מקורות

הרב שלמה אבינר בוחן את עמדת היהדות כלפי הפסיכולוגיה, ומתייחס בהרחבה לשתי שאלות א. עיונית. איך להתייחס לפסיכולוגיה? האם היא אמת או שקר? ב. מעשית. האם אפשר להסתייע בה?

 

ד"ר צבי מוזס- פסיכולוג קליני מקרני-שומרון סוקר את הרקע להקמת מכון שילה - שרות ייעוץ לציבור הדתי, לדבריו: "קיימת תחושה של תזוזות ותמורות משמעותיות באורח חייו של הנוער הדתי לאומי, ספק התערערות הסדר והמשמעת והמסגרות המקובלות עד היום, הרבה בלבול וחיפוש דרך. תהליך כזה עלול להחמיר ולסמן התפרקות והרס, אך עם טיפול נכון וגישה נכונה עשוי להיות שלב של תהליכי התססה והבשלה, עד לאינטגרציה דתית לאומית חדשה.. השאלה הפתוחה היא האם אכן "אין חדש תחת השמש", ומה שחדש הוא תהליכי תסיסה והבשלה חיוביים של ציבור ערני חי תוסס ומתפתח. או, האם מדובר בבעיות מתמשכות בלתי פתירות ולא מטופלות הגורמות לתהליך של החרפה עד כדי "פיצוץ" "

 

חברת "קונטקט" היא מרכז פסיכולוגי המתמחה בפיתוח שירותים פסיכולוגיים ייחודיים לאוכלוסיות שונות. התפיסה המקצועית היא שישנו בסיס רחב משותף של הבנת נפש האדם הן במובן הבריא והןבתחום הפסיכופתולוגיה, אך היכולת לאמפתיה וטיפול דורשת פיתוח ידע .ורגישות מיוחדת לעמים, לקבוצות חברתיות שונות, לדתות ולתרבויות לכן פתחה החברה שלושה מרכזים: "קונטקט" - שירות ייעוץ לעולים. "שיל"ה" - שירות ייעוץ לציבור הדתי לאומי. "שיל"ת" - שירות ייעוץ לבני תורה, לציבור החרדי. באתר פירוט לגבי שלוש השירותים, מאמרים וקישורים רלוונטיים.

 

אנו ניצבים משותקים נוכח כל מקרה נוסף של ניצול מיני או ניצול אחר של הורה את ילדו. נותרים עם השאלה הבלתי נתפסת, כיצד הדבר יכול להתרחש?! מאוימים, שואלים את עצמנו, שמא הדבר יכול לקרות גם לנו. האם ברגע מסוים גם אנו, חלילה, עלולים להפוך עורנו ולהפך משומרי ילדינו למתעמרים בהם. האם גם אנו, או הקרובים לנו, עלולים לעבור מגילויי חיבה גופניים, מהנים ונורמאליים אל גילויים מיניים פתולוגיים? כפי שנראה במאמר התשובות לשאלות קשות אלו מורכבות ביותר.

 

באתר תורגמו סיפורי ילדים מכל העולם ומשפות שונות כולל ציורי המקור.

 

בעיות פסיכיאטריות הקשורות להריון ולתקופת הפוסט פארטום נפוצות ביותר.להפרעות בתקופת ההריון ולאחר הלידה מאפיינים ייחודיים ולעיתים הסתמנות שונה ממצבים דומים בתקופות אחרות בחיים.למרות שקיים טיפול יעיל הרי שנשים רבות אינן מאובחנות ולא מגיעות לטיפול. במחקרים נמצאה השפעה מובהקת של המצב הדכאוני לא רק על האם, אלא גם על הילוד. קיימות עדויות משמעותיות המצביעות על נזק להתפתחות המוטורית השכלית ולאיכות ההתקשרות לאם (Attachment) אצל תינוקות וילדים לאמהות שסבלו מדיכאון לאחר לידה. במאמר זה אתאר את מספר הפרעות שכיחות שמופיעות לאחר הלידה, אתייחס לגורמים, דרכי מניעה, וטיפול, כולל טיפול באם המיניקה.

 

מאמר מאת חיים עמית העוסק במקומם של הורים בהתמודדות ילדיהם עם מעברים, שינויים ומצבי משבר. המאמר מנסה לענות על השאלות הבאות: מהם תהליכי מעבר ושינוי אצל ילדים? מה זה משבר והאם הוא מצב שלילי? מתי מעברים ושינויים התפתחותיים טבעיים אצל ילדים ייחשבו כמצבי משבר? מהם הגורמים המשפיעים על יכולת הילד להתמודד במצבי משבר? מהם גורמים התמיכה העיקריים של הורים בילדיהם במצבי משבר התפתחותיים?

 

"כעיקרון זהים הסמלים הארכיטיפיים בחלומות של טרנספורמציה לאלו שבחלומות בהם הנפש מכינה את האדם למותו הקרב. ולכן, בסופו של דבר, רק בדיעבד ניתן לאמת את הפרוש" במאמרה לוקחת אותנו ינינה זימנובוצקי לחדר הטיפול, שם חלומות מוות מעוררים חשש ופחד הן במטופל והן במטפל, אולם דרך התפיסה הסימבולית של מוטיב המוות מתגלה שטמונה בהופעתו של מוטיב זה תקוה גדולה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

האם הדת והפסיכולוגיה עוסקות באותה טריטוריה או שיש הבדל מהותי בין טריטורית הנפש שהפסיכולוגיה עוסקת בה לבין זו שהתאולוגיה עוסקת בה? כלומר, האם אלוהים הוא מחוץ לנפש האדם או כלול בה? רות נצר מנתחת מוטיבים בחלומות על יסוד אמונתה, שאמונה בנשגב מוטבעת בנפש האדם. בעזרת חלומות של מטופלים היא פורשת בפני הקורא את אותו רובד אמוני שמקורו במעמקי הנפש והוא קיים בה מעבר להשפעת תרבות וחינוך. עם זאת היא מעלה ספקות המוליכים לשאלות אמוניות ותיאולוגיות נצחיות. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"במהלך ביקורי בבית-שאן בשנות השמונים, הצטייר בעיני "פתחו של גן-עדן" כאתר ביתי מובהק, אשר בניגוד לשמו היומרני הקרין צניעות ופשטות" מאמרו של יורם בילו לוקח אותנו למסע מרתק אל 'גן עדן' שמקורו בחלום ובמסורת תרבותו של יעיש א. מבית שאן. מחקרו של בילו מציג יריעה רחבה של תובנה פסיכולוגית וידע אנתרופולוגי אשר משמשים להבנה מקורית של דרך פעולתו של החלום – ממקורותיו בלא מודע האישי והתרבותי אל כר המציאות הפרטית והקהילתית של החולם. המחבר מראה כי מה שעלול להפוך לנוירוזה, הופך במסגרת תרבותית הולמת לפתרון קונפליקטים אישיים ולסגנון חיים של יחיד ושל קהילה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"... והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת". הרב אהד אזרחי מציג תיזה על פיה היחס אל החלומות בתורה מייצג תהליך בסיסי ביחסו של המקרא אל המיתוס. תחילתו של יחס זה קרוב ליחסם של המיתוסים הפגאניים שרווחו באזורנו, אולם בהמשך גובר המונותיאיזם הגברי-רוחני וממעט בערכו של החלום. ניתוח החלומות מאפשר לנו הבנה מעמיקה לתהליך רב ערך שחולל המונותיאיזם התנ"כי – וגם למחירו: בסופו של דבר עוברת ההכרעה לכחות המודע של הנפש, המתבקשים לעמוד חוצץ כנגד תכני הלא מודע כאשר אלו באים בסתירה לדברי התורה. נפש היחיד מתבקשת להיות נפש בוחרת, בת חורין, נפש ש"יצאה ממצרים", ואיננה משועבדת לתכני החלומות ונבואות המסתורין. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

אבשלום אליצור לוקח אותנו אל ערש הולדתו של פירוש החלום. הוא מציע פירוש משלו לחלום שחלם פרויד ב-1915. בחלומו של אבי הפסיכואנליזה מוצא אליצור מוטיב מהופך לתסביך האדיפוס: משאלת מוות של אב ביחס לילדיו. יש להניח שפרויד לא היה שמח על פירושו זה של אליצור, אולם אם נראה במיתוס אדיפוס רק דוגמא אחת למה שהמיתוס יכול לספר לנו על נפש האדם, הרי המיתוס על סאטורן הבולע את ילדיו יספר לנו את סיפורו של המוטיב המהופך, אותו מציע אליצור. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.