מקורות

איקון 1
'רגשות בלתי-מבוטאים [...] ייקברו חיים ויצוצו [...] בדרכים מכוערות [...]' (ז' פרויד). על ההיבטים והצורות השונות של מחלות פסיכוסומטיות מתוך תפיסה מעגלית של גוף-נפש-גוף, בניגוד למודל הרפואי המסורתי ולתפיסה של המונח 'היפוכונדרייה' שהוחלף ב'הפרעות תסמין גופני' ב-DSM-V. מחאתם של מי שנחשבו בעבר היפוכונדרים וההבדלים בין היפוכונדרייה ב-DSM-IV לחרדת בריאות ב-DSM-V. על אף השינוי במונחים 75% מהמאובחנים כסובלים מהפרעת התסמין הגופני עונים בכל זאת על הקריטריונים של היפוכונדרייה ב-DSM-IV. עם זאת, טוען רובינשטיין, בין אם הסיבה לתסמינים הגופניים (בין אם יש להם גם מקור אורגני וגם אם לא) נפשית ובין אם היא גופנית, הטיפול בחרדת בריאות מתייחס לחרדה, בין אם היא סיבה לתסמין הגופני ובין אם היא תוצאה של מחלה בעלת מקור גופני. המאמר מסתיים ביישום גישות טיפוליות שונות לטיפול בחרדת בריאות.
 
עברית | 344 צפיות | פורסם ע"י עילאי השכל | הוסף למועדפים
איקון 1
הצורך לְרׇצוֹת את הסביבה כדי לזכות בהערכתה מקורו בפחד מדחייה ומכישלון כתוצאה מההתנייה הנוצרת בין החשש לאבד את אהבת ההורים לאי-עמידה בציפיותיהם. בצד הדיון בדינמיקה זו מוצגים בפוסט זה כמה טיפים מעשיים, אם כי קשים ליישום, והטיפול ב'פְּלִיזֶרִיוּת' בעזרת הטיפול הממוקד באדם, אימון לאסרטיביות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגישות פסיכודינמיות המדגישות את הקשר הבינאישי בין המטפל למטופל.
 
עברית | 262 צפיות | פורסם ע"י עילאי השכל | הוסף למועדפים
איקון 1
לא רבים מודעים לכך שאׇרוֹן בֶּק, אבי הטיפול הקוגניטיבי, לא זו בלבד שהיה פסיכואנליטיקן במקורו, אלא שהוא פיתח את המושגים "מחשבות אוטומטיות" ו"עיוותים קוגניטיביים" של הסובלים מדיכאון מתוך שימושו בטכניקת האסוציאציות החופשיות של פרויד. בפוסט שלפנינו סוקר פרופ' גידי רובינשטיין את העיוותים הקוגניטיביים השכיחים במחשבותיהם של הלוקים בדיכאון ובחרדה.
 
עברית | 271 צפיות | פורסם ע"י עילאי השכל | הוסף למועדפים
איקון 1
שיטת ההפעלה ההתנהגותית נועדה לגרום למטופלים להיות פעילים ומעורבים יותר בחיים ע"י תכנון פעילויות שנועדו לשפר את מצב רוחם והיא יעילה במיוחד לטיפול בדיכאון ובחרדה. יותר ויותר מחקרים מצביעים על יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ועל הנזק שב"חפירה" (rumination) כגורם לדיכאון, לשימורו ולהנצחתו. במצבים אקוטיים של דיכאון, חרדה ו-OCD קיימת סכנה שטיפול פסיכודינאמי יגביר את נטייתו הטבעית של המטופל לכך ולכן מוטב לעתים לעשות יותר ולדבר פחות, גם בפגישה הטיפולית. עם זאת, המאמר מסתיים במילת אזהרה מפני ריבוי תכניות ההכשרה ל-CBT ויחסי הציבור האינטנסיביים של גישה זו כטיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון, ולעתים היחיד, העלול להפוך אנשי מקצוע ל"טכנאי CBT" ובקריאה למטפלים לשלוט במגוון גישות טיפוליות ולשלב ביניהן.
 
עברית | 314 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
הבידוד שנכפה עלינו כדי למנוע את ההדבקה בקורונה מחזיר אותנו לשלב הינקות, שבו לפחד להיות לבד הייתה משמעות הישרדותית. האם נצליח להיות חברים של עצמנו?
 
עברית | 407 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
גם אתם מפחדים להפוך להיות אמא או אבא שלכם? חשוב שתדעו: אלה הדפוסים באמצעותם עוברות החרדות מהורים לילדים, והחדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי למנוע אותן
 
עברית | 585 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
לפי הקריטריונים של ה-DSM, מצטיירת דמותו של הסכיזואיד כאדם קר ומרוחק, שאינו זקוק לחברת הבריות ומתבודד מתוך העדפה ובחירה חופשית. לעומת זאת, כמעט כל התיאורטיקנים (רובם ככולם בעלי אוריינטציה פסיכואנליטית) רואים את ההתרחקות הקיצונית הזו כתגובה טראומטית לדחיית ניסיונותיו של התינוק להתקרב אל הדמויות המשמעותיות בחייו. האם ייתכן שיש אנשים אינדיבידואליסטיים שבאמת ובתמים אינם זקוקים כל כך לחברת הזולת, או שמא גם הם סובלים בהכרח מ"בדידות בלתי נסבלת שאין להימלט ממנה" כמתואר בספרות המקצועית?
 
עברית | 800 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 8
חרדה היא כוח חיובי השומר עלינו, אבל כשהיא הופכת מוגזמת היא פוגעת קשות באיכות החיים. אחת החרדות הנפוצות ביותר של כולנו היא הפחד מפני המוות. הטעות הגדולה של ההיפוכונדרים היא שהם חושבים שהם יכולים לשלוט בו
 
עברית | 383 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 2
פרט למקרים בודדים, בהם ניתן להצביע בבירור על מוטציה גנטית, אנחנו מדברים לרוב על "העברה בין דורית" בתוך המשפחה ובאותה נשימה על אינטראקציה בין תורשה וסביבה. מחקר שנערך לאחרונה על תאומים זהים ולא זהים וילדיהם הסובלים מחרדה ומנוירוטיות מצביע על תרומה מובהקת של הגורמים הסביבתיים בהורות החרדתית, אשר לעומתה השפעת המטען הגנטי בטל בשישים. החרדה ההורית עצמה, ההסברים שנותנים ההורים לילדיהם נוכח גירויים ניטראליים או שליליים בצורה מתונה והתגובות החרדתיות של ההורים לחרדה שהם עצמם יוצרים בילדים הם גם המפתח למניעה.
 
עברית | 413 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 2
תאמינו או לא, אבל ע', איש אקדמיה בכיר, כיום כבר בגמלאות, מעדיף ללכת לקולנוע, לתיאטרון, למופעי מחול ואפילו למסעדות יוקרה – לבדו! עוד כשהיה תלמיד בבי"ס יסודי והתבקש לכתוב חיבור, כתב משפט אחד בלבד. עדות כתובה לצורך המוגבל שלו בתקשורת עם הבריות. למה אנחנו תמיד חושבים שלהיות מוחצן זה יותר טוב, והאם להיות מופנם זו בהכרח בעיה חברתית שדורשת טיפול?
 
עברית | 464 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 12
ערב הימים הנוראים, כשאנשים הולכים מדי בוקר לבקש סליחות ומבקשים סליחה זה מזה, מעניין לסקור תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה, "הפסיכולוגיה של הסליחה". כשאתה סולח למי שפגע בך, אתה מיטיב למעשה עם עצמך. מה זה אומר לגבי נפגעי/ות פגיעה מינית ונפגעים אחרים?
 
עברית | 528 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 9
חלק גדול, אם לא רוב, הסובלים מהפרעות אישיות תופסים את המצב הנפשי שלהם כתקין ואילו את העולם שסביבם כמאיים ובמקרים רבים לא "תקין". תפיסה זו של הזולת היא לרוב המקור למצוקתם. זאת לעומת הסובלים מהפרעות קלינית כמו דיכאון או חרדה שמגלים תובנה, חלקית לפחות, לקשר שבין מצוקתם, תפיסתם, התנהגותם ואישיותם ועקב כך פונים לטיפול. לרוב הסובלים מהפרעות אישיות לא יפנו לבקש עזרה בגלל הפרעת האישיות, אלא אם כן נלווית לה הפרעה קלינית כמו דיכאון, חרדה, או התנגשויות ביחסים בין-אישיים. בנוסף לריבוי הגישות הטיפוליות המיושמות לטיפול בסובלים מהפרעות אישיות, בהרצאה זו מוצע ליישם גם את עקרונות תפיסתו של תומאס האריס בספרו רב-המכר משנות השבעים של המאה הקודמת, "אני בסדר - אתה בסדר", בניסיון להסדיר את תפיסתו הבין-אישית של הסובל מהפרעות אישיות.
 
עברית | 445 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים