מקורות

הארגון כולל כמה מאות ישראלים ופלסטינים, שאיבדו את יקיריהם כתוצאה מהסכסוך הערבי-ישראלי והבינו שאותו כאב עצום שנגרם על-ידי אובדן בן המשפחה מתחולל ללא קשר ללאום. האתר עוסק בסיפורים אישיים, מאמרים וטורים שונים, ומהווה מקור לתמיכה הדדית, ולפעילות לקידום פיוס והידברות בדרכים לא אלימות.

 

חיינו מתנהלים להם סביב השעון, וזמן, כולם יודעים, הוא כסף. לכן כולנו מנסים להדביק את קצב החיים, להגיע בזמן לעבודה או להצגה, לתפוס במועד את הרכבת או הטיסה, ולוודא שילדינו עומדים בקצב ההתפתחות הנדרש. אבל איפה אנחנו ואיפה הם – הזמן שלהם, נדמה, מתנהל בעולם אחר, עם חוקים אחרים, כאילו ללא קשר למגבלות ולדרישות הזמן "האובייקטיבי". במאמר זה ננסה לעמוד על משמעות הזמן עבור ילדים, וכיצד אפשר לסייע להם להתכוונן גם אל הזמן של עולם המבוגרים.

 

מעשה הבגידה הרומנטית נתפס על ידי מרבית הנשים והגברים כאקט פוגעני המערער באחת את האמון השברירי הנבנה ברוב עמל במהלך הנישואים. גם אם נגלה הבדלים מיגדריים בין תגובת הנשים לבגידה לבין תגובת הגברים (עליהם נעמוד במאמר) הרוב הגדול של נשים וגברים יגיב למעשה הבגידה בתחושת זעזוע עמוק, כאקט המפר באופן אלים את שגרת חייהם. המאמר בוחן את ההיבטים המיגדריים של הבגידה ומציע תוכנית טיפול "בשלבים".

 

הראיון עם קריסטבה, שעוסקת בדת בהקשרים פסיכואנליטיים במרבית יצירותיה ובמיוחד ב"בראשית היתה האהבה", מעלה הרהורים על ההקשר שבו מוצג האסלאם היום - הקשר של טרור ומאבק נגד המערב. הראיון התקיים עם ביקורה של ז'וליה קריסטבה בישראל [פברואר 2006], יום לאחר שהחמאס עלה לשלטון ברשות הפלסטינית. פורסם לראשונה בכתב העת "סטודיו".

 

אילנה רזי בן מאיר אספה וסיכמה רשמים ותכנים מתוך הכנס ה- 14 של האיגוד הישראלי לפסיכודרמה "לאסוף את השברים", שהוקדש לנושא של מצבי לחץ טראומתיים. בכנס הוצגו הרצאות, הצגות מקרה והתקיימו סדנאות. סיכום חלקי של כמה מהן מובא בכתבה זו.

 

מחרוזת שירי יקיצה מתוך הספר "מחברת היקיצות", והקדמה מתוך הרצאה של הפסיכואנליטיקן והמשורר רובי שונברגר: " נראה היה לי שזהו במובן מסוים מעין 'חלום כמוס' של תיאורטיקנים רבים, בְּפסיכואנליזה ובתחומי ענין אחרים, הנסיקה הזאת מהשפה המדעית, השיטתית והמעוגנת היטב במונחים מקובלים ובהכללות, לְשפה חלומית, רופפת, חפשיה, דחוסה וקפריזית לעיתים, כָּזו שיכולה אולי לבטא אופנויות של חשיבה שלא ניתן לנסחן בָּשפה הסדורה. מאוחר יותר, הפעם כבר באופן מודע יותר, חשבתי שאם יכול היה להיות מעניין לכתוב בשפה חלומית על מדע , יכול להיות מעניין לא פחות לכתוב בשפה שירית על חלום, ובאופן טרנסיטיבי למעשה גם על מדע. כלומר, עלה בדעתי שהשפה השירית אותה אני כותב, אולי אפשר אפילו לומר המצב ההויָתי בו אני כותב, מקרב אותי במידה רבה למה שביון מכנה 'שפת החלום'. הרגשתי שנפלה בחֵיקי נחֲלה נפלאה, שאנסה כעת לגלות את צפוּנוֹתיה, את 'פָּרדס יפה' שלי ואת 'ברכת מים'... . מתוך אתר "תורת החלומות וחקר החלימה".

 

תופעת האלימות בקרב בני הנוער היא נושא חברתי מתוקשר ביותר. האלימות לובשת צורות שונות: החל באלימות מילולית: קללות, העלבות, איומים וסחיטה באיומים, וכלה בהשתתפות בקטטות, תקיפות שונות ושימוש בחפצים ובסכינים. התופעה מדאיגה מאוד ומעסיקה אנשי חינוך, גורמי חוק וכמובן את ההורים. כקצינות מבחן לנוער וכעובדות סוציאליות, ניתנו לנו המנדט החוקי והחובה המוסרית על ידי המדינה לטפל ולשקם נערים ונערות עוברי חוק, שהסתבכו בעבירות אלימות. בשלוש השנים האחרונות אנו עובדות באופן צמוד, בהנחיה משותפת של קבוצות טיפוליות לבני נוער שהופנו לשירות המבחן בגין עבירות אלימות. במשך השנים הצטבר בשירות המבחן, ואף אצלנו, ידע רב לגבי טיפול בנערים המופנים בגין עבירות אלה. חלק קטן מהידע מצאנו לנכון להביא במאמר זה.

 

האתר כולל מידע בנוגע להדרכה וייעוץ ארגוני וכן מאמרים בתחומים שונים ואף סיפורים הקשורים לתרבות הארגונית. ייעוץ ארגוני הוא מאמץ מרוכז שבו שותפים היועץ והארגון. מטרת התהליך היא ליצור, לעצב ולממש תהליכי שינוי ופיתוח ארגוניים. הייעוץ מיועד לכל ארגון השואף להתאמה מרבית לסביבה הדינמית בה הוא פועל, תוך הגדלת האפקטיביות שלו ושיפור רווחתם של כל בעלי העניין- מנהלים, עובדים, בעלים, לקוחות וספקים.

 

הספרות המיסטית היהודית שראשיתה בשלהי העת העתיקה, המשכה בימי הביניים ובתקופת הרנסנס ואחריתה בעת החדשה, מבוססת במידה לא מבוטלת על חלומות, חזיונות, מראות, גילויים וצפיות בחלום ובהקיץ. חלומות וחזיונות מפורטים, הנתפשים כגילויים מעולמות עליונים, מובאים בשלהי העת העתיקה. בני התקופה ייחסו חשיבות רבה למשמעות הנסתרת הגלומה בגילויים חזיוניים ובנבואות, והשקפה זו השפיעה על הדרך שבה התייחסו אנשים לחלומותיהם שלהם ושל זולתם. ההשקפה שמקור החלום נתפס כמצוי מחוץ לאדם, וקדושתו יוחסה למגע עם עולמות עליונים, גרמה לכך שחולמים וחוזים ייחסו משמעות לחלומותיהם והעלו אותם על הכתב, ואף גרמה לכך שחיבורים המבוססים על חלומות זכו לתשומת לב רבה והתקדשו במסורת. אולם אם נתבונן מקרוב בחלומות שהגיעו לידינו, נגלה שעיקרם אינו טמון במקורם שמחוץ לאדם, אלא דווקא בתשתיתו התרבותית של החולם ובמסורת המקודשת ששאב ממנה, מזה, ובאופקים החדשים שנפתחים לחולם, המפרק את הממשות ומצרפה מחדש, וחורג מעבר לשרירותו של הניסיון האנושי, מזה. פורסם ב"תורת החלומות וחקר החלימה"

 

המונח "טראומה לאומית" מצביע על כך שאיום קיים לא רק על הפרט אלא גם על הקבוצה הלאומית שהוא משתייך אליה, ועל העובדה שהפרט נהפך לקורבן מעצם השתייכותו לאותה קבוצה לאומית. על פי גישה זו הקורבן הוא לא רק מי שחווה את הטראומה באופן ישיר אלא גם כל אלה שחווים אותה באופן בלתי ישיר, כולל דרך מראות הזוועה בטלוויזיה. יש עדויות המלמדות אותנו שקרוב לחצי מהאוכלוסייה בישראל נמצאת תחת השפעה של טראומה שמקורה במלחמה המתמשכת והמתעצמת בין הפלסטינים והישראלים.

 

בגיליון: על קבוצות לעזרה עצמית מאת אביב שולמן-צירין, קבוצות למבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז מאת ענת קורת ועירית דקל, התנגדויות בקבוצה ודרכים להתמודד עימן מאת חלי ברק-שטיין, עבודת בקבוצה דו- לאומית של נשים יהודיות ופלסטינאיות מאת אירית הלפרין, שילוב רייקי ככלי לעבודה קבוצתית מאת ציון זהבי, קבוצת אמהות שאיבדו אמהות מאת גלית שפר, דרמה תרפיה לילדים מאת עדנה לשם, על פגישה לאחר חופשה מאת רפי שרפינגמן-ריבק, ועוד.

 

"אין נחמה למי שחוו אבדן יקירם, אולם יש הקמים כעוף החול מן האפר ומגלים עוצמה פנימית בתוכם". הגיליון הנוכחי של "בנוגע לרגש" מאיר פן נוסף בחוויה של הטראומה הנפשית ותוצאותיה. מתוך אתר נט"ל.