות בית ספרית על רקע נטייה מינית לצד נהלים ודרכי פעולה חדים וברורים מאד. מכל מקום, כדברי המפקחת הממונה על יישום זכויות הילד, יש להבנות תרבות תומכת זכויות בקהילה הבית-ספרית באם נרצה כי אכן תהא הטמעה של חוזרי המנכ"ל בהוויה הקיומית ובאורחות החיים של בתי הספר בישראל

 

חלק גדול, אם לא רוב, הסובלים מהפרעות אישיות תופסים את המצב הנפשי שלהם כתקין ואילו את העולם שסביבם כמאיים ובמקרים רבים לא "תקין". תפיסה זו של הזולת היא לרוב המקור למצוקתם. זאת לעומת הסובלים מהפרעות קלינית כמו דיכאון או חרדה שמגלים תובנה, חלקית לפחות, לקשר שבין מצוקתם, תפיסתם, התנהגותם ואישיותם ועקב כך פונים לטיפול. לרוב הסובלים מהפרעות אישיות לא יפנו לבקש עזרה בגלל הפרעת האישיות, אלא אם כן נלווית לה הפרעה קלינית כמו דיכאון, חרדה, או התנגשויות ביחסים בין-אישיים. בנוסף לריבוי הגישות הטיפוליות המיושמות לטיפול בסובלים מהפרעות אישיות, בהרצאה זו מוצע ליישם גם את עקרונות תפיסתו של תומאס האריס בספרו רב-המכר משנות השבעים של המאה הקודמת, "אני בסדר - אתה בסדר", בניסיון להסדיר את תפיסתו הבין-אישית של הסובל מהפרעות אישיות.

 

בהרצאה זו נעמוד על המשמעות הכפולה של פרפקציוניזם, תופעה הזוכה להערכה בחברה המערבית התחרותית וההישגית, אך גם מאפיינת יותר ויותר הפרעות נפשיות. כן נעמוד על מאפייני הטיפול הפסיכולוגי בתופעה.

 

הרצאה זו נדבר על הקשר ההדוק שבין צורך בשלמות (פרפקציוניזם) והתמכרות לעבודה (וורקוהוליזם). כל אחת מהתופעות מזוהה עם הצלחה וזוכה ליוקרה חברתית, אך המחיר הרגשי של כל אחת מהן ושל הקשר ביניהן עלול להיות כבד, לפגוע בתחומי חיים אחרים ולטמון בחובו הפרעות נפשיות שונות ובעיקר הפרעת אישיות כפייתית. מוצעות דרכי טיפול פסיכולוגי ותרופתי.

 

אם בעבר זיהינו OCD עם פחד מזיהומים, סדר וניקיון וחשש אי-רציונאלי להזיק ליקירינו, הרי שבשנים האחרונות נערכים ניסיונות לסווג את סוגי הכפייתיות עפ"י נושאי האובססיות. אחת הדוגמאות לכך היא אובססיות המופיעות בקרב הטרוסקסואלים הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים איתן יחסי מין ואף מערכות יחסים רגשיות, מתפקדים מינית בצורה תקינה - ועל אף כל אלה, מקנן בליבם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים, אולי מודחקים, אשר ביום מן הימים תפרוץ משיכתם לגברים אל פני השטח ותאיים לחסל את משיכתם לנשים ואת הזוגיות שיצרו עם נשים. לעיתים קרובות מלוות האובססיות גם בקומפולסיות בצורת בדיקות מתמידות של הזקפה נוכח סרטים פורנוגרפיים של גייז לעומת סרטים של סטרייטים ופגיעה משמעותית בזוגיות הנוכחית עם נשים.

 

ביסקסואלים סובלים הן מהעמדות ההומופוביות של החברה הסטרייטית והן מעמדות בי-פוביות של קהילת הלהט"ב. עקב כך, הם מגיעים לטיפול פסיכולוגי תוך צורך עז להחליט לאיזה צד הם שייכים, אך מטרת הטיפול לפתח גמישות שתאפשר להם להכיל את הדואליות של המשיכה לבני שני המינים. גרסת וידיאו מעודכנת למאמר שנכתב לפני שנים רבות.

 

כאשר מחשבות טורדניות וספקות תמידיים באשר להתאמת בן הזוג שלנו אלינו מחלחלות אל זרם התודעה שלנו ולא נותנות לנו מנוח, אנו מדברים על הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD). הפרעה זו מאופיינת ע"י מציאת פגמים בבן הזוג, הגדלתם, התייעצות עם חברים בקשר אליו ומחשבה פרפקציוניסטית כאילו יש אי שם בן או בת זוג מתאימים יותר, למרות שאיננו יודעים דבר עליהם. מומלץ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) והגמשת אמונות נוקשות, בעיקר תפיסה של "הכול או לא כלום".

 

השינויים המקרו-חברתיים, ובליבם תפיסות עולם הומניסטיות ופלורליסטיות מודרניות, אף מחלחלים לסקטורים מסורתיים ושמרניים בחברה הישראלית שעד זה מכבר ראו בתפיסות אלו איום על ליבת הערכים והמסורות המנחים את אורחות החיים שלהם. מגמה זו מאפיינת גם את החברה הערבית-פלסטינית בישראל והובילה להיווסדותם של שני ארגוני תמיכה להט"בים ערביים-פלסטיניים. הארגון "אסוואת" ("קולות") מייצג קבוצה לסבית פלסטינית הפועלת בחיפה ומעניקה תמיכה אישית וקבוצתית לנוער להט"ב תוך קידום צדק חברתי-מגדרי בחברה הפלסטינית בעוד שהארגון "אלקאוס" ("הקשת"), פועל למען הכרה בשונוּת מינית ומגדרית בחברה הפלסטינית בירושלים, ביפו, בחיפה ובגדה המערבית.

 

מתוך הדיון בועדה עלה הפער בין חוק זכויות התלמיד האוסר על אפליית תלמידים על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בבית הספר (חוק זכויות התלמיד, תיקון מספר 4 התשע"ד – 2014) ומדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי (ידיד, רימון, וצימרמן, 2011) לבין עדויות מחקריות חוזרות ונשנות המלמדות על שיעורים גבוהים ועקיבים של אלימות מילולית, פיזית ומינית בבתי-הספר בישראל על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית (פזמוני-לוי, קמה, לביא, פנחסי, ומנחם, 2005; פזמוני-לוי ושילה, 2012; שילה ופזמוני-לוי 2008). נראה כי עד שצוותי החינוך שאמונים על הנושא הלהט"בי יקבלו הכשרה וכלים ללמד את הנושא בבתי-הספר, יהיה צורך בפעילותם של העמותות, ארגוני סנגור של הקהילה או אם תרצו המגזר השלישי.