פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.
 

אתגרים חדשים

מרים בן-דוד

זיקנה כגיל

מרים בן-דוד | 27/9/2017 | הרשמו כמנויים

בכל תקופת חיים אנחנו שייכים לקבוצת גיל מסוימת. בילדות זה מגדיר את זהותנו ובדומה לכך גם בגיל המבוגר. במהלך החיים לא שמים דגש על הבדלים בגיל בין אנשים הנמצאים באינטראקציה כלשהי. אולם הגיל המבוגר הינו תקופת חיים מיוחדת, בדומה לתקופת הילדות. כשאנשים פוגשים באדם מן הגיל השלישי, מיד קולטים אותו כמישהו השייך לקטגוריה מסוימת עם החותמת של גילו, המקנה לו אפיון מיוחד.

היחס אל זקנים שהכרנו אותם בתקופות אחרות של חייהם שונה לגמרי מאשר כלפי אלה שעושים איתם היכרות כשהם בגיל השלישי. משום מה קשה ליצור קשרים אמיתיים בתקופת החיים האחרונה, וכתוצאה מזה היכרויות חדשות הן בעלות אופי שונה מידידויות בתקופות מוקדמות יותר, יש נטיה להיחשף פחות מול חברים חדשים וקשה יותר לפתוח את הלב. אילו כך, קיימת תופעה שאנשים בגיל מבוגר מחפשים שוב את הקשרים עם אותם ידידים שגדלו איתם, כמו על ידי פגישות מחזור ויצירת חוגים חברתיים עם חברים מבית הספר ותנועות הנוער, שהיו שותפים להם בחוויותיהם ועיצבו את חייהם.

תקופות החיים הרציפות עוברות תוך כדי זרימה במהלך השנים, אך הזיקנה מצטיירת כתקופה עצמאית ונפרדת עם כותרת מיוחדת. זאת מכיוון שהזיקנה נוטה להאפיל על האישיות של האדם המבוגר בעיני אלה שפוגשים אותו.

האמנם?

לכאורה, האפיונים של הזיקנה בראי הסביבה נוטים לטשטש את התכונות המאפיינות את האדם ואת אישיותו, כאילו הן מכוסות על ידם. כך הגיל השלישי הופך להיות קטגוריה סגורה. לאמיתו של דבר, גם לזקן נשמרת הזכות של אותה החלטה פנימית להופיע בכל סיטואציה בהתאם לתכונותיו ורצונותיו ולא בהתאם לציפיות שהחברה משליכה עליו. אדם בגיל השלישי נוטה "לקנות" את ההשלכות האלו ולהפנים אותן במקום לממש את זכותו ולנקוט עמדה בהתאם לאישיותו.

במקומות של ריכוז אוכלוסיה של הגיל השלישי – למרות הפעילות המרובה שעוסקים בה – אתה יכול להיות עד לאמירות הולכות ונשנות "מה אדם כבר יכול לצפות בגילי?", "כל עוד שאנחנו על הרגליים...". מסתבר שכך נוצרות ציפיות שבולמות את הביטויים בין דרכי התמודדות והבדלי אישיות, אשר מטבעם עשויים להיות שונים ומגוונים בזכות הכלים שהפרט אימץ במהלך חייו.

הזיקנה שמביאה איתה הרבה הפתעות, אובדנים וסבל פיזי במידה זו או אחרת, הינה סיטואציה שהאדם מוצא את עצמו בתוכה ללא הכנה. למעשה, ההסתגלות של כל אחד מאיתנו בנויה על אותן דרכי התמודדות שהן פועל יוצא של אישיותנו. ציפיות החברה לא מעודדות את ההבדלים האינדיבידואלים שהם זכותם של כל אחד מאיתנו, המבדילים בינינו ומשמשים כמקור כוחנו.

למרות המודעות החברתית לשינויים בטווח החיים וההכרה שיש צורך לאורח חיים פעיל ככל האפשר, קשה לסביבה לקבל ולעודד דרכי התמודדות שאינן ברפרטואר המקובל, והיא מתייחסת בהסתייגות לאלה שבהתנהגותם לא תואמים את הסטריאוטיפים החברתיים.

תגיות: |

עוד בבלוג של מרים בן-דוד

אנשים היוצאים לפנסיה מוצאים את עצמם עסוקים יותר מאשר מקודם. 'יותר קשה לקבוע איתך פגישה עכשיו, כשאת בפנסיה,...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דוד בן ישראלדוד בן ישראל7/10/2017

ושוב - מאמר מעניין ומרגש. מרים היקרה- כמה חשוב היה לי לקרוא את הבלוג.
האם התכוונת לקרוא לחברה בכלל ולמשפחות להבין שגם בגיל השלישי יש צורך בהתייחסות אינדיבידואלית ולצפות לתגובות והתנהגות לא סטראוטיפית אלא אישית ומיוחדת לכל אחד ?
אמשיך לחכות לבלוגים שלך
דוד

אלעזר פרקלאלעזר פרקל6/10/2017

אהבתי את המאמר - תודה. מרים, אשמח אם תיצרי איתי קשר. אני מנהל את תחנת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון ואשמח אם תגיעי אלינו למפגש עם מתנדבי התחנה כדי לשתף אותנו בידע ובניסיון שלך בהקשר של התכנים הקשורים ל:"גיל השלישי". תודה. אלי פרקל - 0523946003

אנונימיתאנונימית29/9/2017

אהבתי את המאמר. והערכתי גם את הרגישות בה נאמרו הדברים.
הרגישות הזו איפשרה לי גם שלא להסכים איתם ולקרוא תוך הערכה לכתיבה המעניינת והמתוחכמת. ניכר שהמאמר נכתב מתוך מחשבה עמוקה ועיון טרם פרסומו.
אני לא בהכרח מסכימה עם כל הנאמר אך אין זה משנה את העובדה
שהמאמר שינה את חיי
תודה מרים.