מקורות

יתקיים ב 4 אפריל 2005, במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי אנא הקדימו ושלחו תקצירכם, התאריך האחרון להגשה - 7.2.05

 

תסמונת טוראט הינה הפרעה כרונית אשר בדומה להפרעות כרוניות אחרות מהווה מצב לחץ המשפיע על חיי המשפחה כולה. הספרות כמעט ואינה נוגעת באופן בו ילד הסובל מתסמונת טוראט משפיע על חיי המשפחה. המאמר הנוכחי מנסה לקשר בין לידתו של ילד חריג במשפחה כמצב משבר באופן כללי ללידתו של ילד הסובל מתסמונת טוראט והשפעת מצב משברי זה על חיי המשפחה באופן ספציפי.

 

מאמר מאת חיים עמית בנושא: "הצבת גבולות בהורות", העוסק בשאלות כמו מהם סוגי הגבולות שהורים מציבים לילדיהם, למה הצבת גבולות חשובה לילדים ולהורים, מדוע קשה כיום להורים להציב גבולות לילדיהם, מהן הטעויות הנפוצות של הורים בהצבת גבולות וכיצד יכולים הורים להציב גבולות בצורה יעילה יותר.

 

המיתוס של דיילדלוס ואיקרוס כדגם של יחסים בין אב נרקסיסט ובנו המתבגר. ניתוח המיתוס והמחשה טיפולית. מאת שוש לבנה (מתוך המיתולוגיה היוונית – אהרון שבתאי, ספרי תל-אביב, 2000 )

 

הטיפול בבני אדם בעזרת בעלי חיים הולך ותופס תאוצה בעולם, ובשנים האחרונות גם בישראל. חולים במחלות כרוניות ונפשיות, ילדים ומבוגרים כאחד, מצליחים להתמודד טוב יותר עם מחלתם, ולהתחזק, באמצעות בעל חיים. בפורום זה ישיבו הווטרנר ד"ר אבי ליליאן והפסיכולוג הקליני-רפואי אריק אלון, כל מה שרציתם לדעת על אפשרויות הטיפול והדרכים לבצעו. בואו לשאול

 

קוגניטו בע"מ הוקמה בשנת 1998 ע"י מייקל קלה, מומחה לפסיכולוגיה קלינית ותחבורתית במטרה להציע שירותים מקצועיים יעילים ויישומיים מתחום הפסיכולוגיה, המתבססים על ידע מדעי מתקדם ומחקרים אובייקטיביים. כיום, חברת קוגניטו עוסקת בארבעה תחומי פעילות עיקריים: פסיכולוגיה תחבורתית, שיקום נפגעי תאונות בכלל ונפגעי ראש בפרט, אבחון והכוונה וטיפולים פסיכולוגיים מסוגים שונים.

 

בלוג זה נוגע להתמודדות עם ההפרעה הכפייתית טורדנית. הגיגים, רעיונות, איך לצאת מזה, גישות ושינוי גישות, דרכי טיפול, נסיונות להבין מה עובר עלינו, החשיבות של לעבוד ביחד, למה לא מתארגנים ועוד. כמו כן יינתן מקום לנסיון להבין את המצב המוזר אשר במקום שהאנשים הקרובים לנו יתנו לנו תמיכה, הם נוזפים בנו כאילו שהננו אשמים במצבנו, בניגוד למצבים אחרים בהם אנשים סובלים, מקבלים תמיכה ולא נזיפה, נסיון להבין מדוע כך היחס אלינו. מוטיב מרכזי שייאפיין את שייאמר כאן הוא: פתיחות, פתיחות, ושוב פעם פתיחות. פתיחות ולא סגירות. פתיחות לגבי דרכי הטיפול, דרכי ההתמודדות, ודרכי ההבנה והגישה בכלל. פתיחות בנוגע לאופן בו עלינו להסתכל על תופעה זו מבחינה אישית, חברתית, ציבורית וטיפולית. סגירות אינה תורמת לכלום בשום תחום כולל תחום זה. פתיחות היא שם המשחק!

 

תקציר הרצאה של חיים עמית בנושא: הורים כבני אדם, על בסיס ספרו "הורים כבני אדם" (ספרית פועלים, 1997). ההרצאה עוסקת בשאלות הבאות: מה פירוש הורה כבן אדם? מה המקום שאתם נותנים במשפחה שלכם להיענות לצרכי הילד לעומת היענות לצרכיכם האישיים? למה קשה להורים לתת מקום גם לעצמם כבני אדם בהורות? למה חשבו שהורים ירשו לעצמם להיות גם בני אדם ולא רק בעלי תפקיד בהורות? מה חשוב לזכור כשאנחנו מתלבטים לגבי נתינת מקום לעצמנו כבני אדם בהורות?

 

מאמר מאת חיים עמית, בצורה של שאלות ותשובות, בנושא של: מקומם של הורים בהתמודדות ילדיהם עם קשיים חברתיים. המאמר דן, בין היתר, בשאלות: במה מתבטאת אי מקובלות חברתית של ילדים? מה הנזקים העלולים להיגרם לילדים לא מקובלים? מה הסיבות לאי מקובלות חברתית של ילדים? כיצד הורים יכולים לדעת האם יש לילדם בעיה חברתית? וכיצד הורים יכולים לסייע לילדם בהתמודדיות חברתיות?

 

מאמר, שראה אור לראשונה בשער אתר דוקטורס בחג הפסח, מופיע כעת באתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין, בו הוא מנתח את המושג "חירות" מנקודת מבט של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית - על האחריות, שהיא המחיר של חופש הבחירה, על הבדידות שבחופש ועוד מושגים שהקונוטציה שלהם חיובית, אך יש להם מחיר...

 

A typical Maternal Behavior Instrument for Assessment and Classification. Manual for Coding Disrupted Affective Communication. תרגום של לאה שמעוני ממאמר של: אליזה ט. ברונפמן, אליזבט פרסונס, קרלן ליונס-רות' מבית הספר לרפואה, Harvard ארה"ב, (2000). כלי חשוב זה, שפותח בעקבות תצפיות רבות על אינטראקציות בין אמהות לפעוטות, כולל את הפריטים מתוך כלי הקידוד של מיין & הסה (1992), הקרוי "התנהגות מפחידה, נפחדת, מנותקת, או בלתי מאורגנת מצד ההורה: שיטת קידוד לאינטראקציות הורה-פעוט," כמו גם פריטים מכלי קידוד אחרים המעריכים התנהגויות טיפוליות בלתי אופייניות. פריטים אחדים מתוך מדריך זה אומצו מן הקידוד שפותח על-ידי ד"ר אליזבט פרסונס, (1992) וכן חלק מפיתוח של ד"ר אליזה ברונפמן (1993). המאמר מופיע באתר הגיל הרך

 

מאת: ד"ר יעל דיין. ילדים שבבית, בחיק המשפחה, השפה שלהם תקינה וטובה, הם מדברים ומפטפטים ברמה המתאימה לבני גילם, אך בהגיעם לגן הילדים הם לא מוציאים הגה ושותקים ב"עקשנות" רבה. שתיקם מופנית, בדרך כלל, כלפי המבוגרים בלבד. לעיתים היא מופנית גם כלפי ילדים. תופעה זו מכונה אילמות סלקטיבית (Selective Mutism) והיא מאופיינת על ידי כשלון תמידי לדבר בסיטואציה חברתית מסוימת למרות היכולת לדבר בסיטואציות חברתיות אחרות. המאמר התפרסם בהד הגן, רבעון לחינוך בגיל הרך, חוברת ב', כסלו תשס"ג, ומופיע כיום באתר הגיל הרך.