מקורות

סביב דמותו של הנחש נרקמו מיתוסים מדהימים (ולעיתים סותרים) מאז שחר ההיסטוריה האנושית. מחד מפגיש אותנו המיתוס עם דמות הנחש המדיח והמפתה, המייצג את השטניות והרוע בהתגלמותו הקיצונית ומאידך, אנו פוגשים במיתוס גם בנחש הגואל, המרפא, זה אשר מביא מזור לאנושות ולתחלואיה. ברשימה זו ברצוני לעמוד על שורשיה המיתיים של הקוטביות "הנחשית" הארכיטיפית, על השתקפויותיה בנפש האדם שיצר את המיתוסים, וכן על אפשרויות נוספות להכליל ולהפגיש בין הקטבים, להשיל מעלינו נקודות מבט ודעות קדומות (שאולי כבר אינן משרתות אותנו), ולחבר נראטיב "נחשי" מחודש, כזה המייצג נאמנה את המשמעות הפנימית ואת הפוטנציאל הטרנספורמטיבי הגלום בארכיטיפ הנחש לשינוי וגדילה נפשית-רגשית.

 

הפרסום הרשמי באתר משרד הבריאות ובאדיבות הפסיכולוגית הראשית, מתייחס למתן חוות דעת מומחה על ידי פסיכולוג בבית המשפט. המאמר כולל סקירה של הבסיס האתי לכתיבת חוות הדעת, סקירת הספרות הרלוונטית והצעה לכללים לכתיבת חוות הדעת לסיום. המאמר בפורמט PDF.

 

עמותת בחברה טובה - רואים מעבר היא עמותה חדשה הפועלת לצמצום הסטיגמה כלפי אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית. מטרות העמותה הן: 1.בניית ויישום תוכניות להגברת המודעות והידע לגבי מחלות פסיכיאטריות ודרכי הטיפול בהן. פעילות החינוך וההסברה כוללים התערבות חינוכית רחבה באוכלוסיה דרך מסגרות חינוכיות ומקצועיות שונות. בניית התוכניות והעברתן מבוצעות ברובן על ידי חברי העמותה המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית. 2.אכיפה של חוקים קיימים וקידום חקיקה של חוקים חדשים בתחום הסטיגמה והאפליה כלפי אנשים המתמודדים עם מוגבלות בכלל, ומוגבלות פסיכיאטרית בפרט. 3.המשך פיתוח המחקר והספרות העברית בתחום הסטיגמה וכן עריכת ימי עיון וכנסים בנושא.

 

סיכום ההתרחשויות בפורום וירטואלי שעסק בהשפעות סדרת הטלוויזיה "בטיפול" והשלכות נוספות של הסדרה על עולם הטיפול.

 

חמשת הסוגים של הילדים המאתגרים, סקירה על פי הספר "הילד המאתגר" מאת פרופ' סטנלי גרינשפן של חמש קטגוריות של ילדים מאתגרים אשר מתאפיינים כמקשים על ההורים לנהל תקשורת תקינה וחיי יומיום. מתוך סדרת כתבות מהירחון "להיות משפחה" המופיעות באתר הגיל הרך.

 

באתר מידע עצמי ומאמר: שינה צרופה או שינה טרופה? – הקשר בין לחץ לשינה

 

קטע מתוך הפרק הרביעי בספרו של חיים עמית, "הורים כבני אדם" (הוצאת ספרית פועלים, 1997), הדן באחד הקונפליקטים המרכזיים בהורות - קונפליקט הנאמנות. זהו גם אחד האתגרים הגדולים בהורות: היכולת לגלות נאמנות לצרכיו של הילד מבלי לאבד את הנאמנות הבסיסית לצרכיו האישיים של ההורה.

 

מהיא הפרעה אובססיבית - כפייתית (OCD) ? פרופ' עדנה פואה בספרה "דיי לאובססיה" מפטת בספר זה את הדרוש להבנת הבעייה, התייחסות לתוכניות עזרה עצמית, סיווגים של טיפוסי הפרעות אובססיביות כפייתיות, שאלוני דיווח עצמי והסבר לגורמי ההפרעה. הפרק מופיע באתר המרכז הישראלי לטיפול בהפרעות אובססיביות-כפייתיות http://ocdcenter.org.il...om/index.htm

 

הלמידה המתווכת פועלת להכין את הפרט ללמידות חדשות ולהגמישו לקליטת מידע חדש, לעיבודו ולביטויו בשלבי התהליך החשיבתי. הגננת בגן הילדים יכולה לפתח את יכולותיו השיכליות דרך אינטראקציה תיווכית אם תדע ליצור אצלו מערכת צרכים חדשים של דרישה מצד הילד ללמידה נוספת מלבד פיתוח סקרנותו וערנותו למתרחש בסביבה הקרובה. עבודת תיווך מודעת ומכוונת תהיה חלק בלתי נפרד מחינוך הילד בגן הילדים ובעקבותיה יקודמו יכולותיו השכליות, חברתיות-ריגשיות עד גבול שאינו ידוע.

 

האגודה הישראלית לפסיכומטריקה היא גוף המאגד בתוכו אנשי מקצוע מתחום המדידה וההערכה החינוכית והפסיכולוגית. מטרות האגודה: לעודד את הפעילות בתחום הפיתוח והיישום של מבחנים סטנדרטיים ושיטות להערכת ביצוע. לקדם את המחקר והעשייה בתחומי המדידה החינוכית והפסיכולוגית. לשכלל את שיטות ההערכה וכלי המדידה ולבסס את יישומם המושכל. להתוות, להעריך ולהפיץ כלים מתודולוגיים עדכניים ושיטות הערכה חדשות. להתריע על שימוש לקוי במבחנים ועל פרשנות מוטעית של תוצאותיהם. לעודד קשר מקצועי, חילופי מידע ושיתוף פעולה בין העוסקים בתחום המדידה וההערכה. באתר מוצגים תקצירי ימי העיון השנתיים של האגודה.

 

הרצאה של ד"ר מיכל אופיר כהן על מזג והפרעות בויסות ועיבוד תחושתי,מיום העיון לפסיכולוגים חינוכיים במחוז חיפה 31.1.06 ד"ר אופיר-כהן עובדת במכון להתפתחות הילד ע"ש חנה חושי, במרכז הרפואי בני ציון ובמרכז מילמן, מציגה את מצגת הרצאתה (בפורמט PDF) בה מרחיבה על מאפייני המזג המולד והקשר שלו ליכולת הויסות. על הפרעות ויסות ודפוסי אבחנת הפרעה התפתחותית בויסות ועיבוד תחושתי תוך הצגת הדרישות להתנהגות מותאמת מההורים והמטפלים.

 

העבודה הטיפולית עם הורים במכון להתפחות הילד מצריכה החזקה בו זמנית של מגוון תפקידים ופרספקטיבות. הרצאתה של עפרה דיאמונד לכנס הפסיכולוגים ההתפתחותיים, 2.06