מקורות

הכותב מציג את המושג "הזדהות השלכתית" שטבעה מלאני קליין, ומדגים אותו בעזרת פגישה טיפולית עם ילד בן 9. מתוך אתר READER מאגר המאמרים הישראלי

 

שיחה עם ד"ר דנה אמיר על מחקרה בנושא המימד הלירי של המרחב הנפשי, בעקבות ספרה "על הליריות של הנפש" שיצא בהוצאות הספרים: מאגנס, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית.

 

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה". משפחות מאושרות אינן נושא לסיפור, לא מכיוון שהן מאושרות, אלא מכיוון שהן דומות זו לזו. לכן ברור לקורא, כבר במשפט הראשון של אנה קארנינה, שלא על משפחה מאושרת יסופר. ואכן במשפט השני - "הכל השתבש בביתם של האובלונסקים" - צולל טולסטוי כעיט על טרפו, לאחר שדאה במשפט-הפתיחה בגבהים שבהם מנשבות הכללות. סטיבה אובלונסקי בגד באשתו עם האומנת הצרפתיה, וטולסטוי חודר לנפשו של הנואף, המתעורר מחלום על סעודה שנערכה על שולחנות זכוכית; השולחנות שרו שיר מתוק באיטלקית, וגם מיני קנקנים היו שם - קנקנים שהם גם נשים"

 

הרצאה זו תעסוק ב" משה", המסה האחרונה ש- פרויד כתב. מסה זו היתה לפרויד לכמעין עבודת סיכום בה חזר על כמה וכמה מרעיונותיו- כאילו מבקש לגייס אותם לפתרון השאלות שהעמיד לעצמו, שעיקרן : 1) הדמות האמיתית של משה האיש, מה הגישה המחקרית הנכונה והבלתי-משוחדת על ידי אמונות דתיות למקרא, ומה הדמות האמיתית של האמונה באל היחיד. 2) מה אופי העם היהודי ומדוע הוא שנוא בעמים: מה סיבת האנטישמיות. 3) איך ניתן לרתום את הידע הפסיכואנליטי לפתרון שאלות כאלה.

 

מודל ההסלמה של גלאסל הוא לא רק כלי ניתוח (diagnostic tool) יעיל מאד למטפל בסכסוכים, אלא גם אמצעי בעל ערך רב לעורר את רגישותם של אנשים למכניזם של הסלמת סכסוך. רגישות כזו תגביר את המודעות לצעדים שיש לנקוט, אם רוצים, בכדי למנוע, אבדן שליטה בהסלמת סכסוך. מבחינה אקדמית, מספק המודל תיאוריה על הסלמת סכסוך המדגישה את הלחצים הנסיבתיים (situational pressures) הפועלים על המעורבים בסכסוך. במקום לחפש סיבות באנשים, מדגיש המודל שיש הגיון פנימי ליחסי קונפליקט (conflict relationships), הנובע מהכישלון של דרכים "מטיבות" להתמודד באינטרסים נוגדים ונקודות מבט סותרות. נדרש מאמץ מודע, בכדי להיות מסוגל לעמוד מול המכניזמם של הסלמה, שנראה כאילו יש לו תנועה משל עצמו. מתוך אתר "סולחה" העוסק בגישור.

 

"הפסיכולוגיה היא תחום ידע מודרני שנולד בין מהפכת הדפוס למהפכה התעשייתית. במושג פסיכו-לוגיה יש שתי הנחות יסוד: ראשית, שהנפש היא ישות הניתנת לחקירה. הנחה זו רואה בנפש טקסט יציב וקיים בנפרד מהאדם. כך הנפש היא ישות יציבה ולא אמורפית הנפרדת מהגוף (הדואליזם של דיקארט). שנית, ההנחה שהנפש ניתנת להבנה באמצעות כלים לוגיים שמהווים רק חלק של הנפש. האם יש בכלל מקום לתחום הפסיכולוגיה בעולם שבו הידע הפוסטמודרני נובע מטכנולוגיות הידע הדיגיטאליות ומטכנולוגיות הייצור הממוחשבות?" רשימה של ד"ר אשר עידן, בבלוג של ירדן לוינסקי.

 

"ייתכן שיִקשה על השומע להבחין בחוט המאחד את דבריי. על כן אומר מראש שאין לי מטרות שאליהן אני רוצה להגיע, ואין מדובר באמת או בתיאוריה שבדעתי להציג בפניכם, אלא בַּדרך שעשיתי בתוך הפסיכואנליזה ועמה..." במאמר זה מתמודדת פרופ' יולנדה גמפל עם השאלה עתיקת היומין של הקשר בין הגוף לבין הנפש. מתוך פרק מתוך ספר בהכנה ששמו יהיה: שמונה "ממוס" לזיכרון של העתיד.

 

מחקר העובר שעוד לא נולד מחולק לשניים: הפסיכולוגיה הפּרֶה-נטאלית - מרגע היווצרות העובר עד תחילת הצירים, והפסיכולוגיה הפּרִי-נטאלית - מתחילת תהליך הלידה עד שהתינוק יוצא לעולם. רפואה ופסיכולוגיה פרה-נטאלית ופרי-נטאלית שייכות לתחום אינטר-דיספלינרי חדש של ידע, שחוקר את התפישה הרגשית של התינוק שעוד לא נולד ואת השפעת הרשמים שנשארים בזיכרונו כילד, ולאחר מכן בחשיבה ובהתנהגות שלו במשך החיים. מתוך אתר "הגיל הרך".

 

מטרתו של האתר הינה ביאור המושגים במקצוע העבודה הסוציאלית. האתר, הבנוי בממשק ויקי, מאפשר עריכת מושגים קיימים וכן הוספת ערכים חדשים. בנוסף, תוכלו למצוא באתר קישורי אינטרנט רלוונטיים למקצוע.

 

אחד המוצרים המבוקשים בקפיטליזם של ימינו הוא בריאות רגשית ונפשית. אבל הנרטיב הפסיכולוגי מצמיח גם צורות רבות של סבל נפשי, טוענת אווה אילוז בספרה החדש "אינטימיות קרה". שיחה עם סוציולוגית מפתיעה, שקשה לקטלג: פמיניסטית מזרחית שמסרבת לרתום את מחקריה למאבקים פוליטיים; ומבקרת של תרבות הקפיטליזם, שמוצאת בה גם ממדים חיוביים.

 

אתר שמרכז מידע על כנסים בנושאים שונים - בחלק זה הנוגעים לפסיכולוגיה - מאורגנים על פי חודשי השנה.

 

המאמר מבקש לחקור את היחס הסובייקטיבי לניקיון כפי שבא לידי ביטוי במה שאני מכנה "השיח הסניטרי". אין כאן בחינה של המושג "ניקיון" בהקשר הפילוסופי אלא בהקשר הפסיכולוגי ו/או האנתרופולוגי, כלומר באופן תפקודו בחיי היומיום של "האיש ברחוב" כמו גם אצל הדובר האידיאולוגי. כפי שאבקש להראות עניין זה בא לידי ביטוי בדמותו של היטלר כפי שעוצבה על ידי המחקר ההיסטורי על קורות חייו כמו גם על סמך הז'אנר של החניכה הלאומנית ב"מיין קאמפף", ומשם בהשפעת דמות זו גם דמותו של טראוויס בייקל בסרט "נהג מונית" (Taxi Driver, 1976) של מרטין סקורסזה. לטענתי שתי הדמויות הללו הביאו למימוש כוחני את הממד של ארגון המציאות הכאוטית-מטונפת-טמאה (כפי שהם תופסים אותה) לקראת פתרון סופי עבור הגורמים המלוכלכים/מלכלכים. כל זאת לכדי השגת מציאות יפה ונקייה מהנוכחות הפיזית כמו הרוחנית של אותם גורמים. באופן זה הדמויות הללו הִפנימו את השיח הסניטרי הסוציאלי-תרבותי לתוך מבנה האישיות שלהן המותאם לכך.