מקורות

"אנשי המקצוע מסבירים את תופעת הטרול כביטוי של הפרעה פסיכולוגית וצורך נפשי חזק בהתייחסות ובתשומת-לב שמחפש סיפוק. הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה זיהו מזמן תופעה זו אצל מתחלים, וכינו אותה "סינדרום מינכהאוזן" על-שמו של הבדאי הידוע. ברשת אנחנו פשוט רואים את השתקפותה של אותה תופעה במדיום האחר, בעיקר בקבוצות תמיכה מקוונות." פוסט מאת פרופ' עזי ברק

 

חמשת הסוגים של הילדים המאתגרים, סקירה על פי הספר "הילד המאתגר" מאת פרופ' סטנלי גרינשפן של חמש קטגוריות של ילדים מאתגרים אשר מתאפיינים כמקשים על ההורים לנהל תקשורת תקינה וחיי יומיום. מתוך סדרת כתבות מהירחון "להיות משפחה" המופיעות באתר הגיל הרך.

 

ילדים רבים מגיעים לבדיקת הפסיכיאטר תחת הכותרת "ילד קשה". מאחורי מושג עממי ולא-מדעי זה מסתתרות תיסמונות פסיכיאטריות מרכזיות שהעיקריות בהן הן הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, הפרעות במצב הרוח ותיסמונת בתר-חבלתית. במאמר ייסקרו ההיבטים הקליניים השונים של ההפרעות הללו, האבחנות המבדילות שלהן, התחלואה הנילווית והפרוגנוזה. מדובר בהפרעות שכיחות מאוד, בעלות השלכות מרחיקות לכת על תהליך התפתחותו של הילד. היכרות עם ההפרעות הללו, איבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע סיבוכים ולשפר את הפרוגנוזה. המאמר מתוך "הרפואה" – כרך 144, חוב' א', ינואר 2005. מופיע באתר הר"י

 

ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי, מהם המנגנונים העומדים ברקע תאוות הניקיונות שאינה ניתנת לכיבוש, ומתי צריך ללכת לטיפול? מה בין נוירוזה להפרעת אישיות? כדי להשיב על שאלה זו מן הראוי להתייחס תחילה לשתי שאלות חשובות לא פחות: מהי הפרעה נפשית? ומי זקוק לטיפול נפשי? ד"ר גידי רובינשטיין גורס, שהציבור הרחב, ובמידה רבה מאוד גם ציבור המטפלים, נוהג לכרוך את התשובות לשתי השאלות זו בזו, כאילו ברור מאליו שמי שמופרע מבחינה נפשית זקוק לטיפול נפשי ויכול להיעזר בו. ההבחנה בין נוירוזה ובין הפרעת אישית עוזרת לנו להבין שגם אם יש קשר בין שתי התופעות, הן אינן חופפות.

 

אתר שנכתב על ידי נעמה הסובלת מטריכוטילומניה וכולל הגדרה והסבר, שאלון, קישורים, עובדות ומיתוסים, והסבר על שיטות הטיפול.

 

עבודה של דקלה בן לולו בקורס פסיכופתולוגיה במגמה לקרימנולוגיה באונ' בא רילן, מוצגת בפורום OCD בתפוז. העבודה סוקרת באופן כללי את ההפרעה, מאפייניה ודרכים לאיבחונה. נידרשנו לבחור באחת מהגישות התיאורטיות ולהסביר דרכה את המניעים להפרעה, בשאלה זו נעזרתי כאן לפני כשבועיים בחברי הפורום, וזאת משום שרציתי דרך נסיונכם והבנתכם לבחור באחת הגישות, אני יכולה לומר שלא באופן שלם בחרתי את הגישה הפסיכודינמית של פרוייד,ואני לא בהכרח מסכימה איתה, אך זו הגישה שמסבירה הכי הרבה (וגם זה מעט) את המניעים האפשריים להפרעה. כמו כן נידרשנו לבחור באחת הגישות שתסביר את הדרכים האפשריות לטיפול, וכאן,אני חושבת, די ברור שהרוב מסכימים על טיפול התנהגותי קוגנטיבי. ניתנה לנו הוראה מפורשת לא להתייחס לתיאוריות הביולוגיות למיניהן וכן לא לדרכי טיפול בכדורים, ולכן אין לכך התייחסות בעבודה, למרות שאני מוכרחה לציין שמירב המחקרים שנתקלתי בהם בנושא עסקו בטיפולים תרופתיים. אני מקווה שבמשהו עבודה זו תהיה לעזר לכם ( היא בוודאי תעזור לסטודנטים שיבואו בשנים הבאות לחפש חומר על טריכוטילומניה-וימצאו לא רק חומר באנגלית ,אלא עבודה שלמה שאני נוטה לפרגן ולהאמין שישנו בה מילה או שתיים- ככה יוכלו להשכיל יותר....) במידה ומישהו מעוניין לקבל הפניות נוספות למאמרים בנושא (מרביתם באנגלית)ניתן לשלוח לי מסר. מאחלת לכולנו הרבה אור,אהבה ורפואה בחיינו. דקלה

 

מאמר פרקטי מאת נונה להבי על חינוך ומשמעת.

 

הגליון של he@lth מכיל ריכוז מקיף של מקורות בנושא CONDUCT DISORDER