נושא היחסים ברשת מעלה במחשבה את הסוגיה האם תתכן אינטימיות וירטואלית ואם כן, כיצד מתיישבים מושגנו אודות יחסים כפונקציה של תהליך הכרות מתמשך, עם האינטימיות הוירטואלית המיידית ו"נטולת התהליך", כפי שהיא מוכרת לצרכני הרשת וחוקריה.
ישנם נסיונות הסבר רבים לתופעה זו: למשל השימוש באנלוגיה בין הסטינג האנליטי האנונימי נטול המפגש פנים אל פנים לבין עמימותו של המדיום הוירטואלי כמזרז תהליכי העברה והשלכה, מושג "הרגרסיה של הרשת" או רעיון "האובייקט הוירטואלי כאובייקט מופנם", שעליו נשמע בהמשך היום, ועוד.
אני מנסה להציע כאן, כי כל הנסיונות הללו נשארים בתוך השדה הבינאישי של יחסי האובייקט, וכדי להעריך באופן מדוייק יותר את איכותה היחודית של אינטימיות וירטואלית הנשענת אך ורק על המדיום הכתוב, יש לצאת מהשדה הבינאישי ולעבור לשדה התוכאישי. במילים אחרות , ההתבוננות במתרחש ברשת כחוויה מכוננת של העצמי, יכולה להאיר באופן מדוייק את אותה אינטימיות וירטואלית מיידית שאינה זקוקה לתהליך של הכרות , כחוויה מרגשת בה אני מגלה לפתע "מישהו אחר שהשיר שלי שר מגרונו", ובאמצעות שירתו- שירתי זו, שנינו נולדים.
הרצאת הפתיחה של יום העיון השנתי השני של פורום פסיכולוגיה ברשת: "אינטימיות ברשת" אונ' ת"א 28.2.05
| 1194 צפיות |
הוסף למועדפים