מקורות

במהלך שידורי הסדרה, אשר יחלו ב-20 בינואר, האתר יארח סדרה של כתבות שבועיות מאת חמישה אנשי מקצוע. בכתבה זאת רוני באט מספר על העונה השנייה, והכותבים מציגים את עצמם ואת יחסם לסדרה.

 

לירון און, פסיכולוג חינוכי האמון על גישת "הנוכחות החינוכית", מעניק "טעימות" מן התיאוריה המנחה אותו בעבודתו. "הטעימות", מאורגנות מאלף ועד תו, מתייחסות למגוון נושאים הקשורים ליחסים בין הילד לבין הוריו, תוך דגש מיוחד על הסמכות ההורית וחשיבותה. בחלק זה - שני מתוך ארבעה - מ"ויתור" ועד "ילדים".

 

פרסום הספר הבדיחה ויחסה ללא-מודע (1905) מאפשר לקורא העברי מפגש ראשוני בשפתו עם אחת היצירות הייחודיות בגוף-הטקסטים של זיגמונד פרויד. ניתן לראות בהבדיחה ויחסה ללא-מודע ניסיון מוקדם של פרויד לבנות מודל תיאורטי שמשלב דיון מטא-פסיכולוגי על מבנה האני והתהליכים הנפשיים שהוא חווה לבין מיקומו בתוככי הסדר החברתי-תרבותי-סמלי.

 

גם היום, בעשור הראשון של האלף השלישי, קיימים קשיים מיוחדים העומדים בפני בנות מחוננות. בנות מחוננות הן קבוצת מיעוט שבמיעוט – ילדים מחוננים הם מיעוט בקרב בני גילם, ובנות מחוננות הן מיעוט בין הילדים המחוננים. בחברה הדתית ללימוד משמעות חשובה ביותר – אבל בעיקר לגבי גברים. לפיכך, יש בעייתיות מיוחדת של "להיות מחוננות בחברה דתית", מצבה של הבת בחברה הדתית לרבדיה השונים הוא מסובך מאוד מבחינה לימודית, חברתית, משפחתית וכמובן פסיכולוגית.

 

במאמר מוצגת הדעה לפיה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית המבוססת על טראומה ונוצרת כתוצאה ממנה איננה הפרעה אלא ביטוי של "מצב- אני" דיסוציאטיבי.

 

פסיכולוגים ומומחים נוספים מתחום בריאות הנפש עוסקים מזה שנים רבות בניסיון לאתר את הגורמים התורמים להסתגלות טובה ולבריאות נפשית בזיקנה. בריאות, על פי המודלים הרפואיים, מוגדרת באופן שלילי- כהיעדר מחלה פיזית. לבריאות במובן החיובי יש נוכחות מינימלית במודלים אלה והיכולת לקדם אותה מוגבלת. העניין המוגבר בשמירה על בריאות פיזית ובעיכוב תהליכי ההזדקנות הנו ללא ספק חשוב, אך נשאלת השאלה האם מושם דגש מספיק גם על הבריאות הנפשית.

 

המאמר הנוכחי אינו עוסק בטיפול פסיכולוגי ובבעיות פסיכולוגיות. הוא עוסק בחיים, באורח חיים, בטווח ההתלבטויות הטבעי והבריא של כל אדם ואדם. לפיכך, הגישה שנציג כאן איננה סותרת או מחליפה שיטות טיפול פסיכולוגיות, המתמקדות על פי רוב בטיפול בבעיות פסיכולוגיות. היא יוצאת מנקודת מוצא שונה, ומתייחסת דווקא אל הקהל הרחב, זה שחי את שגרתו ומחפש משמעות ואושר בחייו, עם או בלי צורך או רצון לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בבעיה מסוימת.

 

החיים בישראל, רוויים במצבי לחץ וטראומה מסיבות ביטחוניות (כמו מלחמות וטרור), ושאינן ביטחוניות (כמו אלימות במשפחה, ניצול מיני ותאונות), והילדים מוצאים עצמם לא אחת ב"קו ראשון". מצבים טראומטיים בילדות מאיימים על סיפוק צרכים אנושיים בסיסיים ומונעים את השגתן של משימות התפתחותיות תואמות גיל. לנוכח מצבים אלה, גורמי בריאות הנפש בקהילה נוטלים חלק נכבד באבחון ובטיפול בילדים ובסובבים אותם. הגישה הפסיכו-חינוכית מציעה מודל רב ממדי לטיפול בטראומה בילדים.מאמר זה שם לו למטרה להציג את המודל להתערבות פסיכו-חינוכית באירועים של טראומה בקרב ילדים.

 

נקודת מוצא בחקר טראומה נפשית היא שהנפגע ממנה נושא את השפעותיה הקשות גם זמן רב לאחר תום האירוע. בטראומה שהשפעותיה נמשכות אין לאדם המשאבים המספיקים להתמודדות פעילה והתוצאה היא תחושת חוסר אונים קשה. התנסות חוזרת ונשנית של חוויית הטראומה במצבי ערות ושינה (חלומות) - עשויה להיות מובנת כניסיון אוטונומי של המערך הנפשי לשינוי מצבו של הנפגע מקורבן פסיבי למתמודד אקטיבי ובעל יכולת שליטה ברגשותיו, במחשבותיו ובהתנהגותו. הנטייה להתמודדות פעילה מוגדרת באופן כללי כמוכנות להתמודד באופן פעיל עם דרישות המצב, לרבות מצבי משבר וטראומה והנטייה לגייס אנרגיה נפשית.

 

באיזו מידה הפסיכולוגיה מקיימת את כללי המשחק המדעי? לטענת המחבר אם היא תקיים כללים אלה באופן מלא היא תאבד עצמה לדעת, ומה מעמדה אם אין היא מוותרת על הרגשות וההתבוננות הפנימית, שאין אפשרות להכפיף אותם לכללי המשחק של מדעי-הטבע? למרות בעיות יסוד אלו מצביע המחבר על חשיבות הפסיכולוגיה, הן בתהום המעשי והן בתחום הידע התיאורטי.

 

האתר של ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית, כולל מידע ומאמרים על דיכאון אחרי לידה, ההבטים הרגשיים של טיפולי פריון, סיפורי אימהות הקשורים לחווית האימהות, ופורום לתגובות ושאלות.

 

פרופ' קרול גיליגן, מומחית בחקר פסיכולוגיית המין הנשי, מספרת בהרצאה מרתקת על הקול הנשי, הקול "הנעלם", דרך דוגמאות מתוך יומנה של אנה פרנק, והתייחסות למחקריה עם נערות צעירות. ההרצאה מתורגמת עם כתוביות לעברית.