מקורות

תקציר המאמר מתאר קבוצה טיפולית לבני נוער שחוו אובדן. המודל ההתערבותי מבוסס על גישות מילוליות וגישות הבעתיות, ביניהן הפסיכודרמה של לוי מורנו. הכלים הפסיכודרמתיים המרכזיים לעיבוד האבל המיושמים בקבוצה הם "המפגש האחרון", "העניינים הבלתי פתורים" ו"הכיסא הריק". הוויניאטות הטיפוליות שעלו בקבוצה מתוארות תוך פרישת התהליך הפנימי של המפגש הפסיכודרמתי ושלבי הקבוצה על פי בק. המפגש הטיפולי איפשר לבני נוער שלא העזו להיפגש עם רגשות כואבים או שרצו לסגור מעגלים ביחסים עם האדם שאבד, להיפגש עם האדם "כאן ועכשיו", להידבר איתו ולהשלים עם האובדן.

 

"האם היה זיגמונד פרויד מדען דגול, שגילה אמיתות חשובות על הפסיכולוגיה האנושית, או שמא היה אמן מוכשר, איש-חזון פילוסופי, שעיצב מחדש בדמיונו את טבע האדם וסייע להתמודד עם נושאים אסורים, אלא שהתיאוריות שלו נכשלות במבחן הביקורת? חסידיו גורסים כי היה משיח, מבקריו טוענים שלא היה אלא שרלטן. האומנם היה אחד משני אלה?" מאמר מאת איי-סי גריילינג גרדיאן שהתפרסם בהארץ

 

"האינטרנט הפך לכלי שבאמצעותו מאמינים מעיזים יותר. תוך שמירה על פרטיותם, הם לומדים דברים שלא ידעו כלל על קיומם, בעיקר בשל אורח חייהם המסוגר והממודר, במידה זו או אחרת" מאמר מאת אלי הכהן, המנהל המקצועי של המכון לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב, כיהן ככתב המחשבים והאינטרנט של "קול ישראל". המאמר מופיע בכתב העת "פנים" גליון 30, חורף 2004 שמוקדש לנושא האינטרנט ומופיע באתר הסתדרות המורים.

 

"בעולם המקוון אנחנו יכולים להחליף גיל, מגדר, מוצא אתני, פרטי ביוגרפיה. אבל אנחנו כה מורגלים במשא "העצמי" שלנו, ורואים בו חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו, שתחושת השחרור מלווה בחרדה מאובדן המוכר, היעלמות הגוף, מחיקת הישגים חברתיים * על ביטוי עצמי ומשחקי זהות בסייברספייס, בניסיון לכונן תחושה של זהות עצמית" מאמר מאת אורי ברוכין, יועץ לאסטרטגיה שיווקית, וממקימי האתרים "קונספציה" ו"רשימות", המתפרסם בכתב העת פנים. המאמר מופיע בכתב העת "פנים" גליון 30, חורף 2004 שמוקדש לנושא האינטרנט ומופיע באתר הסתדרות המורים.

 

האגודה נוסדה בשנת 1991 ע"י פורום רב- מקצועי של אנשי טיפול, חינוך ומחקר שתחום הפסיכופיזיולוגיה היישומית והמשוב הביולוגי היה קרוב לליבם. מטרתה לקדם את תחום המשוב הביולוגי (ביופידבק) בישראל. האגודה מהווה פורום רב מקצועי של אנשי טיפול ומחקר, העוסקים בפסיכולוגיה יישומית ומשוב ביולוגי בקשת רחבה ומגוונת של תחומי טיפול, מחקר והוראה. באתר הסבר מהו משוב ביולוגי וכיצד זה עובד, לאיזה בעיות ומי מוסמך לטפל. כמו כן פרטים על מטרות האגודה, תנאי הקבלה ומסלול ההכשרה בביופידבק.

 

סיפורה של ברתה פפנהיים, המטופלת הידועה של ד"ר ברויאר המכונה בשם 'אנה או', שהמציאה את המושג 'ריפוי בדיבור', הצית את דמיונו של פרויד, והוביל אותו לטיפול בחולות היסטריה וליצירת הפסיכואנליזה. תיאור-המקרה של 'אנה או', מתוך הספר 'מחקרים בהיסטריה' מאת זיגמונד פרויד ויוזף ברויאר, יופיע בקרוב לראשונה בעברית, בתרגומה של מרים קראוס ובעריכת דרור גרין, ב'ספרים, הוצאה לאור'. 'פסיכולוגיה עברית' מציגה כאן לראשונה בעברית את תיאור-המקרה הידוע ביותר בתולדות הטיפול הנפשי.

 

פרופ' עמוס רולידר, ראש המרכז לחקר ומניעת אלימות מכללת עמק יזרעאל בדיון שהתקיים ביום עיון ודיון " לוקחים את החינוך לידיים" של הסתדרות המורים. ההרצאה בליווי המצגת מתפרסמים באתר הסתדרות המורים.

 

הכנס הארצי השני להיערכות מערכת הבריאות לחירום – מגיפות ואסונות טז' אלול תשס"ה, 20 ספטמבר 2005. המועד האחרון לקבלת תקצירים הוא יום ד', 15.06.2005

 

אימוץ עם קשר הוא מצב משפטי בו פרק הזמן הביורוקרטי/ משפטי של האמנה קצר. המסמכים נחתמים בבית משפט והאימוץ הוא אימוץ לכל דבר אלא שהחלטת השופט קובעת כי הילדים ימשיכו להתראות עם הוריהם הטבעיים אחת לכמה זמן. משמע, בתהליך הרגשי – ההורים ממשיכים לחוות אומנה בקטעי זמן ארוכים יחסית גם כאשר האימוץ נחתם בבית משפט. כיצד הורים וילדים מתמודדים באימוץ עם קשר? מהו אימוץ עם קשר? פתרון למה? איך הוא נתפס? האם מחנכים אותנו הורים, אנשי מקצוע, לסוג אימוץ כזה? עם אילו דעות אנו: הורים אנשי מקצוע, מגיעים לאימוץ מסוג זה או בכלל אימוץ עם פתיחות לצד השני כלומר למוליד? והילדים? האם הם שותפים? האם להם יש הכנה? האם להם יש את האפשרות לבחור אם להיות מאומץ ואם כן באיזה סוג של אימוץ? כיצד הילדים וההורים נעים בין הפנטזיה למציאות בתוך חיי היום יום. מה ההורים הבינו חשבו ודימינו כאשר נאמר להם שהם נכנסים לאימוץ עם קשר? האם יכלו בכלל לשער או לדמיין כיצד יגיבו ברגשותיהם? מה מתפתח אצלם בעקבות "האילוץ" של ההימצאות הפיזית של ההורים המולידים ממש בחייהם? כיצד הילדים מתמודדים? איך הפגישות עם ההורים משליכות על רגשותיהם, יחסיהם עם הוריהם הטבעיים והוריהם המאמצים? האם ניתן בכלל להבחין בין פנטזיה למציאות? האם המציאות היא הפנטזיה או שמא להפך? ואיך נראה העתיד בעיני ההורה המאמץ?

 

המאמר הנוכחי יציג סיפור מטפורי המבוסס על סיפורו של הסופר ג'פרי צ'וסר "סיפורה של האישה מבאת'", המצוי ביצירת המופת שלו "סיפורי קטנברי" (1). לאחר הצגת הסיפור אתייחס בקצרה לתהליך כתיבת הסיפור וערכו הטיפולי של סיפור מטפורי, שהוא ענף מהביבליותרפיה. בסיפור שלפניכם טמונים כיווני חשיבה של סוגי טיפולים שונים (דינמי, אקזיסטנציאלי, קוגניטיבי-התנהגותי) בתוך מסגרת של חשיבה היפנוטית המעבירה מסרים סוגסטבילים באמצעות שימוש במטאפורות, רעיונות מתורות זן, תנודות בין ניגודים (גילוי וכיסוי, דמיון ומציאות) הנתונים בתוך עלילה מרתקת. לסיפור שיוצג כאן ישנן משמעויות רבות, אולם אני מעדיף שהמשמעויות שתווצרנה תהיינה במרחב שביני, כותב הסיפור, ובינך, הקורא המארגן את המשמעויות המתאימות לך.

 

תחושת יכולת המוגדרת כתפיסת הפרט את עצמו כבעל שליטה עצמית ובטחון עצמי מחד ואמון בחברה כבעלת משמעות וקיום פוטנציאל של תמיכה חברתית מאידך, הנה אחד מן המשאבים האישיותיים שנמצאו בספרות המחקר כבעלי משקל מכריע בהתמודדות עם אירועי חיים שליליים ומטלות חיים, כולל בהתמודדות עם גמילה מסמים. מחקר פעולה שמטרתו חיזוק תחושת יכולת בקרב נערים בסיכון לשימוש לרעה בסמים המוכרים על ידי שרות מבחן והיחידה לנוער וצעירים כלל תוכנית ההתערבות בת שני חלקים, מחנה הישרדות ומפגשים קבוצתיים (24 מפגשים). המדגם כלל שתי קבוצות, קבוצת מחקר - 17 נערים בגילאי 14-16 להם תיק אחד לפחות על שימוש בסמים וקבוצת השוואה של 17 נערים בעלי רקע דומה. שאלון הכולל את המדדים הבאים: תחושת יכולת, הערכה עצמית, דימוי עצמי, אופטימיות, אמון בקיומה של תמיכה חברתית ממשפחה וחברים, ואירועים טראומטיים הועבר לפני ואחרי ההתערבות. ניתוח שונות להשוואה בין ממוצעים בין קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה העלה כי מידת תחושת היכולת, דימוי עצמי, הערכה עצמית ואופטימיות גבוה יותר בקרב קבוצת המחקר לעומת קבוצת ההשוואה לאחר ההתערבות. בנוסף, חלה ירידה מובהקת במשתנים הללו (למעט אופטימיות) בקרב קבוצת ההשוואה המצביעה על כך שהתערבות בגיל ההתבגרות בקרב נערים בסיכון היא קריטית.

 

40 שנה לענף פסיכולוגיה בחיל הים! חיל הים היה תמיד בית גידול גידול לרשימה מפוארת של פסיכולוגים ואנשי מדעי ההתנהגות כעת, במלאת 40 שניה לפעילות ענף פסיכולוגיה בחייל, מתוכנן מפגש נוסטלגי/היסטורי של העוסקים במלאכה לאורך השנים. המפגש עצמו מתוכנן לאביב 2005 - אך אנו כבר עוסקים בגבוש "רשימת המפליגים" באתר המלווה את ההכנות מרוכזת רשימת רשימת "מפליגים" אשר לקחו חלק בפעילויות ב 40 השנה האחרונות ואתם מוזמנים לסייע באיתור והשלמת הנתונים.