מקורות

תקציר הפסיכואנליזה כה מזוהה עם מיסדה - זיגמונד פרויד – עד כי רבים הסבורים שהתפתחותה נפסקה עם מותו ב-1939 והממשיכים עדיין להתווכח ולבקר אותה כאילו לא התחדש דבר מאז. ספר זה, הסוקר את התפתחות הפסיכואנליזה מאז מותו של פרויד ועד ימינו אלה, בא להפריך דיעה זו ולפרט את ההתפתחויות השונות – בתיאוריות ובגישות הטיפוליות -שחלו מאז ועד היום. לאחר 30 השנים הראשונות, בהם הופנה עיקר המאמץ להשלמת וגיבוש "פסיכולוגית האני" שיסודותיה הונחו על-ידי פרויד בשנותיו חייו האחרונות, החלו להופיע תיאוריות חדשות – תורת יחסי-האובייקט, פסיכולוגית העצמי, הגישה ההתייחסותית ועוד – והתחדש הויכוח התיאורטי בתוככי "הזרם המרכזי". בויכוח זה לא שרדו עוד שום "פרות קדושות", וכל היסודות התיאורטיים ועקרונות הטיפול הפסיכואנליטי נחשפו לביקורת ודיון מחודש. בספר יוצגו התיאוריות החדשות ויובאו עיקרי הויכוחים והמחלוקות שהתגלעו בתוך ומחוץ למחנה הפסיכואנליטי. המסקנה אליה חותר הספר היא שיש לבנות "מערכת רב-מודלית", המאפשרת לבחון את תופעות הנפש ממספר נקודות-מבט קומפלמנטריות, כאשר כל אחת מן האסכולות השותפות כיום יכולה להיכלל במערכת זו כמייצגת את אחת מנקודות מבט אלו. פרופסור פנחס נוי הוא רופא-פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי ופסיכותרפיסט, העוסק כיום בפרקטיקה פרטית בירושלים. לימד במשך למעלה מ-35 שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכון הפסיכואנליטי בירושלים. פרסם עשרות מאמרים בעיתונות המדעית בארץ ובחו"ל על נושאים קליניים פסיכיאטריים, תהליכי חשיבה והרגש והפסיכולוגיה של האמנות והיצירתיות. ספרו הקודם "הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות" יצא אף הוא בהוצאת מודן.

 

תקציר הפסיכואנליזה כה מזוהה עם מיסדה - זיגמונד פרויד – עד כי רבים הסבורים שהתפתחותה נפסקה עם מותו ב-1939 והממשיכים עדיין להתווכח ולבקר אותה כאילו לא התחדש דבר מאז. ספר זה, הסוקר את התפתחות הפסיכואנליזה מאז מותו של פרויד ועד ימינו אלה, בא להפריך דיעה זו ולפרט את ההתפתחויות השונות – בתיאוריות ובגישות הטיפוליות -שחלו מאז ועד היום. לאחר 30 השנים הראשונות, בהם הופנה עיקר המאמץ להשלמת וגיבוש "פסיכולוגית האני" שיסודותיה הונחו על-ידי פרויד בשנותיו חייו האחרונות, החלו להופיע תיאוריות חדשות – תורת יחסי-האובייקט, פסיכולוגית העצמי, הגישה ההתייחסותית ועוד – והתחדש הויכוח התיאורטי בתוככי "הזרם המרכזי". בויכוח זה לא שרדו עוד שום "פרות קדושות", וכל היסודות התיאורטיים ועקרונות הטיפול הפסיכואנליטי נחשפו לביקורת ודיון מחודש. בספר יוצגו התיאוריות החדשות ויובאו עיקרי הויכוחים והמחלוקות שהתגלעו בתוך ומחוץ למחנה הפסיכואנליטי. המסקנה אליה חותר הספר היא שיש לבנות "מערכת רב-מודלית", המאפשרת לבחון את תופעות הנפש ממספר נקודות-מבט קומפלמנטריות, כאשר כל אחת מן האסכולות השותפות כיום יכולה להיכלל במערכת זו כמייצגת את אחת מנקודות מבט אלו. פרופסור פנחס נוי הוא רופא-פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי ופסיכותרפיסט, העוסק כיום בפרקטיקה פרטית בירושלים. לימד במשך למעלה מ-35 שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכון הפסיכואנליטי בירושלים. פרסם עשרות מאמרים בעיתונות המדעית בארץ ובחו"ל על נושאים קליניים פסיכיאטריים, תהליכי חשיבה והרגש והפסיכולוגיה של האמנות והיצירתיות. ספרו הקודם "הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות" יצא אף הוא בהוצאת מודן.

 

ספרו החדש של תומס ה. אוגדן הינו אסופת מאמרים, אשר נכתבו ופורסמו בשנים האחרונות. בהקדמה לספר, הוא מתאר את החוויה של כתיבת המאמרים כדומה לחוויה של כתיבת סדרה של מכתבים לקולגה על האופן בו הוא תופס את הפסיכואנליזה ומבין אותה בנקודה זאת של חייו. (פורסם בכת העת "שיחות", דצמבר 2006)

 

ביקורת על הספר של אן אלווארז - "נוכחות חיה" שמתאר את משנתה של אלווארז על טיפול בילדים מאד פגועים הסובלים מפסיכוזות של הילדות, מאוטיזם, מהתעללויות פיזיות ואחרות. מתפרסם באתר העמותה לבריאות הנפש של התינוק

 

"ספר חדש על האחים גרים ופסיכולוגיה, וסרט שמכניס את האחים לתוך יער האימה שעליו הם כתבו. שניהם מזמינים למסע אל הצד האפל" כתבה במקור ראשון

 

"הדברים התחילו להתחבר אצלי לפני שבועיים בערך, יום לאחר חופשת חנוכה. פגשתי ליד גן הילדים מכרה שסיימה בדיוק להעמיס את בתה על ידיה העמוסות גם ככה של הגננת. איך היה החופש, שאלתי אותה. נס חנוכה, היא אמרה, נס שלא חיסלתי אותם" כתבה במקור ראשון

 

סקירה מאת רמי בנבנישתי לספר חדש ונרחב בנושא האלימות בבתי הספר: The Handbook of School Violence and School Safety: From Research to Practice Shane R. Jimerson & Michael J. Furlong, Editors (2006). Mahwah, New Jersey: Lawrence Erlbaum (668 pages).

 

מאמר קצר המדגים היבטים מסויימים של הלא מודע באמצעות בחינתה של תגובת הקורא את הסיפור "אמה צונץ" לבורחס. יודגם מושג החזרתיות (repetition) אשר מטרתו במערך הנפשי - לא לזכור. החזרתיות במבנה הטקסט שבסיפור תבחן לאורה של כפיית החזרה, ותבדק ההשערה שבסיפור, כמו בקליניקה, משרתת החזרתיות מטרה זהה: לשמש כמעבר מידיעה לאי-ידיעה.

 

קריסטבה לקחה את הרעיון של לאקאן הפנימה אותה והמציאה את שפתה שלה הכה קשה להבנה. צריך להיות בקי לא רק בפסיכולוגיה, בהתפתחות הפסיכואנליזה הלאקניאנית על בוריה, אלא בכל ענפי ההתקשרות האנושית. בעיקר ברמה המילולית הגבוהה ביותר. שהיא כבר מעבר לשפה האקדמאית הנדרשת לכתיבת מאמר. היא פתחה לה סגנון כתיבה ייחודי, המצוי על התפר שבין פסיכואנליזה לאסתטיקה.

 

בכנס מדעני מוח שנערך בנובמבר האחרון בוושינגטון אמר הדאלאי לאמה, כי אחד הדברים המשותפים למדע ולבודהיזם הוא הלמידה מן הניסיון. מושא התצפית של הפסיכואנליזה כענף השואף למדעיות היא התודעה האנושית. בבודהיזם נתפסת התודעה כחלק מן המציאות, מן הקיים. שני סוגי התצפית בוחנים לעומק את כלי הבחינה עצמו, את התודעה, ודנים בקשר בין אופן הבחינה, כלי הבחינה והתפתחות מנטאלית. פורסם ב"שיחות", אפריל 2006.

 

דיכאון איננו חום. יש כמובן אנשים שכדור ממשפחת פרוזאק יעיל ומספיק אך אלו המדוכאים לעומק נפשם, גם אם הסימפטום החיצוני יעלם עדיין לא יבינו מה גרם להם, בתוכם, להגיע למצב דכאוני. מכאן מנסה אליזבת רודינסקו לצאת הלאה ולהגן על הצורך בטיפול הנפשי. הסבל הנפשי מופיע היום בדמות דיכאון אומרת רודינסקו. אלא שהיום האנשים הסובלים פנו מסיבות שונות אל הפרמקולוגיה במקום אל הפסיכותרפיה והאנליזה. הכדור עוזר להעלים סימפטומים אך לא לרדת למקורות האמיתיים של הסבל. "האדם הדיכאוני סובל מן החירויות שהשיג, שכן אינו יודע מה לעשות בהן".

 

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה (1941) והפכה לאחת מהוגי הדעות המשפיעים בצרפת. במקצועה היא פסיכואנליטיקאית, אך היא כותבת על נושאים שונים ומגוונים: סמיוטיקה, ביקורת ספרות, תיאולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה. ספרה, "כוחות האימה", עוסק בבְּזוּת, מושג אותו היא מנתחת מכיוונים שונים. כפסיכואנליטיקאית היא אמונה על תורת לאקאן וחלק לא קטן מניתוחיה עובד דרך התיאוריה שלו, אך לא רק לאקאן נמצא ברקע. היא מנתחת ומצטטת אנתרופולוגים, סופרים, פילוסופים ואנשי דת.