מקורות

המאמר סוקר את התפתחות נוגדי החרדה, הדיכאון וה-OCD ואת מאפייניהם ואת התנגדותם של מטופלים לטיפול תרופתי, גם כשהוא מהווה תנאי הכרחי להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. באלו מצבים הטיפול התרופתי הוא תנאי הכרחי להצלחת הפסיכותרפיה ובאלו מצבים ניתן לוותר עליו. מקום מיוחד מוקדש לשיתוף הפעולה בין הפסיכותרפיסט לפסיכיאטר.

 

למעלה מ-20% מהאוכלוסייה סובלים או סבלו מדיכאון, 30% סובלים מהפרעת חרדה כלשהי וקרוב ל-70% מהסובלים מדיכאון סובלים גם מהפרעת חרדה כלשהי (בעיקר כוללנית). על הימנעות כמנגנון המשותף לשתי ההפרעות ועל השילוב המנצח של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעה המשולבת. מוצעות גם נגיעות בודהיסטיות כהצעות לתגובות חלופיות במסגרת הטיפול הקוגניטיבי וכמה טיפים והמלצות על מדריכי עזרה עצמית לשימור תוצאות הטיפול. האזנה ערבה.

 

הגישה המוטיבציונית הינה גישה להגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי. מדובר בגישה אינטראקטיבית, לא מתעמתת, המשתמשת בהקשבה מיומנת ומשקפת על מנת לעודד את המוטיבציה הפנימית של המטופל לשינוי התנהגותי על ידי חקירה ופתרון של אמביוולנטיות. גישה טיפולית זו נמצאת בשימוש נרחב ברחבי העולם, לאור מחקר ענף המוכיח את יעילותה בהגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי בתחומים רבים (ביניהם התמכרויות, הפרעות אכילה, היענות לטיפול בהפרעות נפשיות, ועוד תחומים רבים). דר' שאולי לב-רן, מייסד האתר, חבר בארגון הבינלאומי של מדריכים בגישה המוטיבציונית.

 

מצגות מכנס האיגוד הגריאטרי והחברה לפסיכיאטריה של הזקנה / פרופ' מיכאל דוידסון, פרופ' יורם ברק. לקט מצגות מתוך הכנס המשותף לאיגוד הגריאטרי ולחברה לפסיכיאטריה של הזקנה שנערך ב-4 בספטמבר 2007, הרצליה כנס ייחודי זה שבו חברו יחדיו האיגוד הגריאטרי והחברה לפסיכיאטריה של הזקנה הציג תמונת מצב ועדכונים הנוגעים למחקרים על יעילות ובטיחות בשימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות בקרב האוכלוסיה הקשישה. מצגות של: פרופ' מיכאל דוידסון, פרופ' יורם ברק, ד"ר צבי דולווצקי

 

נפגעי חרדה: ראיון מיוחד עם פרופ' בלייך, יו''ר איגוד הפסיכיאטריה המדגיש: לרופאי המשפחה תפקיד חשוב מאוד באיבחון, מעקב וטיפול בנפגעי החרדה. פרסום און ליין מתוך JC-470 . לאור האירועים הבטחוניים וריבוי המקרים של נפגעי חרדה יש חשיבות רבה לרענן ולהעביר המלצות והדגשות באשר לטיפול, מעקב ואיבחון, בעיקר לרופאים הראשוניים. לצורך כך, נאות פרופ' אבי בלייך, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, לקיים ראיון עם צוות הההרצאות המשודרות של JC (הגורנאל קלאב) בשיתוף עם אתר E-MED . במידה והקישור הראשי לא פועל ניתן לנסות בקישור זה: http://www.hebpsy.net/c...ticleid=1426

 

אתר "איגוד הפסיכיאטריה בישראל" עלה לאחרונה במתכונת חדשה. האתר מיועד לפסיכיאטרים מכל גווני הקשת המקצועית , אך עורכי האתר מביעים תקווה כי תכני האתר יימצאו שימושיים גם לבעלי מקצוע משיקים (פסיכולוגים, עו"סים, רופאי משפחה ועוד). מטרת האתר להוות מקום מפגש אינטראקטיבי בין האיגוד וחבריו. מטרה נוספת היא בניה הדרגתית של מאגר מידע נגיש, מעודכן ושימושי בתחומים הרלוונטיים לעבודה השוטפת כגון – מידע על וסיכומים של כנסים וימי עיון בארץ ובעולם, תקצירי מאמרים וסקירות ספרות רלוונטיות, מצגות שימושיות, קישורים לאתרים, המרכזים והמרפאות לבריאות הנפש בישראל ודרכי תקשורת אליהם, התוויות לתרופות פסיכיאטריות בקופות השונות ועוד. חידוש נוסף הוא הנוסח המלא של ה- Israel Journal of Psychiatry) IJP), הביטאון המדעי של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, בעריכת פרופ' דייויד גרינברג, אשר גליונותיו יופיעו באתר מדי רבעון.

 

הפרעה דו קוטבית בילדים מעוררת עניין רב, מחקרים שונים מראים הבדלים גדולים בשכיחותה ויש החולקים על קיומה בילדים. ההרצאה מפרטת סוגי ההפרעה הדו-קוטבית, האבחנה בילדים, השאלות והקשיים האבחנתיים והטיפול המוצע. ההרצאה של דר' אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, היחידה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בי"ח "זיו" צפת, הוצגה בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006.

 

תגובה לכתבתה של אשרת קוטלר במסגרת התכנית "מדובר בתופעה: על גלולות האושר" ששודרה בערוץ 2 ב-30.8.06. בדברי הקישור של הכתבת יש נזק של ממש לציבור, נזק שעלול למנוע מרבבות אנשים הזקוקים לטיפול תרופתי לבקשו.

 

אתר דוקטורס מביא הרבה ציטוטים ותקצירים של מאמרים ומחקרים עדכניים תחת מבזקי הבריאות שלו. חלק ניכר ממבזקים אלו נוגעים ישירות בתחומי עניין ועיסוק שלנו. האתר כולל פורומים רבים המנוהלים על ידי רופאים ואנשי מקצוע

 

תיסמונת טוראט מאופיינת בהופעת טיקים מוטוריים וקוליים כאחד, בתדירות גבוהה, ואשר מישכם הוא למעלה משנה. ההפרעה גורמת למצוקה רגשית ניכרת או להפרעה משמעותית בתיפקוד, ומלווה בשכיחות גבוהה של תחלואה התנהגותית, לימודית ופסיכיאטרית. לאחר סקירה על התיסמונת, תוך הדגשת ההיבטים המצריכים התייחסות רב-תחומית, אנו מדווחים על המאפיינים הקליניים של 60 ילדים הלוקים בתיסמונת טוראט (ת"ט), 11 בנות ו-49 בנים, בגילאי13 (±3.6) שנה, שהיו בטיפול ביחידה לנירולוגיה של הילד בבית-החולים "שערי צדק" טרם פתיחתה של מירפאה רב-תחומית לטיפול בתיסמונת זו. לנוכח מורכבות ההסתמנות הקלינית וריבוי התחלואה הנלווית, הטיפול המיטבי בחולים מחייב פעילות של צוות רב- מקצועי הכולל נירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים, מטפל משפחתי ופסיכולוג. שיתוף-פעולה בין המומחים השונים מאפשר יישום של גישה כוללנית לילד הלוקה בת"ט, תוך התייחסות להיבטים הנירולוגיים והפסיכיאטריים של התיסמונת ושל ההפרעות הנילוות, ולהתמודדות הרגשית של הילד ומשפחתו עם הקשיים הנובעים מהם. מתוך כתב העת הרפואה, אפריל 2006

 

הפסיכיאטר המחוזי נתפש פעמים רבות כמי שפוגע בזכויות האזרח – מוסד שכל מהותו לקלקל, להרוס ולהרע לאזרח החלש. אך במציאות מדובר בגוף שמטרתו דווקא להגן – לא רק על הקהילה, אלא גם על האזרח. על עבודתו של הפסיכיאטר המחוזי.

 

ריטלין, פרוזק, ויאגרה - מסמני העידן שלנו, עידן המדע, עידן התרבות ההיפר-מודרנית. על הקשר הדוק בין פסיכואנליזה לבין תרבות, לימד אותנו פרויד, אבי הפסיכואנליזה, כבר ב-9291 במאמר שלו, "תרבות ללא נחת". הפסיכואנליטיקאי הצרפתי, ז'אק לאקאן הדגיש: "לפסיכואנליטיקאי חובות לתקופתו". "מי שאינו מסוגל לפגוש את הסובייקטיביות של תקופתו, מוטב לו שלא יהיה אנליטיקאי". "אין פסיכואנליזה ללא פסיכואנליזה של התרבות" אמר לא מכבר ביחס לעתידה של הפסיכואנליזה, ז'אק-אלאן מילר, ממשיך דרכו של לאקאן. הפסיכואנליזה אינה רוצה ואף אינה יכולה להתעלם מהתרופות הפסיכופרמקולוגיות הנפוצות כל-כך בעולמנו, גם לא מנחיצותן במקרים מסוימים אולם בהחלט נשאלת השאלה לגבי אופן השימוש בתרופות האלה והשאלה שמכתיבה את הכיוון של עבודת הפסיכואנליטיקאי - ומה עם הסובייקטיביות? מתפרסם באתר התחנה הפסיכואנליטית.