מקורות

הפרעת קשב והיפראקטיביות גורמת לסבל ולנזק רבים בכל תחומי החיים כאשר אינה מטופלת. ככל הידוע לרפואה עד כה, לצד הטיפול הפסיכולוגי אין מנוס גם מטיפול תרופתי, כיוון שמדובר בהפרעה אורגנית, כלומר הפרעה הנובעת משינויים במבנה המוח ובאופן תפקודו, גם מבחינה כימית. לאחר 50 שנה של שימוש בתרופת הריטאלין פותחה נגזרת מתקדמת שלו בשם קונצרטה, המשפיעה משמעותית לאורך שעות רבות יותר וכרוכה בפחות תופעות לוואי. לאחרונה עלה שוב שמה של קונצרטה בהקשר של תאונות הדרכים, היות ונמצא קשר מובהק בין הפרעת קשב לתאונות דרכים וכן נמצא, כי טיפול תרופתי יעיל מפחית משמעותית את שכיחות תאונות אלו

 

האם כל אשה שילדה צריכה למלא שאלון שאמור לאתר אצלה נטייה לדיכאון? חוק העומד לאישור בארה"ב מעורר ויכוח נוקב. לאוזן הישראלית זה עשוי להישמע מוזר: כיצד אפשר להתנגד ליוזמה לאיתור נשים הסובלות מתסמונת שפוגעת בהן, בבני זוגן ובעיקר בתינוק?

 

המאמר דן באשפוז של מטופלים גבוליים במצבי רגרסיה, ובמיוחד באשפוזם של מטופלים העוברים רגרסיה כזו במהלך טיפול. יודגשו 1) נושאים התפתחותיים לא פתורים שמתפתחים במהלך טיפול ודורשים יותר תמיכה מזו המתאפשרת מחוץ לבית חולים; 2) פונקציות מועילות שאשפוז יכול לספק עבור המטופל והמטפל כאחת; 3) הקשיים הקאונטר-טרנספרנסיאליים של המטפל ורגישויותיו שעשויים להתבטא יותר כשהמטופל מאושפז; 4) קשיים קאונטר-טרנספרנסיאליים של הצוות האשפוזי שתורמים להתנהגויות רגרסיביות הרסניות של המטופל, ולעתים קרובות עשויים להפריע לעבודתו של המטפל עם המטופל; 5) בעיות אדמיניסטרטיביות ובעיות של הצוות ב-Setting של בית החולים שיכולות לעורר או להפריע לפתרון הנושאים שהובילו לאשפוז. סיכום מאמר המופיע באתר מכון סאמיט Adler G. (1978). Hospital management of borderline patients and it's relationship to psychotherapy. In: p. hartocollis. (ed.), Borderline personality disorders: The concept; the syndrome; the patient. Pp. 307-323. New York: International Universities Press.

 

סיפור חיים על חיים בצל מחלת נפש והתמודדות עימה. כולל קטעי וידאו מחשיפות בתקשורת.

 

השראה: כולנו מופרעים המרירות היא מחלת נפש, טוענים פסיכיאטרים אמריקאים, ומעוררים דיון סוער על גבולות הנורמליות. למה הפסיכיאטרים המשפיעים בעולם מתעקשים להגדיר התנהגויות טבעיות כהפרעות נפשיות, וכמה כסף מרוויחות מזה חברות התרופות? הצצה אל תעשייה שיוצאת מדעתה

 

מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית? מתוך אתר "thingsonmymind" יש כל מני דרכים ואחת מהן, שדווקא מקובלת אצל סטודנטים, היא להשתמש באופן קבוע בתרופות שונות שניתנות בדרך כלל לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כמובן שמדובר כאן באנשים שאין להם הפרעות קשב וריכוז, והם לרוב מתפקדים בצורה לא רעה בכלל בחיי היומיום, אבל בגלל סיבות פסיכולוגיות ולחצים חברתיים הם מרגישים שהם לא מתפקדים מספיק טוב. אז הם לוקחים באופן קבוע תרופות כמו ריטלין (Ritalin) ו- אדארל (Adderall) , שהם בעצם סוג של סטימולנטים בתקווה שהתרופות יסייעו להם לתפקד טוב יותר ולא לאבד ריכוז או לרדת בתפקוד. בארצות הברית גם יש טרנד שבו אנשים שמרגישים חסרי אנרגיה בזמן העבודה, משתמשים בתרופה בשם Provigil, שמיועדת לאנשים שסובלים מנרקולפסיה (התקפי שינה פתאומיים).

 

ממצאי מחקר עדכני שפורסם בכתב העת The Lancet השוו בין 12 תרופות נוגדות דיכאון והגיעו למסקנה שציפרלקס (Escitalopram) ולוסטראל (Sertraline) אמורות להיות כנראה ברירת המחדל הראשונה למצבי דיכאון מאג'ורי. התקציר מתאר את עיקר הממצאים כולל טבלת השוואה בין התרופות השונות. (מתוך סקירת מאמרים שפורסמו בכתבי עת באתר www.psychologia.co.il)

 

יותר ויותר אנשים בישראל בוחרים לקחת כדורים נגד דכאון וחרדה, חלקם הגדול כבר לא מסתירים זאת ונכונים להתמודד עם מעט הסטיגמות שנותרו לגבי מי שנזקקים לקצת עזרה. מרבית הרופאים מברכים על האומץ והבחירה, אחרים חושבים שיש כאן גם עניין של טרנדים. כך יצא הכדור מהארון מתוך אתר 'הארץ'

 

רבבות ישראלים סובלים מחרדות ומאובססיה בגלל אורח החיים המודרני. החוקרים היו חסרי אונים, עד שמצאו את הפתרון: פשוט תפציצו אותם בתרופות מתוך אתר NRG מעריב

 

הרצאה ניתנה ביום העיון "תחלואה כפולה בפתח המילניום השלישי" – בבית החולים אברבנאל. "קראתי להרצאה שלי "בין medication לבין self-medication" על מנת לדבר על האדם שאנחנו פוגשים במחלקה לתחלואה הכפולה. ארצה לדבר על מה שקורה בתווך בין הסמים שהאדם מספק לעצמו על מנת להפחית את מכאוביו, לבין התרופות שאנו נותנים לו כדי להפחית את סבלו. התמונה שאציג בפניכם היום היא הפרופיל של חולי הנפש המכורים לסמים... בהרצאה זו אציג את ההיבט האישי ואת האינטראקציה הבין-אישית, כפי שהיא משתקפת בפסיכותרפיה עם חולה פסיכיאטרי המכור לסמים". מאת ענבל שני.

 

טופס ההסכמה זה לטיפול תרופתי פסיכיאטרי מציג ומייצג נקודת מבט ביקורתית הן בנוגע לתרופות עצמן והן בנוגע לרקע לנתינתם, מתוך שאיפה להפוך את צרכניהם למושכלים יותר. רוב המשתתפים שקראו את הטופס, דווחו כי אף אחת מהנקודות בו לא הועלתה לדיון על ידי הרופאים המטפלים שלהם. הטופס תורגם מה- Journal of Humanistic Psychology.

 

הגישה המוטיבציונית הינה גישה להגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי. מדובר בגישה אינטראקטיבית, לא מתעמתת, המשתמשת בהקשבה מיומנת ומשקפת על מנת לעודד את המוטיבציה הפנימית של המטופל לשינוי התנהגותי על ידי חקירה ופתרון של אמביוולנטיות. גישה טיפולית זו נמצאת בשימוש נרחב ברחבי העולם, לאור מחקר ענף המוכיח את יעילותה בהגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי בתחומים רבים (ביניהם התמכרויות, הפרעות אכילה, היענות לטיפול בהפרעות נפשיות, ועוד תחומים רבים). דר' שאולי לב-רן, מייסד האתר, חבר בארגון הבינלאומי של מדריכים בגישה המוטיבציונית.