מקורות

יפי שפריר - פסיכודרמטיסטית - סוקרת את עבודתה הטיפולית בעיר שדרות מוכת הטילים. במאמר מתארת יפי את המורכבות המקצועית והרגשית לצד חווית השליחות האישית וטיפולית. בשנת תשס"ו, במסגרת פרוייקט "חדר שלווה", עבדה יפי בשמונה בבתי ספר יסודיים בעיר והנחתה 13 קבוצות של כ- 6 ילדים בכל קבוצה.

 

מצגת מאת טל פרי ויצחק גילת, על פעילות ער"ן, עקרונות של עזרה ראשונה נפשית באמצעות תקשורת מתווכת טלפון או מחשב לסיוע לאנשים אובדניים. מתפרסם באתר משרד הבריאות

 

מידע לעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, המפרט את הנהלים על פיהם יש לנהוג בשעת חירום לצד דוגמות לפעולות שננקטו בשטח במצבי חירום. מתוך אתר משרד הרווחה

 

הפורום בא לתת מענה לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש אשר עוסקים במהלך עבודתם באבחון וטיפול בפונים אשר נחשפו לאירועים טראומתיים. מטרתו של הפורום לשמש מקום בו ניתן יהיה להתדיין בשאלות הקשורות לנושאים אלו תוך הפרייה הדדית של אנשי מקצוע מתחום זה. במסגרת הפורום ידווחו ימי עיון ופעילויות למידה. הפורום גם יהווה מקום לדיווח, הפניות ועדכון על מאמרים וספרים רלוונטיים לנושא אבחון וטיפול בפוסט טראומה. הפורום הינו חלק מקהילה באתר פסיכולוגיה עברית ברשת, אשר מטרתה לאגד ולקבץ ידע בנושאים אלו לשימוש אנשי המקצוע.

 

מאמר זה מסכם חוויות אישיות של המנחה בביקור בצפון בתקופת המלחמה ולאחריה ומציג מודל התערבות שנעשה עם מטפלים בזקנים בישובי הצפון. נערכו שני מפגשים שבהם דנו המטפלים בחוויות האישיות והמקצועיות שלהן בתקופת מלחמת לבנון השנייה וכן הוצעה "ערכת חירום פסיכולוגית" להתמודדות עם מצבי חירום

 

סיכום התערבות עם ילדים ונוער בעקבות אירוע טירור רב נפגעים באלי סיני בשנת 2001. מודל העבודה ישים גם לנוכח האירועים היום. הייחוד בעבודה זו מתייחס להתערבות תוך כדי התרחשות האירועים עצמם והעבודה נעשת במשולב על פנים וחוץ- מה קורה לנו בחוץ ומה קורה לנו בפנים, כאשר הקבוצה מהווה מיכל רחב לתחושות הילדים.

 

המצב הביטחוני בארצנו חושף את התלמידים למצבי לחץ וחירום מתמשכים. מחקרים שונים הראו, שכתגובה לכך אחוז התלמידים שסובלים לאחר מכן מסימפטומים של פוסט-טראומה גבוה בהשוואה לבני גילם בעולם המערבי. עובדה זאת מציבה בפני הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים אתגר- למנוע עד כמה שאפשר התפתחות של תסמינים פוסט-טראומטיים. לצורך כך בנה הפורום של שפ"י "מטראומה לחוסן", בריכוזה של דר' מזל מנחם, סדנא המיועדת לחדר מורים על התמודדות במצבי לחץ וחירום מתמשכים. הסדנא מסתמכת על מחקרים מהארץ ומחו"ל ונסיון שהצטבר מאז פרוץ האינתיפדה האחרונה, ומתבססת על ההנחה שהמורים מעצם היותם דמויות תומכות בתלמיד ובהוריו, הם הדמויות המשמעותיות ביותר בבניית החוסן ומניעת מצבים פוסט-טראומטיים.

 

התערבות בזמן משבר צריכה להיות ממוקדת וקצרה. היא ניתנת לאנשים בריאים על פי רב, המצויים בשלב של תגובה לאירוע מעורר חרדה. יש לזכור כי במצבים אלו גם תגובות של חרדה יכולות להחשב כתגובה נורמלית למצב לא נורמלי. מכאן, ההתערבות מבוססת על ההנחה כי ההתערערות שמציג הפרט הינה מצבית ואינה פתולוגית וכי הסיוע היעיל ביותר לזמן זה אינו דורש עיסוק מעמיק בדינמיקות וקונפליקטים אישיים אלא מתמקד ב"כאן ועכשיו" ומטרתו העיקרית הפחתת החרדה, והחזרת מידה מסויימת של שליטה. את זאת ניתן לעשות על ידי הרגעה, חיבור אל מקורות הכח הפנימיים והחיצוניים, חיזוק כושר ההתמודדות של הפרט ונירמול התגובה. בקובץ המצורף הנחיות תהתערבות בשישה שלבים.

 

כתבה מYNET שערכה אריאנה מלמד עם פרופ' מיקולינסר על השפעת העליה במוחשיות המוות על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלנו.

 

הצעה להנחיית מפגש במקלט. התוכנית הינה מודולרית וכוללת שלב של חינוך פסיכולוגי (Psychoeducation), שלב של מיפוי סטרסורים ומשאבים ולימוד של מספר טכניקות: נשימות, הרפיית שרירים, מקום בטוח והיגד חיובי נוסך בטחון. בנוסף מוצעת פעילות קצרה של הפעלה גופנית עם מוזיקה. יש לשקול יישומה בהתאם לתנאים במקלט (מיזוג+ עד כמה זה יפריע לשוכני המקלט שאינם משתתפים בפעילות). רצוי שהמפגש יימשך בין שעה וחצי לשעתיים.

 

חומרי רקע שיכולים לעזור ורעיונות לשיחות עם ילדים ובני נוער באתר השרות הפסיכולוגי החינוכי