מקורות

זהו מאמר שכתבתי עם פרופ' שפרה שינמן ופרופ' עמנואל ברמן המבוסס על מחקר איכותני במרכזו עמדו נשים בגילאי העשרים אשר כתבו יומן בגיל ההתבגרות. המאמר התפרסם השנה בכתב עת מקוון.

 

מישל פצ'בסקי מסכמת את המפגש החמישי בסדרת "כפיל קפה ומאפה" בהנחייתו של אבי הדרי "גשטלט ופסיכודרמה, השילוב בין גשטלט לבין הנרטיב ,והאפילקציות בפסיכודרמה בסדנא התנסותית".

 

ניתוח ביבליותרפי של הרומן "קול צעדינו" מאת רונית מטלון, תוך התמקדות בצומת המוכרת מחיי המשפחה - הריון בלתי מתוכנן - המשפיע על הדמויות השונות ברומן מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

Bibliotherapy is a therapeutic method in the field of Art therapy, which suggests focusing the therapeutic dialogue on a literary text, either written or read. This text functions within the therapeutic dialogue as a "third voice", in addition to the voices of the patient and the therapist, and takes part in the dialogue as an autonomous interlocutor. The idea of such a "third voice" is based on the assumption that a literary text has therapeutic qualities of its own, which can be applied in therapeutic processes and can contribute to their progress.

 

המאמר הנוכחי יציג סיפור מטפורי המבוסס על סיפורו של הסופר ג'פרי צ'וסר "סיפורה של האישה מבאת'", המצוי ביצירת המופת שלו "סיפורי קטנברי" (1). לאחר הצגת הסיפור אתייחס בקצרה לתהליך כתיבת הסיפור וערכו הטיפולי של סיפור מטפורי, שהוא ענף מהביבליותרפיה. בסיפור שלפניכם טמונים כיווני חשיבה של סוגי טיפולים שונים (דינמי, אקזיסטנציאלי, קוגניטיבי-התנהגותי) בתוך מסגרת של חשיבה היפנוטית המעבירה מסרים סוגסטבילים באמצעות שימוש במטאפורות, רעיונות מתורות זן, תנודות בין ניגודים (גילוי וכיסוי, דמיון ומציאות) הנתונים בתוך עלילה מרתקת. לסיפור שיוצג כאן ישנן משמעויות רבות, אולם אני מעדיף שהמשמעויות שתווצרנה תהיינה במרחב שביני, כותב הסיפור, ובינך, הקורא המארגן את המשמעויות המתאימות לך.