מקורות

איקון 2
במאמר זה סוקר המחבר את עלייתה ושקיעתה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית במהלך המאה ה-20 ועד ימינו. לטענתו, הרלבנטיות והחיוניות שלה אינן נובעות מהפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית שקרנה ירדה כיום, אלא מתפיסת האדם ההוליסטית שהיא מציגה. התפרסם בשיחות במרץ 2006.
 
עברית | 473 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
להרבות טוב בעולם: בודהיזם, מדיטציה, פסיכותרפיה, סיפרה החדש של אסתר פלד, עוסק בבודהיזם ובפסיכותרפיה. ההבדל העקרוני בין הטיפול המערבי לבודהיסטי נוגע לעצם הגדרת "מושא" הטיפול, והוא ה"אני". "גם הבודהיזם וגם הפסיכואנליזה הקלאסית מניחים כי האני הוא כלי השרת של התשוקה" (עמ' 76). אולם רק הבודהיזם מבין כי "האשליה שאני אדון לרצוני היא אחת האשליות המסוכנות ביותר שאדם מחזיק בהן" (עמ' 77). אדרבא, נדמה שרוב המטפלים במערב יעודדו את טיפוחה של אשליה זו כחלק מחיזוקו של "אני" בריא, עם המלצה "להיות מציאותי" ולנהל בצורה מושכלת את כלכלת הרצונות והתשוקות.
 
עברית | 355 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
המאמר מתאר את התפקיד והחשיבות של הנשימה לחיים הרגשיים, ואת יחסי הגומלין בין נשימה לחוויות רגשיות שונות. במאמר מוצעות דרכים לשלב בתוך הטיפול הנפשי הורבאלי עבודה עם הנשימה, עם תחושות הגוף וביטויים נוספים של שפת הגוף. הקשבה לגוף מסמנת מגמה מתפתחת של טיפולים נפשיים המכוונים לגוף [body-oriented], מגמה שפותחת אופקים חדשים לטיפול הנפשי המוכר ומספקת כלים רבי עוצמה לטיפול במצבי דחק ולשיפור הבריאות והחוסן הנפשי.
 
עברית | 638 צפיות | פורסם ע"י מנשה כהן | הוסף למועדפים
איקון 2
לאחרונה יש מטפלים רבים המדברים על העניין הרב שהם מגלים בגישה הקיומית (הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית) וברלוונטיות שלה לפרקטיקה הטיפולית. מטרת הרשימה הזו היא להבהיר שהפסיכותרפיה הקיומית היא גישה טיפולית בפני עצמה, ואינה נלווית לשיטות אחרות.
 
עברית | 563 צפיות | פורסם ע"י נעם ישראלי | הוסף למועדפים
איקון 2
מטרת המאמר היא לתאר מאפיינים של הטיפול הדינאמי הממוקד בהיבט התיאורטי והעקרוני, ולהציג גישה יישומית לטיפול דינאמי ממוקד שהנה שונה ואולי אף עדיפה על טיפול דינאמי קצר.
 
עברית | 914 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
מאז ראשית ימיה, מקיימת הפסיכואנליזה מערכת יחסי גומלין מורכבת עם רוח התקופה בה היא פועלת. מחד, הפסיכואנליזה מושפעת מהאקלים התרבותי-מחשבתי של התקופה, ומאידך- היא עצמה משפיעה, ובמידה מסוימת- אף יוצרת, את רוחה של התקופה. לא ייפלא, אפוא, שדמותה של הפסיכואנליזה בתחילת ובסוף המאה ה-20 הייתה שונה: בתחילת המאה הפסיכואנליזה ינקה את עיקרי בסיסיה מהחשיבה הפוזיטיביסטית והרציונליסטית שאפיינה את המודרניות; בסופה של המאה, התבססה הפסיכואנליזה על עיקרים אחרים, דוגמת יחסיות, ריבוי אמיתות, ארעיות והבנה ייחודית של כל סיטואציה. עיקרים אלו הם עיקריה של החשיבה הפוסט-מודרנית, חשיבה שהפכה בעשורים האחרונים לדומיננטית בחשיבה המערבית. גלישתה, הכמעט טבעית, של הפסיכואנליזה אל עומקו של שדה החשיבה הפוסט-מודרני הביאה אותה אל פי משבר. מטרתו של חיבור קצר זה היא לסמן את אותו משבר, את משמעויותיו התיאורטיות והטיפוליות, ולהציע אלטרנטיבה שתאפשר את חילוצה של הפסיכואנליזה ותסמן לה דרך חדשה. זו תגובש בדמותו של 'המניפסט הפסיכואנליטי'.
 
עברית | 965 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
בהרצאה זו , שניתנה במסגרת יום עיון בפסיכולוגיית העצמי שנערך בבית אריאלה ב 15/6/07מציע רענן קולקה כי האדם הבא אחרי האדם האשם והאדם הטרגי יהיה האדם הנִמְזָג, האדם המיסטי.
 
עברית | 1112 צפיות | פורסם ע"י דפנה הומינר | הוסף למועדפים
איקון 2
באופן מסורתי החשיבה האנליטית רואה את ה- setting הטיפולי כמוחזק על-ידי המטפל בלבד. במאמר זה אביא ראייה אחרת - ה-setting כנבנה ומוחזק על-ידי שותפי האינטראקציה המטפל והמטופל, ותהליך הבנייה המשותפת, ולא רק התוצר הסופי שלו, הוא בעל חשיבות מרכזית בתהליך הטיפולי. המאמר מתבסס על החשיבה האינטרסובייקטיבית הרואה בתהליך הטיפולי תהליך הדדי, אך לא סימטרי, בשפתו של ארון המתקיים על-ידי שותפי האינטראקציה הטיפולית. אציג את החשיבה על הבנייה המשותפת של ה-setting הטיפולי ולא רק של התהליך הטיפולי. כמו כן אתאר כיצד בנייה זו מתבצעת ומהן אבני הבניין המרכיבות אותה, ואלווה את הנאמר בדוגמאות קליניות ובדיון בהן. המאמר מופיע באתר מכון רמת-אביב לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. התפרסם לראשונה ב "שיחות- כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה", כרך כא, חוברת 2, מרץ 2007.
 
עברית | 1785 צפיות | פורסם ע"י מירב גזית | הוסף למועדפים
איקון 2
במאמר נסקרות הגישות העיקריות הרווחות בספרות הפסיכואנליטית הנוגעות ל- acting out. נידונה השפעת המטפל והתהליך הפסיכותרפויטי על חייו ופעולותיו של המטופל, ונבדקת האפשרות שהתנהגות של מטופלת היוותה תגובה לא מודעת להעברה הנגדית של המטפל, שהתבטאה בקושי שלו להתמודד ישירות, באמצעות פירושי העברה, עם מיגוון התחושות שצרכיה הליבידינליים והתוקפניים עוררו בו. פורסם ב"שיחות", יז' (2): 185-177, 2003
 
עברית | 1457 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
הסתכלות דרך העדשות של חווית הפגיעה המינית, מקרינה על אווירה ייחודית בחדר הטיפול. אעסוק במאמר בשתיקה המהולה ומונחית על ידי הסוד. ממנה אעבור לשאלת הגבולות אשר באה לידי ביטוי במשאלה לקרבה הנמצאת בקונפליקט עם הפחד מחודרנות ומבטאת צורך במרחק. הבושה והאשמה נוגעות בליקוי מייסר של תפיסת המציאות של הקורבן, ואילו זיכרונות הגוף מבטאים את שלא ניתן לומר במילים. לבסוף אתייחס לניתוק (דיסוציאציה), אשר מאפשר חיים אבל פוגע בחיוּת.
 
עברית | 1509 צפיות | פורסם ע"י נעמה בר-שדה | הוסף למועדפים
איקון 2
The child's active role in mother–child, father–child psychotherapy: A psychodynamic approach to the treatment of relational disturbances Authors: Harel, Judith; Kaplan, Hayuta; Avimeir-Patt, Raya; Ben-Aaron, Miriam. Source: Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, Volume 79, Number 1, March 2006, pp. 23-36(14) Abstract: The short-term mother–child and father–child psychoanalytic psychotherapy assumes that children develop specific types of relationships with each parent, as well as with the parenting couple. The model integrates an intra-psychic, object-relational view with an interpersonal perspective to the treatment of relational disturbances in childhood. The same therapist meets with the mother–child, father–child dyads on a weekly basis, along with regular meetings with the parental dyad. The model focuses on the developmentally prelatency child's need for the active participation of both parents in the here-and-now shared experiences of the therapeutic process. The participants express, in interactions and in enactments, various contents and meanings of their specific patterns of relations. The therapist addresses the behaviours as well as the meanings of relations, thus promoting reflective understanding and experiential changes in self, other, and self-other relations. The child's active and different participation with each parent is the main change-promoting factor. The child uses mainly the medium of play to express his/her needs and to mobilize the therapist's help. The therapist's access to the different dyads is utilized to better understand the explicit and implicit relational themes. The therapist supports the co-construction of new and different behaviour patterns and the co-creation of additional meanings to representations. The setup fosters the child's active participation in each dyad's growth-promoting changes.
 
אנגלית | 1489 צפיות | הוסף למועדפים
איקון 2
טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) לנערות עם הפרעת התנהגות: התאמת הטיפול למטופלת או המטופלת לטיפול?
 
עברית | 1381 צפיות | הוסף למועדפים