מקורות

עבודה בקורס – פסיכולוגיה נרטיבית מוגש- לד"ר אלון רז

 

מאת: אורי שוחט וד"ר רימונה דורסט, מתוך גליון 29, נובמבר 2003 של "רפואה ומשפט" מתפרסם באתר האגודה לרפואה ומשפט בישראל. תקציר: חוות-דעת או הערכות פסיכולוגיות ניתנות כיום בטווח רחב של נושאים, שבהם יש צורך בהערכת אישיות. הערכה כזו יכולה להתבסס על טכניקות שונות כמו: מבחנים פסיכולוגיים, ראיון קליני, שאלונים וכדומה. למבחנים הפסיכולוגיים מקום מרכזי בהערכה פסיכולוגית בגלל, שמצד אחד, הם מתבססים על עקרונות של תקפות ומהימנות, ומצד שני, על אינטגרציה של מקורות אישיותיים ותפקודים שונים. זאת למשל בשונה מההערכה הפסיכיאטרית המתבססת על איסוף סימנים וייחוסם לסינדרומים. המאמר מתרכז ביתרונות ובצורך שבהכללת תוצאות מבחנים פסיכולוגיים בחוו"ד פסיכיאטרית המוגשת לבית משפט בנוגע להליכים פליליים, כולל שיקולים מקצועיים בקשר להעברה וניתוח מבחנים במצב כזה. מתואר בהרחבה מקרה להדגמה.

 

מתוך גליון 29, נובמבר 2003 של "רפואה ומשפט" מתפרסם באתר האגודה לרפואה ומשפט בישראל. תקציר: מאמר זה ראשיתו בסקירת ספרות בנוגע להפרעות בתפקודם של ילדים להורים גרושים, והצגת ממצאי מחקרים המצביעים באופן ברור כי ילדים אלה, נמצאים בסיכון לפיתוח הפרעות רגשיות והתנהגותיות. בהמשך לכך, מוצגת עמדה בנוגע לתפקיד האקטיבי והקונסטרוקטיבי שעל היועץ לנקוט במיפגש עם הורים גרושים (בין אם ה"יועץ" הוא: פסיכולוג, עו"ס, מגשר, או אפילו שופט לענייני משפחה), והנחיות עקרוניות להורים כיצד להיטיב את מצבם הנפשי של ילדיהם.

 

סיפור קורותיה של המחברת כפי שקרו - וזאת על פי עדותה בדברי ההקדמה לספר - במעבר מהיותה אישה מוכה שנשללה ממנה הזכות הבסיסית לחופש, דרך "הבריחה הגדולה", ועד השתלבותה המוצלחת במעגל החברתי, בצד התורם לחברה ולקהילייה, כמורה בבית ספר על יסודי, כמרצה, כיוצרת.

 

בית הספר נפתח השנה לראשונה. מטרותיו קידום ושדרוג הלמידה, הידע והמקצועיות בתחום הפסיכולוגיה החינוכית. בית הספר מחולק לבית הספר למתמחים המכשיר לקראת מומחיות בפסיכולוגיה חינוכית ובית הספר הגבוה למומחים ולמדריכים המעמיק את הלמידה ומאפשר התמחות (בתחומי ליקויי למידה, חינוך מיוחד, דיאגנוסטיקה, טיפול ועוד) ומכשיר למעמד "בוגר בית הספר הגבוה לפסיכולוגיה חינכית + מומחה בתחום ההתמחות" תוכנית הלימודים היא דו-שנתית, השנה לומדים בביה"ס 228 תלמידים, וההרשמה תפתח מחדש רק לקראת שנה"ל הקרובה.

 

מרכז מטיב נועד לתושבי ירושלים המושפעים מפיגועי הטרור מבלי שנפגעו פיזית, או שנמצאים במשבר בעקבות אירוע חיים ומתקשים להתמודד איתו באותו רגע (כגון פרידה, אבדן, פיטורים, אלימות ועוד)

 

"ילדים קטנים מטולטלים בין מסגרת למסגרת ובין מספר משפחות אומנה, ומחכים זמן רב מדי עד אשר מתקבלת החלטה שתקבע את עתידם" - זו הקביעה המרכזית שמציגה עורכת הספר, שרי בן נתן. מדובר באוכלוסיה של ילדים בסיכון, אשר על אף הפגיעות שפגעו בהם הוריהם או קרוביהם, נאלצים להמתין זמן ממושך, זמן יקר בחיי הילד, עד אשר יוחלט היכן יגדלו ולמי ישתייכו. בינתיים הם שוהים במקום-לא-מקום באי ודאות מוחלט". תהליך קבלת ההחלטות בדבר גורלו של ילד מתעכב זמן רב מסיבות ענייניות יותר וענייניות פחות. מספר אנשי מקצוע העוסקים בילדים בסיכון סוקרים את הנושא ומצביעים על פתרונות אפשריים ונחוצים. גירסה מקוצרת של הסקירה הופיעה ב"רפואה ומשפט" גליון מס' 24, מאי 2001.

 

ליה סתיו, עורכת לשונית ומתרגמת, כותבת בפתח חיבור זה: אחד הקריטריונים החשובים בעיני, לשיפוטה של דמות, במובן האיכותי – דהיינו, האם הצליח הסופר לברוא ישות שעור וגידים לה, ישות תקפה שניתנת לבחינה במדדים חוץ-ספרותיים – היא עמידותה זו במבחן התיאוריה הפסיכולוגית. בחיבור זה ארצה לבחון את דמותה של תרצה, גיבורת הסיפור בדמי ימיה של ש"י עגנון לאור התיאוריה. פרויד ישמש לי כנקודת מוצא וממשיכו, לאקאן, יסייע לי להרחיב ולפתח.

 

מתוך פתח המאמר: "...ככל שהוספתי לקרוא את סיפורו של פרויד – סיפורה של דורה, כן הרבו להתעורר במוחי, בשרשרת של אסוציאציות, קשרים בינו לבין סיפורו של עגנון – סיפורה של תרצה ב"בדמי ימיה". עגנון, (ולא רק בחלומי...), נתפש בעיני כדמות מקבילה לפרויד ותרצה, לדורה. הז'אנרים השונים עלולים לגרום לקורא להרים גבה לנוכח השוואה העשויה להראות משונה ואולי אף מפוקפקת. אשתדל להתגבר על משוכה זו על ידי ניסיון לקרוא את פרויד כשם שאני קוראת סיפור ולהתעלם עד כמה שאפשר מן העובדה שזהו סיפור מקרה. (ניתן לבוא "מן הצד השני" ולקרוא את סיפורה של תרצה כאילו היה סיפור מקרה בו טיפל עגנון.). כך אקרא את תיאור מקרה דורה – קטע מתוך אנליזה של היסטריה (1905), ואשווה, סיפור מול סיפור, בינו לבין בדמי ימיה לעגנון. ..."

 

הרצאה בסדרה "אמהוּת – מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" בחסות מכון ון ליר ומרכז זיגמונד פרויד באוניברסיטה העברית, 6 במרץ 2003. מופיע בדף הבית של שמואל ארליך, פרופסור בקתדרה לפסיכואנליזה ע"ש זיגמונד פרויד ומנהל מרכז פרויד, האוניברסיטה העברית בירושלים; אנליטיקאי מנחה, המכון הישראלי לפסיכואנליזה ע"ש איטינגון: http://micro5.mscc.huji...freud/erlich

 

חוזר זה מחליף את חוזר המנכ"ל המיוחד ד', התשנ"ז, העוסק בליקויי למידה, וכן את כל החוזרים הקודמים בעניין ליקויי למידה, תקנות חוזר זה תהיינה בתוקף עבור הנבחנים הניגשים לבחינות במועד קיץ התשס"ד. החוזר כולל את השינויים שחלו בשנים האחרונות במדיניות הטיפול בתלמידים בעלי ליקויי למידה, והוא מבטא את ההמלצות של דוח הוועדה לבחינת המיצוי של יכולתם של התלמידים בעלי ליקויי למידה בראשות פרופ' מלכה מרגלית (1997) ואת העקרונות המנחים בהצעת חוק זכויות תלמידים בעלי ליקויי למידה בחינוך הרגיל הנמצא בשלבים מתקדמים של חקיקה בכנסת.

 

מאמר מאת ד"ר קלודי טל המוקדש להתעמקות בנושא שלכאורה מיותר שנכתוב עליו משום שהוא מוכר לכולנו: נושא ההרגלים והקנייתם. התפרסם באתר הגיל הרך.