מקורות

מאמר המנסה להבין את השפעת הסוציותרפיה במושגים של תיאוריית יחסי האובייקט כיוון שמטרת המודל הסוציותרפויטי מוגדר מאז שנות ה-60 "כחיזוק של תפקוד האגו" בלבד. באתר מכון סאמיט, תרגום של SMITH, B. THE COMMUNITY AS OBJECT. (1989) In - The Facilitating Environment: Clinical Applications of Winnicott's Theory. (Ed.) Gerard Fromm, Bruce L. Smith.

 

מאת חיים דויטש, באתר מכון סאמיט. החוויה של אי-ודאות היא מהותית למפגש האנושי. המפגש עם האחר הנמצא מחוץ לגבולותיי, הפיזיים והנפשיים, מוביל אותי לתהליך שהאי-ודאות משמשת בו כאי של ודאות, המחייב אותי ליציאה ממנו - מ'אי' זה, שנוח לי לחוש אותו כיבשת מוצקה, - לבדיקות חוזרות ונשנות של הבנתי, של רגשותיי, של אבחנתי ושל התנהלותי, בים הסוער של המפגש הבינאישי. המפגש עם האחר מתאפשר אך ורק מתוך צמצום האני שלי ( גורביץ', 2001), צמצום המחייב היווצרותן של חוויות כגון: אי-ידיעת הכל, בלבול זהות (מי אני? ומי - לא אני?), ואי-יכולת לשלוט על הכל. חוויות אלה טומנות בחובן מכלול של רגשות חזקים, כגון: רצון לנתינה ולעזרה מחד גיסא, ותחרות, קנאה וחוסר אונים, מאידך גיסא.

 

תרגום המאמר: "Recovery", Ruth O Ralph, (2000). Psychiatric Rehabilitation Skills, vol 4,3,pp 480-517 באתר מכון סאמיט: ההגדרות של צרכנים מדגישות את העמדה הפנימית להתנהלות בחיים עם המוגבלות. השאיפה לאהוב, לעבוד ולהשתלב בקהילה, תוך תרומה משמעותית. הצרכנים מדגישים תהליך שנמשך על פני כל החיים , תהליך שאיננו ליניארי. עולה הצורך הפעילות כמו: יצירתיות, עזרה לאחרים והדגש הוא על תהליך אישי מתמשך. הפרק כולו מלווה בדוגמאות וחוויות של צרכנים.

 

חיים דויטש (1992). "שיקום פסיכוסוציאלי בישראל", לקט הרצאות, עורכים: ח. דויטש, נ. הדס, מ. לכמן. באתר מכון סאמיט

 

מאת חיים דויטש (1991), עבודה ורווחה, כרך יא'. מתפרסם באתר מכון סאמיט. תהליך שיקומם המקצועי של אנשים בעלי בעיות ומחלת נפשיות מעורר צורך מתמשך בהגדרות ייחוסיות בתחומי: האבחון, מהלכי השיקום הטיפולי, מעקב אחרי התכנית ובמפגש עם מקומות העסקה שונים בשוק העבודה. בתהליכי השיקום בבתי החולים ו/או במרכזי שיקום שונים משתתף המשתקם בסדנאות עיסוק או עבודה מסוגים שונים. במאמר זה ננסה להבין את מושג "העבודה", להגדיר את מטרותיו, ולהציע דיפרנציאציה בין סוגי עבודה שונים. הבנה זו יכולה להבהיר את השילוב בין טיפול ועבודה בתהליכי שיקום ולאפשר תכנון תכניות שיקום אישיות המאפשרות מעקב והתפתחות לפי שלבים ביכולת במשתקם לייצר מוצר מוגמר. כמו כן נעסוק ביתרונות וחסרונות שבשילוב סוגי עבודה אלו בתהליך שיקום אישי ובמרכז השיקום בכלל.

 

המאמר מדבר לרוב על מטופלים לא אקוטיים אבל יש להם, מדי פעם, התחדשות הסימפטומים הפסיכוטיים (הזיות, דלוזיות, מחשבות יחס, והפרעות בחשיבה). בנוסף , יש להם מצבים של התבודדות, חוסר מוטיבציה, קשיים ברצייה, דיכאון ורגשות שליליים על כל דבר. כותב המאמר מדגיש שחשוב להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות כדי להביא את המטופל למצב של הרגשה יותר נינוחה שיאפשר לו להנות מטיפול ושיקום. בלי תרופות, המחבר מדגיש, אי אפשר להגיע אליו. בנוסף, תוארו במאמר דברים שיכולים להחריף את המצב הפסיכולוגי של המטופל: לחץ בעבודה/ לימודים/ בית ("לחץ של הסביבה environmental stress, שימוש בסמים ואלכוהול, קונפליקטים בין-אישיים, והפסקת לקיחת תרופות או לקיחת תרופות במינון נמוך מהצורך. "New Developments in the Pharmacological Treatment of Schizophrenia". J.M kane (1992). Bulletin of the Menninger Clinic, 56:62-75. מתפרסם באתר מכון סאמיט

 

סיכום המאמר: "Managing Innovation and Change in Psychosocial Rehabilitation: Key Principles and Guidelines". L. Spaniol, A.M. Zipple and B. Cohen (1991). Psychosocial Rehabilitation Journal, 14:27-38. השיקום הפסיכוסציאלי התפתח רבות בעשרים שנה אחרונות. נראה כי אירגונים ואנשי מקצוע מתקשים לשלב מידע חדש, תהליכי שינוי ויוזמה, באירגונים קיימים. המחברים מדגישים 5 גורמים לאיכותו של אירגון העוסק בשיקום: מתייחס לצרכי הקליינט, מתייחס לאיכות חיי הצוות, מתייחס לצרכי הגורמים המתקצבים, פתיחות לשינוי וצמיחה ועידוד מנהיגות בתוך האירגון. במאמר זה יתמקדו המחברים בתאור עקרונות לתיכנון וביצוע שינוי וכן בהצעת שינוי לאירגונים קיימים. באתר מכון סאמיט

 

חיים דויטש ושלומית מוטרו (1990) חברה ורווחה (3) באתר מכון סאמיט: בשיקום נפשי-חברתי קיים צורך להמשיך ולפתח שפה, שתאפשר אבחון, תכנון, ותקשורת בתהליכי שיקום של אנשים בעלי הפרעות נפשיות. במאמר נתייחס לטופס הערכה ולקובייה, הנגזרת ממנו , ככלי המאפשר תכנון, אבחון ותקשורת ברורה. הערכה תפקודית מאפשרת ליצור תמונה על יכולת המשתקם בשלוש תחומים: דימוי עצמי כעובד, יחסים בין-אישיים בעבודה ויכולת תפקוד למוצר מוגמר. אנו מתארים את חשיבות שיתוף המשתקם במילוי ההערכה ואת תרגום תגובותינו אנו, המשקמים, לנתונים שיקומיים. נתאר את הרציונל ליצירת הטופס ולגזירת "הקובייה האבחונית" ממנו, וכן נסקור בעזרת דוגמאות, סוגים שונים של פערים בהערכה.

 

מידע כללי על העמותה ופעולתה העניפה. באתר מידע על היחידות השונות של המכון: הקהילה הטיפולית למתבגרים והקהילה הטיפולית למבוגרים צעירים, השרות למשפחות אומנה, מרכז ההשתלמויות והייעוץ, המרכז לאבחון תעסוקתי ובמרכז לתעסוקה נתמכת. בנוסף באתר פירסומים ומאמרים רבים המרוכזים סביב נושא השיקום והטיפול ונושא ההתבגרות והטיפול במתבגרים.

 

המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש (מרכז רקנאטי בת"א ומרכז שפיצר בחיפה), באתר מידע, אודות, תוכנית השיקום והעבודה, קישורים, חדשות ועדכונים

 

קורס מתוקשב של ד"ר סמדר בירנבוים מביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה על "אבחון וטיפול בליקויים קוגניטיביים". הקורס כולל מידע רב גם לגבי הפרעות נוירולוגיות (למשל ADHD), חבלות מוחיות, CVA ועוד. המידע מחולק למאגרי מידע (למשל אטלסים של המוח), מאמרים, פרויקטים (למשל תוכנות לשיקום פגועי ראש), כלים, תיאורי מיקרים וכלי מדידה והערכה של פגיעות נוירולוגיות וחבלות ראש (למרפאים בעיסוק כדאי להמשיך לקורס נוסף בנושא - http://www-lib.haifa.ac...ediatric.htm ריפוי בעיסוק בתחום הליקויים ההתפתחותיים).