מקורות

האתר האישי, שהוא בעצם בלוג, מבטיח לעסוק בנפש, בטכנולוגיה ובכל הדברים שנמצאים ביניהם. ירדן לוינסקי הוא ד"ר לרפואה, מתמחה בפסיכיאטריה, עובד בחטיבה לפסיכיאטריה בבי"ח תל השומר. בעבר היה בכיר בחברות אינטרנט, במקביל ייסד ופיתח מספר פרוייקטים לטובת הציבור (למבינים: מגזין התרבות הדיגיטלי המוביל "קונסצפיה", מערכת הבלוגים הנבחרים "רשימות", עלון האימייל "הקולקטיב" - כי זה משהוא האינטרנט הזה).

 

דיון רופאי ילדים התפתחותיים, פסיכיאטרים ונוירולוגים לילדים על מדיניות האבחון והטיפול בילדים בעלי ADHD בישראל כיום. מתוך הכנס השנתי של איגוד רופאי ילדים 2007. מנחים: פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות, ירושלים. פרופ' אלן אפטר, מנהל המחלקה לרפואה פסיכולוגית, בי"ח שניידר, פתח-תקווה. משתתפים: ד"ר גרי רובינזון, התפתחות הילד, מרכז בריאות הילד, שירותי בריאות כללית, רמת-אביב ג', תל-אביב. ד"ר מיכאל דוידוביץ, מנהל מערך התפתחות הילד, קופ"ח מכבי, מחוז ירושלים והשפלה. פרופ' אלי להט, מנהל המערך הנוירולוגי, מרכז רפואי "אסף-הרופא". פרופ' טלי שגיא, מנהלת היחידה לנוירולוגית ילדים, מרכז רפואי וולפסון.

 

שליש מהחולים הסובלים מ – Major Depressive Disorder לא יגיבו לתרופות נוגדות דיכאון וטיפולים פסיכותרפיוטים או יפתחו בהמשך עמידות. חולים מסוג זה, מוגדרים כ- Treatment Resistant Depression (TRD). כנגד זאת, למעלה מ-70% מהחולים מגיבים לטיפול בנזעי חשמל (ECT) כשהוא ניתן כטיפול אדג'ובנטי לטיפול התרופתי. אולם, ללא טיפול אחזקתי ב- ,ECT יחזרו למעלה ממחציתם תוך מספר חודשים למצבם הדיכאוני. קיים צורך במציאת פתרון נוסף, שיהיה בעל יעילות מתמשכת. טיפול יעיל מסוג זה, ניתן למצוא בגירוי הואגוס באמצעות קוצב Vagus Nerve Stimulator (.(VNS

 

מצגות מכנס האיגוד הגריאטרי והחברה לפסיכיאטריה של הזקנה / פרופ' מיכאל דוידסון, פרופ' יורם ברק. לקט מצגות מתוך הכנס המשותף לאיגוד הגריאטרי ולחברה לפסיכיאטריה של הזקנה שנערך ב-4 בספטמבר 2007, הרצליה כנס ייחודי זה שבו חברו יחדיו האיגוד הגריאטרי והחברה לפסיכיאטריה של הזקנה הציג תמונת מצב ועדכונים הנוגעים למחקרים על יעילות ובטיחות בשימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות בקרב האוכלוסיה הקשישה. מצגות של: פרופ' מיכאל דוידסון, פרופ' יורם ברק, ד"ר צבי דולווצקי

 

המדריך לצמחים פסיכואקטיביים שיוצא לראשונה בתרגום לעברית, מציג בצורה חדשנית, בבהירות ובשפה המובנת לכל מיגוון של צמחי מרפא בעלי השפעה פסיכולוגית (כגון קפה, טבק, ג'ינקו, קנביס וג'ינסנג) ומתמקד בדרך הפעולה שלהם, יעילות השימוש בהם בהיבטים שונים (ביולוגי, פיזיולוגי, פסיכולוגי וחברתי) ובטיחותם. הספר מראה כיצד מוצרים צמחיים שונים יכולים להשפיע על המוח, המצב הנפשי וההתנהגות של המשתמשים בהם. פרק 6 עוסק בצמחים מרגיעים ונוגדי חרדה מצורף באדיבות המחבר וההוצאה.

 

נפגעי חרדה: ראיון מיוחד עם פרופ' בלייך, יו''ר איגוד הפסיכיאטריה המדגיש: לרופאי המשפחה תפקיד חשוב מאוד באיבחון, מעקב וטיפול בנפגעי החרדה. פרסום און ליין מתוך JC-470 . לאור האירועים הבטחוניים וריבוי המקרים של נפגעי חרדה יש חשיבות רבה לרענן ולהעביר המלצות והדגשות באשר לטיפול, מעקב ואיבחון, בעיקר לרופאים הראשוניים. לצורך כך, נאות פרופ' אבי בלייך, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, לקיים ראיון עם צוות הההרצאות המשודרות של JC (הגורנאל קלאב) בשיתוף עם אתר E-MED . במידה והקישור הראשי לא פועל ניתן לנסות בקישור זה: http://www.hebpsy.net/c...ticleid=1426

 

צמח ההיפריקום מוכר מאות בשנים כבעל סגולות רפואיות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שתרופות המופקות מתמצית צמח ההיפריקום יעילות בטיפול בדיכאון קל עד בינוני במידה דומה לתרופות נוגדות דיכאון מקובלות. בזכות פרופיל הבטיחות הגבוה והעדר הסטיגמה המאפיינת תכשירים סינתטיים פסיכיאטריים, תרופות המופקות מצמח ההיפריקום יכולות להוות אופציה טיפולית נוספת בטיפול בדיכאון קל עד בינוני המלווה מחלות גופניות שונות )כולל מחלות נוירולוגיות(.

 

השימוש בנרטיב ברפואה מצוי עדיין בחיתוליו. הנרטיב שכיח יותר כטכניקה בפסיכולוגיה ובפסיכותראפיה, במיוחד בעת משברים. רופאים מורגלים יותר בשימוש בציור עץ המשפחה כמקור לדליית מידע גנטי ומידע לגבי מחלות במשפחה. ברפואת המשפחה השימוש בטכניקת הנרטיב בעייתי מפני שהוא דורש זמן, וזמן הוא משאב נדיר. רופאים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר לחולה מסוים נוטים להזמינו לבקר במרפאה לראיון מיוחד בסוף היום, שבאמצעותו הם מקווים להגיע להבנה עמוקה יותר של הרקע והמקור לסימפטומים, ומידת הסבל או ההפרעה בתפקוד שהם גורמים. מופיע בקהילת "רפואת הנפש" שבאתר פסיכולוגיה עברית ברשת

 

מצגת שמהווה חלק מתוכנית ההדרכה לרופאי משפחה המתמודדים ב"חזית" הראשונה של הפרעות החרדה השונות והדכאונות הקלים עד מתונים.

 

סמים מעוררי הזיות ומשני מצב תודעה (פסיכוטומימטים או האלוצינוגנים) אסורים כיום על פי חוק עקב ההתמכרות והשימוש לרעה שנעשה בהם ברחוב. אך עד אמצע שנות השישים נעשה בהם שימוש רפואי מבוקר, מתוך אמונה שיעזרו הן בהבנת מחלות הנפש והן בתהליך הטיפול בהן, כולל בזרוז תהליכים פסיכודינאמים תוך כדי פסיכותרפיה. המאמר הנוכחי מסתמך על מחקר שנעשה בבי"ח הפסיכיאטרי "טלביה" ופורסם ב 1960 .

 

שידורי הטלויזיה של כנס איגוד הפסיכיאטריה בישראל: "סמים - תחלואה כפולה" ו "סמים כטיפול": סם האיבוגאין, על סמי הרחוב, תחלואה כפולה, טיפול גמילה בסובוטקס, סמים כטיפול עצמי בילדים ונוער, מריחואנה בשימוש הרפואה.

 

אתר "איגוד הפסיכיאטריה בישראל" עלה לאחרונה במתכונת חדשה. האתר מיועד לפסיכיאטרים מכל גווני הקשת המקצועית , אך עורכי האתר מביעים תקווה כי תכני האתר יימצאו שימושיים גם לבעלי מקצוע משיקים (פסיכולוגים, עו"סים, רופאי משפחה ועוד). מטרת האתר להוות מקום מפגש אינטראקטיבי בין האיגוד וחבריו. מטרה נוספת היא בניה הדרגתית של מאגר מידע נגיש, מעודכן ושימושי בתחומים הרלוונטיים לעבודה השוטפת כגון – מידע על וסיכומים של כנסים וימי עיון בארץ ובעולם, תקצירי מאמרים וסקירות ספרות רלוונטיות, מצגות שימושיות, קישורים לאתרים, המרכזים והמרפאות לבריאות הנפש בישראל ודרכי תקשורת אליהם, התוויות לתרופות פסיכיאטריות בקופות השונות ועוד. חידוש נוסף הוא הנוסח המלא של ה- Israel Journal of Psychiatry) IJP), הביטאון המדעי של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, בעריכת פרופ' דייויד גרינברג, אשר גליונותיו יופיעו באתר מדי רבעון.