מקורות

המאמר בעברית מתוך אתר מכון סאמיט: Adolescent Suicide Maternal Longing and Cognitive Development H. Shmuel Erlich, Ph.D. Psychoanalytic.Study of the Child, 1978,33 הסיבות התורמות להתאבדות עשויות להיות פתולוגיות, הכוללות אירועים חיצוניים (כגון אבדן של אובייקט יקר או אבדן אהבתו); כמו כן, ההתבגרות עצמה כחוויית אבדן עשויה להיות גורם תורם. אני מציע כאן: א. ההתבגרות, הנתפשת כהפרעה התפתחותית, תורמת להתאבדות על-ידי הגברה והחרפה של הרגשות והשאיפות הקשורות לאבדן האובייקט האימהי; ב. מתבגר שבו געגועים כאלה לאיחוד עם האם משולבים בפעולתו של גורם קוגניטיבי ייחודי, הוא בעל פוטנציאל מוגבר להתאבדות.

 

מצגת המפרטת את ההגדרה, המודלים השונים להבנה והתייחסות, המשמעויות הפסיכולוגיות ואת דרכי הטיפול והמניעה להתעללות רגשית בילדים. המצגת מופיעה באתר מכון סאמיט.

 

אילן הלפרין1 , עמוס קורצ'ין 2 1. המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, מחלקה נוירולוגית, מרפאת זיכרון. 2. הקתדרה לנוירולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פורסם ב- "הרפואה" - כרך 145, חוב' ג', מרץ 2006 תקציר הפרעה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment - MCI) הינו מונח המתאר את מצבו הקוגניטיבי של הפרט בטווח שבין הזדקנות נורמאלית לבין שיטיון. בשל היותו של המונח חדש קיימות מחלוקות לגבי הגדרתו, שכיחותו ומאפייניו. על אף אי הבהירות ביחס למהלך ההפרעה והגדרתה מזוהה ההפרעה הקוגניטיבית הקלה עם סיכון מוגבר להתפתחות שיטיון. משום כך מהווה הפרעה זו יעד להתערבות טיפולית מונעת או מעכבת הידרדרות למצב של שיטיון. למרות המחלוקות באבחון ההפרעה ובהגדרתה המדויקת הושגה התקדמות מחקרית בזיהוי השינויים המוחיים, גורמי הסיכון הגנטיים וגורמי המניעה אצל הסובלים מהפרעה זאת.

 

הסתכלות דרך העדשות של חווית הפגיעה המינית, מקרינה על אווירה ייחודית בחדר הטיפול. אעסוק במאמר בשתיקה המהולה ומונחית על ידי הסוד. ממנה אעבור לשאלת הגבולות אשר באה לידי ביטוי במשאלה לקרבה הנמצאת בקונפליקט עם הפחד מחודרנות ומבטאת צורך במרחק. הבושה והאשמה נוגעות בליקוי מייסר של תפיסת המציאות של הקורבן, ואילו זיכרונות הגוף מבטאים את שלא ניתן לומר במילים. לבסוף אתייחס לניתוק (דיסוציאציה), אשר מאפשר חיים אבל פוגע בחיוּת.

 

מצגת הרצאתו של ד"ר אודי בונשטיין מכנס "אבחנה מבדלת" חיפה, חנוכה 2006.

 

הגדרת הפרעת אישיות, רקע על היפנותרפיה והשלבים והמרכיבים בטיפול ההיפנותרפיה בבעלי הפרעות אישיות. מאת יוסי מאירסון, פסיכולוג קליני מומחה, מורשה לטיפול ולהוראה המדעית בהיפנוזה ממכון HypnoClinic , תל אביב

 

באתר של ד"ר רוני סולן ,פסיכואנליטיקאית מנחה, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה מוסמכת מרצה במכון הפסיכואנליטי הישראלי בירושלים, בחוג לפסיכותרפיה של בית הספר לרפואת המשך באוניברסיטת תל–אביב, מומחית בטיפול אישי בילדים, מתבגרים ובוגרים ובטיפול זוגי. הספר העוסק בהתפתחות רגשית של ילדים בשלבים האוראלי והאנאלי והשלכותיה בבגרות, בזוגיות ובהורות. הספר נכתב בעקבות הנחיית סמינר רב שנים בחוג לפסיכותרפיה בנושא ההתפתחות הרגשית של הילד .פרקי הספר שזורים בדוגמאות רבות מחיי היומיום ,במובאות מהספרות היפה ובסיפורים מרגשים ממפגשים טיפוליים - דרכם ניתן להגיע ליתר הבנה של מקורות הסיפור האישי.

 

הספרות האנתרופולוגית, הפסיכולוגית והמשפחתית המועטה המתייחסת לסוגיית יחסי חמות-כלה, נוטה לראות יחסים אלו, כמעט אפריורית, כבעייתיים (Bryant, Conger & Meehan, 2001). הבעייתיות ביחסים תועדה כקשורה לבעיית גבולות בין התא המשפחתי החדש למשפחה המורחבת, וכמטילה את האשמה בעיקר על החמות (Duvall, 1954; Spielrein, 2001). עבודת מחקר זו מהווה ניסיון לבחון את תופעת היחסים הבעייתיים בין חמיות לכלות מתוך האזנה לסיפוריהן, כנראטיב של התנגדות מוסרית של נשים במצבי קונפליקט . מתוך מרחב תיאורתי חדשני זה, נבחנו יחסי חמות-כלה כיחסים בין "אחרות" ("Others") בחברה ובמשפחה.

 

נייר עמדה על תזכיר חוק ביטוח בריאות ממלכתי (סל השירותים בבריאות הנפש) והרפורמה בבריאות הנפש מוגש מטעם ועד המתמחים בפסיכולוגיה קלינית

 

שני נושאים תופסים מקום יותר ויותר בעולם הטיפול הפסיכולוגי. א. התייחסות לטיפול מגובה מחקר. ב. התייחסות לאמונות דתיות רוחניות וערכי מוסר. פסיכיאטרים ורופאי משפחה מזמינים פסיכולוגים ומטפלים לאיחוד בין הגישה הרפואית המדעית לבין הגישה הפסיכולוגית ההומניסטית. מאמר זה מציע דרך אפשרית אחת לחיבור בין עולמות אלו. טיפול פסיכולוגי מגובה מחקר ורגיש לאמונה תרבות ומוסר על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

 

המאמר סוקר מבחינה תאורטית הבטים מסוימים של פרויד ולאקאן בעבודת החלום, במשאלות והדחפים הלא מודעים שחלומות מבטאים. מנסיוני הקליני אני מביאה דוגמא על עבודה על חלום מתמשך לאורך חודשים. לאקאן מצביע על התשוקה לאחר בעבודה על חלומות של מטופלת היסטרית של פרויד.

 

מה זה בדיוק מטפל אתי? האם ניתן לבחון את זה בכלל? איך אפשר לשפר התנהגות אתית? אלו הן השאלות עליהן מנסה לענות המחקר על ידי השאלון שמוצג לפניכם.