מקורות

היחס בין אבות גייז לילדיהם (כפי שבאו לידי ביטוי בקבוצת אבות הומוסקסואלים). הרצאתו של רן לוי בכנס "הורות אחרת": "עדות על תהליך הולדה של זהות חדשה בחיי קבוצת גברים, שאת היוולדותה ליוותי בפרק קצר, בערך שנה, בפגישות בנות שעתיים וחצי עם הפסקת אוכל טעים באמצע, אחת לשבועיים, ומדוע אני אומר שמדובר בפרק זמן קצר ? שהרי תמיד יהיה זה פרק זמן קצר כי ההולדה הזאת נמשכת יום יום ושעה שעה עד המוות ואין סוף לה..."

 

המאמר מציג שילוב של טכניקות היפנוטיות ונירופידבק לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. זיהוים של דפוסי EEG ייחודיים לבעלי הפרעות קשב, והיכולת לאמן את המטופל "לשלוט" בדפוסים אלו עומדות בבסיס השיטה. יוצגו מחקרים בנושא ויודגם יישומו של המודל. שיטת טיפול זו יעילה כחלק מתכנית טיפול רחבה יותר (הכוללת טיפול תרופתי ורכישת מיומנויות למידה מפצות), אך יכולה גם לעמוד בפני עצמה.

 

מידע בתחום הפסיכולוגיה ומודעות אישית: סקירת ספרים מודפסים (ספרי עיון, ספרי לימוד עצמי) ומקורות מידע אלקטרוניים העוסקים במגוון נושאים של התחום. הרבה קישורים לדברים שאנו מפרסמים אבל יוזמה יפה ומעניינת.

 

בשבת ה-15.10.05 התארח ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (http://www.zarut.com/shrink-friendly) בפורום "בנים בלבד" של פורטל "תפוז". במסגרת האירוח ענה על שאלות הגולשים על טיפולי המרה, יציאה מהארון, חשיפה אישית של המטפל והמתח שבין שיקולים טיפוליים ושיקולים אידיאולוגיים-פוליטיים בטיפול בהומוסקסואלים.

 

סיכום של משתתף ביום העיון של מכון ברקאי וישי שליף בהשתתפות מייקל וויט, מייסד הזרם הנרטיבי, יום העיון "מפות לשיחות נרטיביות" נערך בת"א ב25 לספטמבר 2005, סוכם על ידי יגאל עמנואל.

 

המרכז מתמחה באבחון וטיפול בילדים עם הפרעה התפתחותית נרחבת - ASD-Autistic Spectrum Disorder מגיל שנה וחצי ועד הכניסה לבית הספר. המרכז פיתח מודל עבודה יחודי בארץ שעקרונותיו מושתתים על עבודה התפתחותית אינטגרטיבית עם הילדים, שותפות ההורים בטיפול, עבודה של צוות רב מקצועי והתערבות מוקדמת ואינטנסיבית ככל האפשר. באתר הסבר על המרכז, מידע על אוטיזם, קישורים ופורום.

 

מאמר זה מתבסס בחלקו על הכתוב ספר "יחסים מקבילים: פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ" שיצא לאור בשנת 1999 על ידי הוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

רוב סוגי האלימות וההתעללות קשורים בגרייה אברסיבית המלווה באפקט עוין. מצב נתונים כזה יוצר הלימה חוויתית המאפשרת לפתח עמדות הגנתיות והימנעותיות מסתגלות כלפי הפוגעים. העמדה השלילית האינהרנטית כלפי פגיעה רגשית ופגיעה גופנית, היא מובנת מאליה. מין, הוא אינהרנטית חוויה אפטיטיבית ומתגמלת. הישרדותית, אנו מתוכנתים להפיק הנאה ממין. משמעות הדבר היא שהרבה מן ההתנסויות של קורבנות של ניצול ותקיפה מינית עלולות להיות משולבות גם בהבלחות של הנאה, וגם שקורבנות ניצול ותקיפה מינית עלולים לסבול מקונפליקט משיכה-דחייה תמידי ביחס למיניותם. הרצאה זו תדון בקשיים העיקריים בהסתגלות המינית של קורבנות תקיפה מינית ותצביע על כמה כיווני טיפול שעשויים לסייע לאנשים אלה לקבל חזרה שליטה ובעלות על מיניותם. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

סימוכין: זומר, א. (2004). להיות או לא להיות: טראומות ילדות והפרעות ניתוק. בתוך זליגמן, צ. וסולומון, ז. (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד ומרכז אדלר, אוניברסיטת תל אביב. ניתוק (dissociation) הוא סוג של מצב מודעות שבו אירועים וחוויות שבדרך כלל מחוברים ומשולבים במודעות, הם מופרדים ומפוצלים אלה מאלה. פרק זה יתאר את התפתחותן של תופעת הניתוק כמנגנון הגנה בפני טראומות ואת תהליך הפיכתו של מנגנון מיטיב זה להפרעה נפשית מעוררת מצוקה. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

סוגית הזכרונות המודחקים נמצאת במחלוקת פוליטית, פורנסית ובמחלוקות אישיות/משפחתיות בצפון אמריקה, בעיקר. אין, לדעתי, מחלוקת של ממש בין חוקרי הטראומה בעולם לגבי המהות והמאפיינים של זיכרון טראומטי. במאמר זה אעסוק במאפיינים נוירוביולוגיים וקליניים של זיכרון טראומטי. יחד עם זאת, אני מרגיש שאני חייב לעזור לקוראים להתמקם על מפת ההסתברויות של זיכרון טראומטי מסולף. הטענה של חוגים מקצועיים מסויימים היא שרוב ההאשמות של מטופלים כלפי הוריהם שהתחוור להם בטיפול כי עברו התעללות מינית בילדותם, הם אישומי שווא טראגיים המהווים תוצאה של השתלת זכרונות מסולפים בידי המטפלים. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

נושא שיתוף פעולה בין מומחים ובין הורים לילדים בכלל ובין הורים לילדים עם צרכים חינוכיים מיוחדים בפרט, עומד במוקד הדיון החברתי והחינוכי במאה ה-21 בשל גורמים חברתיים, חוקיים, חינוכיים וטיפוליים. במציאות, אחרי שנים רבות של חקיקה, מחקר והתנסות, שיתוף פעולה בין הורים ובין צוותים רב-מקצועיים הוא נדיר וקשה. שיתוף פעולה המתקיים בין צוות רב-מקצועי ובין הורים, מקפל בתוכו עולם שלם של תהליכים חברתיים ומהווה מסגרת מורכבת של פעילות אנושית. מחקר זה בוחן ומנתח כיצד מתנהל בפועל, בחיי היום יום, שיתוף פעולה מוצלח בין צוותים רב-מקצועיים ובין הורים. ההתמקדות בצוותים מצליחים, ישיבות "מעברים" ובשלושה צוותים העובדים בבתי-ספר שונים לחינוך מיוחד היא ייחודית למחקר זה. במהלך שלוש שנות המחקר נצפו ותועדו כ-80 ישיבות של צוותים רב מקצועיים והורים, נערכו 94 ראיונות עם הורים ואנשי הצוות ונאספו 80 פרוטוקולים של ישיבות. בניתוח הנתונים נמצאו היבטים גלויים וסמויים של שיתוף פעולה מוצלח, החוזרים בעבודת שלושת הצוותים המתמקדים בהיבטים מבניים, ארגוניים וחברתיים. בדיון מוצגים עקרונות מנחים, העולים מן הממצאים, המהווים בסיס הכרחי לשיתוף פעולה מוצלח בין מומחים להורים. ממצאי המחקר עשויים לשמש תשתית מחשבתית לחוקרים, כזו הנדרשת להתקדמות ולחקירת שאלות נוספות, כמו גם לאנשי מקצוע העובדים עם הורים בארגונים חינוכיים רגילים ומיוחדים. המאמר מתוך: סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 19, מס' 2, ע' 35-51. מופיע באתר פיגור שכלי.

 

מצגת שהוכנה על ידי ד"ר דיצה צחור עבור יום העיון בנושא שילוב ילדים אוטיסטים (20/11/04). מתפרסם באתר בית לורן.