השינה היא חלק ניכר מ"מילוי" הזמן שלנו. כמעט כשליש מהיממה אדם מבוגר "מבלה" בשינה, וילדים ופעוטות עוד יותר מכך. אף על פי כן נדמה לנו שבחלק זה של היממה אין אנו מושפעים מדבר, אנו מסוגרים בתוך עצמנו, פחות פנויים ועירניים למה שקורה בעולם החיצון. שמחה, עצב, קושי, לחץ, הקלה, לכאורה אין זה נוגע לנו כל עוד אנחנו ישנים...אך לא כך הדבר! השינה היא תהליך רגיש מאוד לשינויים, ומעצם היותה כזו היא גם פגיעה מאוד. היא בעצם ברומטר עדין ורגיש למצבנו הנפשי, הרגשי, למאורעות היומיום ולחרדות מציפות. לא פעם מטופלים משתפים אותי בקשייהם, בחרדותיהם, מספרים איך הם מתמודדים בזמן עירות, ושוכחים להזכיר את קשיי השינה שלהם. לעיתים הם מתייסרים, דואגים ומתקשים ביום, אולם ישנים היטב בלילה. לחילופין, מטופלים משתפים בתחושות טובות יותר, הם מלאי אנרגיות להמשיך בחייהם, למצוא עבודה, להשלים עם בן הזוג...אך הגוף מאותת להם משהו אחר בשעות הלילה, הם עדיין לא מצליחים להרדם, או מקיצים משינה טרופה.
המאמר הנוכחי ומאמר אקדמי שפורסם בנושא, מבוססים על סיכום עבודה סמינריונית שנעשתה על ידי קרן דאון בהדרכת פרופ' אבי שדה ופרופ' גיורא קינן, באוניברסיטת ת"א ומופיע באתר של קרן דאון.
| 1214 צפיות |
הוסף למועדפים