מקורות

סקירת ספרות זו היא בבחינת ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר הלהט"בי בתחום הייעוץ החינוכי בבית-הספר, כ- 100 מקורות מתוך כתבי עת אקדמיים שיפוטיים מבואף תפיסת תפקיד היועץ החינוכי בבית-הספר מצוייה במטוטלת שבין "היועץ החינוכי כסוכן בריאות הנפש בביה"ס" לבין "היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי" בקהילה הבית-ספרית ומחוצה לה. בתוך כך, איגוד יועצי בית הספר האמריקאי ASCA קורא ליועצים לתפוס תפקיד חברתי להיות מנהיגים, הווה אומר, לסנגר על קבוצות מוחלשות וסטיגמטיות כחלק מהמנדט והקוד האתי של מקצוע הייעוץ החינוכי בביה"ס. בעוד שבארה"ב מתעמקים אנשי האקדמיה ואנשי-השדה בייעוץ רב תרבותי במשמעותו הרחבה לרבות ביסוס ידע מחקרי בזיקה לעבודת היועץ בבית-הספר עם תלמידים להט"ב וכך גם הנושא הינו חלק בלתי-נפרד מהכשרתם ומהחיברות המקצועי של פרחי הייעוץ, בישראל, המצב שונה לחלוטין וסוגיות להט"ביות נחקרות ונלמדות במידה רבה מתוך פריזמה של קלינאים, אנשי טיפול: פסיכולוגים קליניים, עבודים סוציאלים קליניים ואינן מהוות כלל ועיקר חלק מהכשרתם ומתהליך הסוציאליזציה של פרחי הייעוץ או פרחי ההוראה. לחיוב אומר כי השתלמויות ייעודיות בעבודת היועצת החינוכית עם תלמידים להט"ב קורמות עור וגידים בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב בזכות שיתוף פעולה פורה בין הפיקוח על הייעוץ בת"א והשירות הפסיכולוגי-ייעוצי, במשרד החינוך, לשפ"ח בעיריית תל-אביב-יפו - השירות הפסיכולוגי חינוכי על הרפרנטים האמונים על הנושא ובין גורמים אלה, לארגוני הקהילה הגאה: "חוש"ן" - חינוך ושינוי ו"איגי" - "ארגון הנוער הגאה" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר, תל-אביב. ובכל זאת, אלה בבחינת "ניצנים" של עשייה מערכתית, מקצועית וחברתית. ריבוי הצרכים של התלמידים מקדימים בהרבה את המחקר והפרקטיקה הייעוצית באשר לסוגיות להט"ביות. אני תקווה כי המאגר - המתעדכן באופן שוטף, עשוי להוות תשתית תיאורטית מוצקה לסוללה של מחקרים ישראלים בכול הנמצא בזיקה לתפקיד ותפקוד היועצת ביחס לתלמידים להט"ב לצד מחקרים על נועצים להט"בים וכן בסיס למערך של השתלמויות המסנגרות הן על תלמידים להט"ב והן על הייעוץ החינוכי בבית-הספר כפרופסיה בפני עצמה: בסיס תיאורטי שיטתי וייחודי, עצמאות פרופסיונאלית ותרבות מקצועית. לידיעה, לעיון ובוודאי לפעולה.