מקורות

מקור בעיות פסיכאטריות אצל ילדים כפונקציה של קשר הורה-ילד

 

לעלות או לחכות? המעבר מהגן לבית – הספר הוא צומת חשוב בחייי הילד והמשפחה. גם אם הבשלות עדיין לא מושלמת, העלייה לכיתה א' אינה מעבר דרמטי ובלתי הפיך, אלא עוד צעד בדרך הארוכה של הלימודים הפורמליים. המוכנות ללימודים והבשלות לעבור מפעילות משחקית ללמידה מסודרת שונות מילד לילד. מוכנות לכתה א' היא שלב בהתפתחות הילד, שבו הוא בשל לעבור מפעילות שהיא ברובה משחקית לפעילות של למידה מוסדרת ומושכלת. חשוב לזכור, שילד לומד כל הזמן, מרגע היוולדו. הוא מסיק מסקנות באופן לא מודע מתוך חוויות וגירויים בחייו, הוא קולט מידע מבלי משים מתוך דברים שהוא שומע, ובעיקר הוא לומד מתוך פעילות של משחק, שבאמצעותה הוא בוחן את העולם שבו הוא חי. המעבר לבית – הספר הוא מעבר למסגרת פורמלית, שבה הוא צפוי לשבת ליד שולחן 5-4 שעות ביום, להקשיב לדברי מורה, ולתרגל את המידע שהיא מעבירה לו על פי הוראותיה. השוני בצורת הלמידה הוא משמעותי מאוד וכרוך במסוגלות מסוימת של הילד להתרכז ולעמוד במשימות. מתפרסם באתר מכון טבעון לשרותים פסיכולוגיים משולבים - http://www.tivona.co.il

 

אוטיזם של הילדות והפרעה התפתחותית מקפת, הפרעת קשב מלווה בהיפראקטיביות, ליקויי למידה, הפרעות אכילה, הומוסקסואליות, תסמונת טורט. סקירות מקיפות על הפרעות התפתחותיות ובעיות אפייניות לילדים ובני נוער. האוסף מבוסס על עבודות של סטודנטים אשר השתתפו בקורסים לפסיכופתולוגיה, שהתקיימו במכללת לוינסקי לחינוך בשנת תשס"ג. כל אחת מהסקירות המוצגות כאן נערכה על סמך מספר עבודות שהוגשו באותו נושא. לרוב העבודות מבנה דומה, והוא כולל את הפרקים הבאים: רקע כללי של התופעה המוצגת סימנים אופייניים - סימפטומים סיבות לתופעה - אטיולוגיה דרכי טיפול והתמודדות התייחסות אישית של כותבי העבודה לתופעה אותה הם תיארו. בפרק זה ניתנה לסטודנטים אפשרות לבחור את צורת ההתייחסות . חלק הביאו תיאורי מקרים מההתנסות האישית שלהם, חלק הציגו עמדות ותפיסות אישיות כלפי התופעה וחלק הציגו סיפורים אישיים. כל הפרטים אשר יכולים היו לחשוף את הזהות של אנשים וילדים המופיעים בהתייחסויות האישיות, שונו. בסוף העבודה מוצגת רשימה של מקורות ביבליוגרפים ווובליוגרפיים.

 

האם אפשר לפרש ציורי ילדים בגיל הרך? האם כדאי? ומה זה אומר? מיכל בן טובים (מרפאה בעיסוק ועוסקת בגרפולוגיה) במדור גרפולוגיה שבאתר הדרך למעלה (להעצמנת נשים המחויבות לעצמן...)

 

סיכום מהרצאתה של ד"ר מירי קרן 11/3/2004, אונ' ת"א.

 

מוכנות לכתה א' היא שלב בהתפתחות הילד, שבו הוא בשל לעבור מפעילות שהיא ברובה משחקית לפעילות של למידה מוסדרת ומושכלת. חשוב לזכור, שילד לומד כל הזמן, מרגע היוולדו. הוא מסיק מסקנות באופן לא מודע מתוך חוויות וגירויים בחייו, הוא קולט מידע מבלי משים מתוך דברים שהוא שומע, ובעיקר הוא לומד מתוך פעילות של משחק, שבאמצעותה הוא בוחן את העולם שבו הוא חי. המעבר לבית – הספר הוא מעבר למסגרת פורמלית, שבה הוא צפוי לשבת ליד שולחן 5-4 שעות ביום, להקשיב לדברי מורה, ולתרגל את המידע שהיא מעבירה לו על פי הוראותיה. השוני בצורת הלמידה הוא משמעותי מאוד וכרוך במסוגלות מסוימת של הילד להתרכז ולעמוד במשימות. המאמר מופיע באתר החדש של מכון טבעון לשרותים פסיכולוגיים משולבים: http://www.tivona.co.il/

 

סקירה וסיכום מחקרים על תאומים, המאפינים הייחודיים בהתפתחותם, מקורות לקיים בגיבוש הזהות, ודפוסי תאומות שונים. הרפרט ממסגרת סמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

האתר נבנה ע"י מירי גבע, מיכל אטיאס וענת כהן בהנחיית: דליה אופדנברך יונקר וכולל מידע על המעבר מהגן לכיתה א', על המוכנות הרגשית חברתית, מוטורית וקוגניטיבית. באתר גם דפי עבודה וקישורים בנושא.

 

המרכז להפרעות שינה ועוררות בילדים ממוקם באוניברסיטת ת"א. המרכז המטפל בתינוקות וילדים בגילאים 0-16 שנים. המרכז מנוהל ע"י פרופ' אבי שדה. לצוות במרכז ניסיון, מומחיות וידע רב בתחום השינה. באתר החינני מידע רב ומפורט בנושא הפרעות שינה בילדים, קישורים למאמרים ומקורות מידע, הסברים על הפרעות התפחותיות הקשורות להפרעות שינה ועדכונים מדעיים בנושא. בתכנון גם שאלון אבחון עצצמי להערכת איכות שנת הילד.

 

על מנת להבין את התנהגותם של ילדים על כל ממדיה (התנהגות מילולית, התנהגות חברתית, ציור, פחדים, הומור, שאלות וכד') יש להכיר את עולם המשמעויות שלהם. דרך החשיבה של ילדים היא זו שקובעת את המשמעות שילדים נותנים לחוויותיהם; משמעות זו אחראית במידה לא קטנה להתנהגות שלהם. המידע בפרק זה מתמקד על מאפייני הכלים הקוגניטיבים בשלב התפתחותי זה ועל המשמעות של אפיונים אלו לגבי סוג הידע שהילדים קולטים.

 

בשלב הראשון של ההתפתחות, המשימה הקוגניטיבית שעמדה בפני הפעוט בדרכו הארוכה להסתגל לסביבתו הייתה- הכרת הסביבה הקרובה ובנייתן של סכמות סנסורי מוטוריות שאפשרו לתינוק לזהות עצמים ולהכירם על פי תכונותיהם התחושתיים, ולהתאים את פעולתו אליהם. הפעוט בן השנתיים מראה התמצאות מצוינת בסביבת החפצים והאנשים שבמרחב המחיה שלו. עם רכישתה של יכולת ייצוגית, מתפתחת החשיבה וכן מתפתח הדמיון ועמם מתפתח העולם המיוצג של הילד. בנייתו של עולם מיוצג עליו יוכל לחשוב ובו יוכל לתכנן ולפעול, הנה המשימה הקוגניטיבית העומדת בפני הילד בגיל הגן. הילד בשלב זה מתחיל לבנות 'אמיתות' על סביבתו המבטאות את ההבנות שלו ביחס לעולמו. בשלב זה מתאפשרת כבר אינטראקציה עשירה ורחבה יותר עם הסביבה ועמה צעד נוסף בהסתגלות. בשיעור זה נעשה הכרה ראשונית עם דרך החשיבה של הילד בגיל הגן מתוך האמירות שלו וכן נבהיר במה מתבטאת היכולת הייצוגית

 

השוואה בין התנהגותו של הילוד בעת היוולדו, ובין התנהגותו כעבור שנתיים חושפת הבדל מרשים ביניהם: בעוד הראשון מוגבל כמעט אך ורק להתנהגות רפלקסיבית ומראה התעניינות מועטה בסובב אותו, השני מתנועע בחופשיות ומתוך כוונה ברורה בודק בקפדנות את סביבתו. במהלך שנתיים ראשונות לחייו לומד הילד תנועות רבות, מתנהל מתוך כוונה ורצון חופשי, מראה התייחסות מובהקת לסביבתו, כולל הסביבה האנושית שלו ומדבר ללא הרף. ההתפתחות בפרק זמן קצר זה היא עצומה. פרק זה מוקדש לנושא: קוגניציה בינקות. נתאר כאן את מהלך ההתפתחות הקוגניטיבית בשנתיים הראשונות לחיים ונתעכב על משמעותה של התפתחות זו לגבי ארגון הסביבה החינוכית של הילד.