מקורות

המאמר מדבר לרוב על מטופלים לא אקוטיים אבל יש להם, מדי פעם, התחדשות הסימפטומים הפסיכוטיים (הזיות, דלוזיות, מחשבות יחס, והפרעות בחשיבה). בנוסף , יש להם מצבים של התבודדות, חוסר מוטיבציה, קשיים ברצייה, דיכאון ורגשות שליליים על כל דבר. כותב המאמר מדגיש שחשוב להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות כדי להביא את המטופל למצב של הרגשה יותר נינוחה שיאפשר לו להנות מטיפול ושיקום. בלי תרופות, המחבר מדגיש, אי אפשר להגיע אליו. בנוסף, תוארו במאמר דברים שיכולים להחריף את המצב הפסיכולוגי של המטופל: לחץ בעבודה/ לימודים/ בית ("לחץ של הסביבה environmental stress, שימוש בסמים ואלכוהול, קונפליקטים בין-אישיים, והפסקת לקיחת תרופות או לקיחת תרופות במינון נמוך מהצורך. "New Developments in the Pharmacological Treatment of Schizophrenia". J.M kane (1992). Bulletin of the Menninger Clinic, 56:62-75. מתפרסם באתר מכון סאמיט

 

"leadership in a period of turn- over in staff". B. Oskam and H.Gilhuis (1991). International Journal of Theraputic Communities, 12:13-20. בעקבות פרישתו לגמלאות של מקימה ומנהלה הכריזמתי במשך שנים רבות, של קהילה טיפולית, נוצר מצב של משבר. מודל קבלת החלטות סוציוקרטי (החלטות מתקבלות בצוות עפ"י קוצנזוס), משך מספר רב של אנשי צוות מדיספלינות שונות להצטרף ליחידה. כתוצאה מכך, נפגע מבנה היחידה וחדלה להיות גישה טיפולית אחידה וברורה. עד מהרה החלו תהליכי-עומק להשתלט על המערכת: השתררה אוירה פרמסיבית מדי, תפקידים ואחריות מולאו ע"י אנשי צוות בלתי מתאימים, היו העדרויות רבות מפורומים שונים, החל חיפוש אחר שעירים לעזאזל בצוות ולא הצליחו להיעשות החלטות חשובות, כולל בחירת מנהל. בהתנהגותם ובמצבם הקליני של הפציינטים ניכרו ביטויים שונים של נסיגה. הסיכום בעברית של המאמר מפורסם באתר מכון סאמיט

 

"The"Psychoeducation for Clients and Families: A Way In, Out, and Through in Working with People with Dual Disorders". H. Ryglewicz (1991). Psychosocial Rehabilitation Journal, 15:2, 79-89. האוכלוסייה בעלת איבחון כפול (פסיכיאטרי + שימוש בסמים) גודלת למימדים עצומים. מרכזים המנסים לתת מענה לתחומי הפסיכיאטריה נתקלים בקשיים בגלל בעיית הסמים, וכן באופן הפוך. יש צורך להיערך לטיפול באוכלוסיה עם איבחון כפול. סיכום מאמר במכון סאמיט

 

חיים דויטש ושלומית מוטרו (1990) חברה ורווחה (3) באתר מכון סאמיט: בשיקום נפשי-חברתי קיים צורך להמשיך ולפתח שפה, שתאפשר אבחון, תכנון, ותקשורת בתהליכי שיקום של אנשים בעלי הפרעות נפשיות. במאמר נתייחס לטופס הערכה ולקובייה, הנגזרת ממנו , ככלי המאפשר תכנון, אבחון ותקשורת ברורה. הערכה תפקודית מאפשרת ליצור תמונה על יכולת המשתקם בשלוש תחומים: דימוי עצמי כעובד, יחסים בין-אישיים בעבודה ויכולת תפקוד למוצר מוגמר. אנו מתארים את חשיבות שיתוף המשתקם במילוי ההערכה ואת תרגום תגובותינו אנו, המשקמים, לנתונים שיקומיים. נתאר את הרציונל ליצירת הטופס ולגזירת "הקובייה האבחונית" ממנו, וכן נסקור בעזרת דוגמאות, סוגים שונים של פערים בהערכה.

 

תרגום הפרק: "The Severly Disturbed Adoleesscent: Hospital Treatment Processes and Patterns of Response", W. Goodrich (1990). Adolescent Psychiatry, 17:226-245. פרק זה עוסק באישפוזים פסיכיאטרים של מתבגרים, ומנסה להתמודד עם השאלה מהי תקופת האישפוז הרצויה ומהן התגובות לתהליך הטיפולי. באדיבות מכון סאמיט

 

סדנה שהועברה בכנס הפסיכולוגים ההתפתחותיים 2003 ע"י ד"ר מירי קרן. מפסיכופתולוגיה הורית לפסיכופתולוגיה בגיל הרך: מהעובר מדור לדור? הסדנה תתייחס לשאלת ההעברה הבין – דורית של פסיכופתולוגיה. נעסוק בסקירת ממצאים מחקריים בצד תיאור ודיון במקרה של אם הסובלת מתסמונת כפייתית (OCD ) ובנה בן השנתיים וחצי. האבחון והטיפול במהלך של שנה.

 

מהו טיפול בחשמל? מדוע משתמשים בו? מה קורה כאשר משתמשים בחשמל, מהי התועלת ומהו הסיכון? מאמר מתורגם שהתפרסם באתר בנפשנו

 

מאמר שפורסם באתר קולות בנושא הפרעת אישיות סכיזואידית מנקודת מבטה של מי שרואה עצמה כסובלת מהפרעה זו

 

מאמר מאת שי קולין שפורסם באתר דוקטורס. מהי סכיזופרניה, סימפטומים, גורמים ואופן הטיפול

 

הרצאה מאת ד"ר מרק רויטמן. בהרצאה מוצג סיכום עבודה של למעלה משבע שנים עם שתי קבוצות של חולים סכיזופרניים במסגרות חוץ אשפוזיות.

 

פרוייקט עצמאי הבא לתת במה אומנותית למתמודדים עם בעיות, הפרעות או מחלות נפשיות. וכן לספק מידע ותמיכה בנושאי בריאות הנפש.

 

באתר פרטים אודות המוקד, שירותיו ושעות פעילות. המוקד המורכב מצוות של אנשים עם פגיעה נפשית (שלהם או של בן משפחה) שם לו למטרה לתת סיוע לנפגעי נפש ובני משפחותיהם. באתר מאמרים וקישורים רלוונטיים וכן צ'ט תמיכה וקישור לפורום IOL - מידע ותמיכה נפשית.