מקורות

מאמר לציבור מאת רנית ים, פסיכולוגית מומחית קלינית וחינוכית מרכזת מניעת התעללויות מיניות בילדים מטעם שפ"י במחוז צפון. מתוך מדור כתבות בעיתון "בבקעה" שמפרסמת תחנת העמקים

 

פרק "מבוא לגילוי עריות: אין אמת, ואין חסד, ואין רחמים" מתוך הספר בעריכת ד"ר צביה זליגמן ופרופ' זהבה סלומון, מציג את מהות הפגיעה, השלכותיה וההקשרים השונים להבנתה. הספר "הסוד ושברו" הינו קובץ מאמרים בנושא שהיה טאבו מוחלט, ורק בשנים האחרונות קיבל התייחסות ציבורית. הספר 'הסוד ושברו' הוא פרי עבודתן המשותפת של שתי מומחיות בתחום הטראומה והטראומה המינית. הספר כולל עשרים ואחד מאמרים הפונים לאנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, רפואה ומשפט, ולכל מי שמבקש להבין ולהתמודד עם בעיית גילוי העריות בהקשר האישי החברתי והתרבותי. גילוי עריות הוא אמנם טראומה של היחיד אך מתרחש בתוך הקשר תרבותי, חברתי, פוליטי ופסיכיאטרי. אין הוא רק ביטוי לפתולוגיה של היחיד או אף של המשפחה, אלא מסמן פגימות במבנה החברה שמקיימת זוועה זו בתכה ושומרת את סודן של קורבנותיה. הספר' הסוד ושברו' דן בגילוי העריות כתופעה מורכבת, תוך השמעת קולן של הנפגעות כקול המנחה את המטפלים, החוקרים, אנשי הרפואה והמשפט שתרמו לספר זה. פרופ' זהבה סלומון – חוקרת שזכתה להכרה בינלאומית על תרומתה והישגיה המדעיים יוצאי הדופן בחקר הטראומה הנפשית. מייסדת ועומדת בראש "מרכז אדלר לחקר שלום הילד ורווחתו" באוניברסיטת ת"א. ד"ר צביה זליגמן – פסיכולוגית קלינית בכירה, מייסדת ומנהלת של היחידה לטיפול בנשים וגברים שנפגעו בילדותם מטראומה מינית, במרכז הרפואי תל אביב. מטפלת, מדריכה מטפלים, מנחה צוותי טיפול, מרצה ועוסקת במחקר בתחום.

 

סיפורה של מאיה ריד מאפשר לקורא לפגוש מקצת מעולמה של ילדה-אשה, שעברה גילוי עריות חוזר ונשנה על ידי דמויות הוריות שונות. מפגש זה מאפשר לחוות ולהבין התפתחותן של הגנות דיסוציאטיביות, ושל תגובה פוסט-טראומטית.

 

מכון איתן נוסד בשנת 1999 על ידי שרי עוז על מנת לספק טיפול שיטתי לשורדי התעללות מינית בילדות ובני משפחותיהם. הצוות הקליני של המכון עובד על פי מגוון של גישות טיפוליות ומספק טיפולים קצרי-מועד וטיפולים ממושכים, בהתאם לצרכים והרצונות של המטופל. מכון איתן מהווה גם מרכז להכשרה והדרכה לקלינאים המעוניינים להרחיב את המיומנויות הטיפוליות שלהם כך שיכללו ידע עדכני בעבודה עם שורדי התעללות בילדות ובני משפחותיהם. האתר שם לעצמו למטרה לתת כיסוי למרבית השאלות הנפוצות שאתם מחפשים להן מענה. האתר כולל עמודים רבים ואנו ממליצים על קריאה הדרגתית, בקצב המתאים לכם. הנכם מוזמנים לעיין בתחומים שעונים בצורה הטובה ביותר על הצרכים שלכם: להורים, בני משפחה ומבוגרים מודאגים, לנפגעים בוגרים, כשנודע לכם שילדכם מתעלל מינית בילד אחד, אם אתם חוששים שתפגעו מינית בילד, אם פגעתם בילד, לאנשי מקצוע וסטודנטים,

 

מאמר אורח בבלוג "באופן אישי" של אורי קציר (המתארח באתר רשימות) המציג את אורי כך: ד"ר אורי ורניק הוא פסיכולוג קליני רך דיבור המתגורר ופועל בירושלים. בעבר ניהל את המרפאה לטיפול מיני בבית החולים הירושלמי "משגב לדך" והינחה קבוצות טיפול להורים שכולים. פגשתי בו בנסיבות חברתיות, וגיליתי איש שיחה מרתק שחשיבתו לעתים חוצה את גבול המקובל. בין היתר, היו לו כמה אבחנות מדוייקות ביותר בנוגע לתוצרי הלוואי של יחסי גברים-נשים בעידן המודרני. אינני מסכים בהכרח עם כל דבריו, אך דומני כי ראוי בהחלט להביאם כאן. רשות הדיבור, אם כן, לאורי עצמו.

 

התסמונת הפוסט-טראומתית של התעללות מינית בילדות הוגדרה על ידי חוקרים וקלינאים רבים כתסמונת מורכבת,הכוללת קשת רחבה של סימפטומים גופניים ונפשיים, כמו: בעיות גניקולוגיות, בעיות במערכת השתן והעיכול, הפרעות רגשיות, כמו: דיכאון כרוני, אימפולסיביות, חרדות ופוביות, סיוטי לילה ופחדים, דימוי עצמי נמוך, תחושות של בדידות, אשמה ובושה קיצוניים, בעיות בזהות, פגיעה עצמית ואובדנות, בעיות ביחסים אינטימיים, קשיים בתפקוד המיני, קשיים בתפקוד בתחום התעסוקה והלמידה. כמו כן, נשים שעברו התעללות מינית בילדותן מועדות כקורבנות חוזרים ופגיעה עצמית. נמצא שלאוכלוסייה זו יש ייצוג גבוה בסוגים שונים של בעיות כגון: שימוש בסמים, אשפוזים פסיכיאטריים, עסוק בזנות ובעבריינות (עופרי 1998, גור 2001, Jarvis & Copeland 1997, Gil-Rivas ואחרים 1997, Spak ואחרים 1998, Fleming ואחרים 1998)

 

התסמונת הפוסט-טראומתית של התעללות מינית בילדות הוגדרה על ידי חוקרים וקלינאים רבים כתסמונת מורכבת,הכוללת קשת רחבה של סימפטומים גופניים ונפשיים, כמו: בעיות גניקולוגיות, בעיות במערכת השתן והעיכול, הפרעות רגשיות, כמו: דיכאון כרוני, אימפולסיביות, חרדות ופוביות, סיוטי לילה ופחדים, דימוי עצמי נמוך, תחושות של בדידות, אשמה ובושה קיצוניים, בעיות בזהות, פגיעה עצמית ואובדנות, בעיות ביחסים אינטימיים, קשיים בתפקוד המיני, קשיים בתפקוד בתחום התעסוקה והלמידה. כמו כן, נשים שעברו התעללות מינית בילדותן מועדות כקורבנות חוזרים ופגיעה עצמית.

 

בעמודים הבאים אסקור, בקצרה, נושאים משמעותיים שעלו במהלך הכנת והצגת הרפרט לגבי התעללות מינית בילדים. אתייחס, בתחילה, להגדרת התופעה ולהשלכות של התעללות מינית על הילדים מתוך ניסיון לשפוך אור על המאפיינים הייחודים של הילד או הילדה אותם נפגוש מאוחר יותר בחדר הטיפולים. בהמשך, אתן מקום ל"קולות הקורבנות" - מה ילדים שעברו התעללות מינית מעוניינים לקבל בטיפול? לבסוף, אתאר גישות פסיכותרפויטיות לעבודה עם ילדים שעברו התעללות מינית, תוך התמקדות בטיפול קבוצתי שנמצא אפקטיבי במידה רבה וכן, בטיפול משפחתי אינטגרטיבי, הרלוונטי לעבודה עם משפחות המטופלות על ידי שירותי הרווחה. הרפרט ממסגרת סמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

סיפור קורותיה של המחברת כפי שקרו - וזאת על פי עדותה בדברי ההקדמה לספר - במעבר מהיותה אישה מוכה שנשללה ממנה הזכות הבסיסית לחופש, דרך "הבריחה הגדולה", ועד השתלבותה המוצלחת במעגל החברתי, בצד התורם לחברה ולקהילייה, כמורה בבית ספר על יסודי, כמרצה, כיוצרת.

 

מאת רני לוי. תחום חקר ההשפעות של תקיפה מינית על הנפגעים הנו מצומצם וחדש יחסית. במאמר זה אסקור בקצרה את ההשפעות של תקיפה מינית על הנפגע; אסקור את ההשפעה הייחודית של התקיפה על הזהות המינית של הנפגע ואת הסיבות להשפעה זו.

 

מאמר של ד"ר רבקה יהב במדור ביקורת ספרות ב"שיחות" על הספר - שבויה: כרוניקה של גילוי עריות מקצועי - סיפור אוטוביוגרפי מאת מאיה ריד. פרסום ספרה האוטוביוגרפי של מאיה ריד "שבויה", שובר מסך שתיקה של שנים רבות בנושא גילוי עריות וניצול מיני שבוצע על-ידי אנשי מקצוע-מטפלים. הספר, ככרוניקה של גילוי עריות, פורש בפנינו חוויה מכאיבה של התעללות וגילוי עריות בילדות, ופגיעות באמון וניצול מיני המשוחזרים גם בבגרות ומהווים הפרה גסה של כללי האתיקה מצידו של איש מקצוע-מטפל - חציית גבולות וניצול מיני בתוך הסיטואציה הטיפולית. הספר מורכב בעיקר מהסיפור האוטוביוגרפי של מאיה; לאחריו - אחרית דבר של המטפלת הנוכחית העוזרת למאיה לצאת מן הסבך, והוא מסתיים באסופת שירים של המחברת. המאמר מתפרסם באתר מקום.

 

מצגת מאת פרופ' מסטר, המרכז לבריאות הנפש נס-ציונה. במצגת הגדרות לתופעת ההטרדה/מעקב, חלוקות שונות לסוגי הטרדה, אבחנות ודוגמאות