מקורות

המאמר עוסק בשאלה כיצד התייחסו הדורות הבאים של הפסיכואנליטיקאים למודל של פרויד, כפי שהותווה ב"פירוש החלום"? - פרופ' רבקה אייפרמן עומדת על יחסם של הפסיכואנליטיקאים שלאחר פרויד למודל זה, תוך התיחסות לכמה התפתחויות שחלו בהשקפות על מהות החלום, ובדרכי העבודה על חלומות בעת טיפול. המאמר ראה אור כסוף דבר לתירגום החדש של ד"ר רות גינזבורג לספר "פירוש החלום" בהוצאת עם עובד, והתפרסם באתר "תורת החלומות והחלימה".

 

לידת תינוק היא חלק ממכלול החוויות הצפוי לרוב במהלך חייה של אישה. עם זאת, יש נשים שמרגישות שחווית הלידה שעברו הייתה טראומטית. אם לידה יכולה להיות טראומה, האם יתכן שנשים יפתחו הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) אחרי לידה, בדומה לאנשים שנחשפו לאירועים קשים אחרים כמו מלחמה או אונס?

 

שניים מתוך מאה אנשים החיים בינינו סובלים מתופעת "ההפרעה הכפייתית" OCD הגורמת סבל רב להם ולסביבתם. "בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בחברה הדתית להבנת הבעיה ולמציאת פתרון עבורה", אומרים מומחים, "זה מבורך, אבל רבנים צריכים לזכור שהליווי שלהם חייב להיעשות רק במקביל לטיפול פסיכולוגי - רפואי צמוד". הכתבה מתארת את האפשרות לטפל בהפרעה נפשית כפייתית, בין השאר גם באמצעות כלי טיפול מתוך ה"פסיכולוגיה יהודית".

 

מקס, שם בדוי, היה בטיפול באומנות במסגרת ביה"ס לחינוך מיוחד ופנימייה טיפולית בשרון. הפגישות נערכו פעם בשבוע במשך שעה, במשך ארבע שנים מאז היותו בן 9. מקס הגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך מאד, אמו גרושה והתקשתה לגדלו ולספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים. כשמקס היה בן שמונה, ביקשה אמו לשלבו במסגרת פנימייה. הכתבה מתארת את סיפור הטיפול במקס.

 

בעולם חופשי שבו יש גישות שונות לנושאים של בריאות וחולי, איך לטפל במצב של אמונות שונות ואף סותרות בענינים הללו?

 

החומר המובא להלן מהווה קיצור של המבוא לעבודת הדוקטורט שלי בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, תחת הכותרת "אובדן בן זוג והמודל הדו מסלולי לשכול: תוצאותיו לאורך הזמן של תהליך האבל עבור נשים צעירות". במחקר עצמו, שתוצאותיו יפורסמו בהמשך, השתתפו 85 נשים צעירות שאיבדו את בן זוגן, אלמנות או חברות שכולות.

 

בכתבה זאת, רביעית מבין שמונה כתבות על "בטיפול", צוות הכותבים ממשיך לדון בהתפתחות הנפשות הפועלות בטיפול, ובהתפתחות ההבנה בנוגע אליהן, ומציע לנו דרכי התבוננות חדשות על פרקי השבוע.

 

לירון און, פסיכולוג חינוכי האמון על גישת "הנוכחות החינוכית", מעניק "טעימות" מן התיאוריה המנחה אותו בעבודתו. "הטעימות", מאורגנות מאלף ועד תו, מתייחסות למגוון נושאים הקשורים ליחסים בין הילד לבין הוריו, תוך דגש מיוחד על הסמכות ההורית וחשיבותה. בחלק זה - שלישי מתוך ארבעה - מ"כאב" ועד "סמכות".

 

אתר חדש לאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, ובו הודעות על ימי עיון, אירועים, מאמרים ועבודות של בוגרים, וכן אפשרות לדיונים ותגובות באתר החדש.

 

במאמר מוצגות דרכי סיוע אפקטיביות לפסיכולוגים שמתעכבים בדרך למומחיות. תאור התנסות בהנחיית קבוצות מיקוד, פיתוח מודל אימון פרטני - ניהול לפי יעדים והענות לגורמי עיכוב אישיים. המאמר מצביע על שוני בין אימון מכוון מטרה לבין תהליכי הדרכה מקובלים.

 

רשימת אתרים שבהם יש מידע מגובה מחקר באה לתת בידי המטפל אפשרות לבסס את עבודתו על פי ידע מחקרי מעודכן. ידע זה מופץ היום באחרים מסויימים שחלקם מובאים בזה, על מנת לאפשר עבודה טיפולית מדעית עם ביסוס עובדתי מתרחב והולך.

 

במאמר מבקשת ד"ר רות גינזבורג (מתרגמת "פירוש החלום" של פרויד), לעמוד על טיבו של הזמן המורכב הנחווה בחלום. היא מראה שזמן החלום הוא זמן "בין הזמנים" מכמה בחינות: הוא בין הזמנים של עֵרות ושינה, הוא בין הזמנים של מודע ולא-מודע והוא בין הזמנים של הווה ועבר. זמן החלום -- שאינו מודע ואינו לא-מודע, שבו "אני ישנה ולבי ער" -- נחווה כרגע נוכח, מורחב ו"ממורחב" [spatialized], הסופֵח אל קרבו רגעי עבר שונים ומשונים. לכאורה, הד צלילו של העבר שולט באקורד המסיים את ספרו של פרויד. שכן, במשפטים ספורים אלה, שאינם נעדרי דרמה, פרויד מציג את החלום כצומת נפשי המעוצב על ידי יחס זמנים לא-מקובל הכפוף לעבר. אין בו סדר זמנים כרונולוגי המוליך מן העבר אל ההווה וממנו אל העתיד. זמנו של החולֵם הוא הווה שבו העתיד שבוי בעבר, ללא מוצא...