מאת חיים דויטש, באתר מכון סאמיט.
החוויה של אי-ודאות היא מהותית למפגש האנושי. המפגש עם האחר הנמצא מחוץ לגבולותיי, הפיזיים והנפשיים, מוביל אותי לתהליך שהאי-ודאות משמשת בו כאי של ודאות, המחייב אותי ליציאה ממנו - מ'אי' זה, שנוח לי לחוש אותו כיבשת מוצקה, - לבדיקות חוזרות ונשנות של הבנתי, של רגשותיי, של אבחנתי ושל התנהלותי, בים הסוער של המפגש הבינאישי. המפגש עם האחר מתאפשר אך ורק מתוך צמצום האני שלי ( גורביץ', 2001), צמצום המחייב היווצרותן של חוויות כגון: אי-ידיעת הכל, בלבול זהות (מי אני? ומי - לא אני?), ואי-יכולת לשלוט על הכל. חוויות אלה טומנות בחובן מכלול של רגשות חזקים, כגון: רצון לנתינה ולעזרה מחד גיסא, ותחרות, קנאה וחוסר אונים, מאידך גיסא.
| 736 צפיות |
הוסף למועדפים