מקורות

מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד ב-16 בנובמבר 2004, בנושא שירותי בריאות הנפש לילדים ולבני נוער. במסמך ייסקרו הנושאים האלה: • השירותים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים העומדים כיום לרשות ילדים ובני נוער; • הרפורמה בשירותי בריאות הנפש לילדים ולבני נוער בשנים האחרונות; • הבעיות הבוערות בתחום שירותי בריאות הנפש לילדים ולבני נוער – הדורשות פתרון בדחיפות. כתיבה: נעמי מי-עמי, עובדת מחקר ומידע אישור: שמוליק חזקיה, ראש צוות עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת"

 

בלוג בנושא ספרי אימוץ ילדים. "כאן תמצאו ספרי ילדים, נוער ומבוגרים. ספרי הדרכה, ביוגרפיות, יומנים ובלוגים. סרטים, הוצאות לאור... ועוד ועוד הכל בנושא אימוץ ילדים"

 

ארגוני בריאות הנפש המובילים בארה"ב קובעים שאין כל עדות מדעית לכך שניתן לשנות כיווניות מינית הומוסקסואלית באמצעות פסיכותרפיה. הפסיכיאטר, רוברט שפיצר, ממובילי המאבק להוצאת ההומוסקסואליות מה-DSM בשנות ה-70, פרסם לאחרונה מחקר, לפיו שינוי כזה אפשרי במקרים מסוימים. במאמר חדש המופיע באתר "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly) מביא ד"ר גידי רובינשטיין ניתוח ביקורתי של המחקר, המעלה כי מאפייני המטופלים בהם חל השינוי הם כה יוצאי דופן, עד שניתן לראות בהם את היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, לפיו אכן לא ניתן לשנות את הנטייה המינית. המאמר נכתב בהשראת חילופי דברים בין המחבר ובין "שינוי", גולש קבוע בפורום "שרינק פרנדלי" שנפתח לאחרונה באתר דוקטורס המעיד שהפך מהומו לסטרייט ואשר עדותו האישית מובאת גם היא במאמר: http://www.doctors.co.i...631/xFP/1764 .

 

הצגת מקרה בטיפול ב EMDR באמיר, בן 25, סטודנט גר בבית הוריו ועובד כמלצר, אשר ב – 7.10.04 הוא היה בסיני בראס – א-שטן בזמן הפיגוע. מופיע באתר EMDR ישראל

 

עמוד שאלות ותשובות באתרו של ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com . תשובות לשאלות נפוצות שחזרו על עצמם בפורום פסיכותרפיה, אותו מנהל ד"ר רובינשטיין מספר שנים באתר דוקטורס: http://www.doctors.co.i...List/xFI/402

 

יומן מסע אישי מאת מיכה וייס המציג את חוויתיו מביקורו בכנס של האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותיים ברומא, מנקודת מבט אישית.

 

בשנה האחרונה (תשס"ה) פעל במסגרת "מרכז מהות" ותחת הליווי המקצועי של "מרכז גבים לגישור" מוקד גישור שעסק בהתערבות בסכסוכים שבין הורים למערכת החינוך. מאמר זה הוא חלק ראשון מתוך 3, המסכמים את פעילות מוקד הגישור. בפרק הנוכחי בחרתי להציג את הרציונל להקמתו ואת תוצרי פעולתו של המוקד בשנת פעילותו הראשונה. שני הפרקים האחרים ידונו בשאלות מקצועיות הקשורות ליישום הגישור בשדה המורכב של יחסי הורים ומערכות חינוך.

 

ט.ד.י. הוא ארגון בת של החברה הבינלאומית לחקר דיסוציאציה (The International Society for the Study of Dissociation - ISSD) הארגון מיועד לפסיכולוגים, רופאים, עובדים סוציאליים, מרפאים ביצירה והבעה, יועצים חינוכיים, אנתרופולוגים, משפטנים, קרימינולוגים, וחוקרים באקדמיה המגלים עניין בטראומטיזציה כרונית, דיסוציאציה (ניתוק) והפרעות דיסוציאטיביות (ניתוקיות). כקבוצה ללא מטרות רווח מטרותינו הן: * לקדם את המחקר והידע בתחום הדיסוציאציה והטראומה הכרונית בישראל * לפתח דרכי טיפול בטראומה מורכבת ודיסוציאציה * לקדם את ההכשרה בזיהוי תסמיני דיסוציאציה והפרעה פוסט טראומטית מורכבת ובטיפול בהפרעות הנובעות מתסמינים אלה * לקדם חינוך ומודעות להפרעות דיסוציאטיביות בקרב הקהל המקצועי והציבור הכללי לקדם תקשורת ושיתופי פעולה בין קלינאים וחוקרים ישראליים העובדים בתחום הטראומה הכרונית והדיסוציאציה * לקדם את ההבנה של תופעות דיסוציאטיביות תלויות-תרבות בישראל באתר רשימת בעלי תפקידים, טפסי הצטרפות לט.ד.י, מאמרים, קורסי הכשרה וכנסים, פורום קישורים, שאלות נפוצות (FAQ).

 

עבודת מחקר לשם קבלת תואר דוקטור מאת ירדן קציר. המחקר עוסק בניתוח התופעה, העלאת משתנה מנבא אפשרי והמשגה תאורטית לאובדנות בקרב חיילים.

 

"מה נאמר לילדינו? איך נכין אותם לקראת הבאות? לגעגועים להורה שיצא מהבית? ומה אם ינתק קשריו עימם? ומה אם יוסתו נגדי? יחרימו אותי? יכעסו ויסרבו לקשר עמי? מדוע הילדים מפריעים ומרגיזים? אינם מתחשבים ועוזרים לי? דווקא עכשיו מקשים בגן ובביה"ס, ובבית מתחצפים ואינם ממושמעים." פורום בהנחיית נוחי טל-שטרית באתר דוקטורס

 

סיכום הרצאתם הדיאלקטית של ד"ר אילן בירן וד"ר אודי בונשטיין אשר הוצגה במסגרת הכנס "אינטימיות ברשת?" באוניברסיטת תל אביב (28.2.2005). מטרת העבודה היא בחינתה של המיניות ברשת, ונסיון להבינה מעמדה המניחה כי: א. המיניות נוכחת בכל קשר בין אישי; ב. המיניות מונחת ביסודה של החתירה לעבר האחר; ג. רשת האינטרנט משמשת בעיקרה כמרחב המאפשר ומקדם חתירה לעבר האחר; ד. רשת האינטרנט הנה מרחב בעל איפיוניים ייחודיים המחייבים התאמת דרכי החשיבה להבנתה של המיניות במסגרתה.

 

תחילת חקר האינטליגנציה היה בפעילותם של הפסיכולוג הצרפתי אלפרד בינה, ואחריו הפסיכולוג האמריקאי דיוויד וקסלר. קדם להם כבר בסוף המאה ה-19 אחיינו של צ'ארלס דארווין, פרנסיס גלטון, שהדגיש, ללא הצדקה, היבטים גופניים פיסיים והקשר בינם לבין מנת המשכל, אך אף על פי כן תרם לתחילת דרכו של המחקר. אינטליגנציה זורמת - Fluid intelligence מאופיינת ביכולת לפתור בעיות חדשות, שלגביהם אין לפרט שום ידע קודם, וביכולת להתמודד עם מצבים חדשים ומשתנים.