השכלה גבוהה מזוהה כיום כשלב טבעי וכחלק ממעגל החיים של האדם. היא משמשת אמצעי לרכישת מקצוע, ומסייעת בתהליך הגדרה עצמית ובניית דימוי עצמי חיובי. לעתים אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית מתקשים להבטיח לעצמם את היתרונות הלימודיים, הכלכליים והחברתיים של השכלה גבוהה. ההתמודדות עם המחלה יכולה ליצור אצלם תת הישגיות לימודית וכתוצאה מכך, העסקה במשרות נמוכות או אבטלה. תכנית השכלה אקדמית נתמכת הוקמה על מנת להגדיל את נגישותם של מוסדות להשכלה גבוהה לאנשים עם מגבלה פסיכיאטרית. התכנית החלה לפעול בשנת 2004 במימון משרד הבריאות, והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, והופעלה על ידי "רעות - עמותה לבריאות נפש קהילתית". היא פועלת כיום בשני מוקדים: בחיפה ובירושלים. במאמר ייסקרו שלבי הקמתה ופיתוחה של התכנית בארבע שנות פעילותה הראשונות, יפורטו הקשיים הניצבים בפני הסטודנטים המשתתפים בתכנית והמענים השונים המוצעים להם. תיאור מקרה ידגים את עבודת התכנית ותרומתה לסטודנטית באוניברסיטת חיפה וכן יידונו השפעות התכנית על הסטודנט, על השיקום הפסיכיאטרי ועל החברה בישראל.
| 221 צפיות | פורסם ע"י
אורנית ריוב |
הוסף למועדפים