מקורות

העיסוק במין למטרות מסחריות הוא נושא בעל השלכות רפואיות רבות. בשנים האחרונות, התפרסמו מאמרים רבים על זנות, בספרות הרפואית והחברתית. אולם בעיון מחודש במאמרים אלה, מתברר כי מרביתם עוסקים בדעות ולא בידיעות המבוססות על עבודה ניסויית בשטח. מסתבר, לדוגמה, כי בעולם המערבי, הזונות אינן המקור העיקרי להפצת מחלות-מין בכלל, ולתיסמונת כשל חיסוני נרכש (AIDS) בפרט, כפי שמקובל לטעון. עוד מסתבר כי הכרת דרכי עבודת המין הממוסחר חשובה, היות ויש לכך השלכות בריאותיות, לדוגמה: הכרת הנוהג של קיום מין פומי (אוראלי) ללא שימוש בקונדום, עשוי להיות חשוב לרופאים מקבלי החלטות בתחום בריאות הציבור. בעבודת שטח נמצא כי רבות מהעוסקות במין ממוסחר אינן חולות נפש או מכורות לסם, חלקן, כך מסתבר, רואות בעיסוקן עבודה לגיטימית, שהגיעו אליה בשל בעיות כלכליות, על רקע מצבן המשפחתי ו/או האישי. קיומו של מין ממוסחר שלא במסגרת החוק, הוא בעל משמעויות רפואיות, הן מבחינה טיפולית והן מבחינה מחקרית. כך לדוגמה, נמצא כי נשים העוסקות במין ממוסחר לוקות בקשיים נפשיים ובבעיות רפואיות והן אינן פונות לקבלת טיפול. כדי להקיף את הנושא, כפי שנחקר עד כה, יובא בסקירה זו סיכום העבודות שנערכו בתחום תעשיית המין, לרבות עבודתנו האחרונה בנושא, שבוצעה בישראל. מאת יצחק (צחי) בן-ציון, בלה צודקוב, ג’ולי צוויקל וחיים בלמייקר. מתוך "הרפואה" כרך 143, חוב' א' >> ינואר 2004 >>

 

הרצאתו של מאיר פרלוב בפאנל שעסק ב"מהסיפור האישי לסיפור הציבורי" ביום העיון "התשמע קולי" של איגוד מרכזי הסיוע שהתקיים בנובמבר 2005. המאמר מופיע באתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.

 

דר’ צופיה דויטש-קסטל ממכון חנה חושי, מ.ר בני-ציון בחיפה במצגת מיום העיון "הפסיכולוגיה ההתפתחותי" במחוז חיפה. בהרצאה מוצג הצורך של מערכת אבחנתית לגיל הרך ומתוארת המערכת האבחנתית של ה 0-3 DC. מוצגים השינויים שהוכנסו ב DC-R 2005 ומתואר מקרה לדוגמה.

 

גישה חדשנית, ייחודית, לטיפול רגשי בבעיות עיכוב התפתחותי תקשורתי ורגשי. השיטה פרי פיתוח של צמד הליצנים רפואיים – טיפוליים אלון חת וברק אוחיון המוכרים יותר בתור "אקטיבו ובמבינו" הוכיחה עצמה בהצלחה כיעילה במקומות בהם גישות אחרות התקשו לחדור ולגעת. התפיסה ביסוד ההומוריקה כי הטיפול אינו נתפס כטיפול אלא כחוויה וכי ההומוריקה היא רב גרויית היא פריצת הדרך. אתר ההומוריקה החדש הייחודי של הצמד מציע מידע מפורט על גישת ההומוריקה, פירוט על דרך הטיפול הפרטנית וההופעות הטיפוליות. באתר תמונות מהופעות טיפוליות, מאמרים מקצועיים, פורום אנשי מקצוע ועוד... www.humorica.co.il

 

הפסיכולוגיה איננה מדע הניתן לבדיקה מעבדתית. גם פרויד עצמו שינה את דעתו והרחיב אותה עם הזמן. ניתן לראות תוספות והשמטות במאמרים שחזר אליהם אחרי שנים וערך מחדש. גילוי מרכזיותה של המיניות היווה הלם. לא עוד משהו שרק מהנה וגורם להמשכיות האדם אלא כוח המניע את כל מעשיו של האדם. תגלית גדולה מרכזית וחשובה אחרת היא המיניות הילדית.

 

עניינו של מאמר זה הוא בהצגת מחקרים שונים שבדקו והעמיקו בחקר מימד משמעות החיים בהתאם להנחות הבסיסיות של תיאוריית הלוגותרפיה בקרב אוכלוסיות שונות – נורמטיביות ועברייניות , גיל ההתבגרות ואמצע החיים , חיילים קצינים ואזרחים, נשם וגברים, וזאת תוך בחינת המשקל היחסי של משתנה משמעות החיים בהתמודדות עם סיטואציות ואירועי חיים שונים. המאמר מופיע באתרו של פרופ' אדר

 

יישום עקרונות הלמידה המתווכת בגן הילדים.

 

לידת-מת (dead-birth או Stillbirth) היא תופעה מוכרת בסיפרות הרפואית אשר קיבלה התייחסות מועטה בלבד להיבטים הפסיכולוגיים שלה. רק בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שנידונו בהם ההשפעות הפסיכולוגיות של התופעה על נשים ומשפחותיהן, וגישתם של אנשי צוות בבתי-חולים ללידת-מת. במאמר הנוכחי אנו מצביעים על קושי ייחודי בעיבוד אבל על לידת-מת. להבדיל מגישה פסיכודינמית פרוידיאנית תוך-נפשית לאבל, מובאת בזאת גישה תיאורטית-פסיכולוגית של סמיוטיקה-חברתית המסבירה את הקשיים בייצוג התופעה על-ידי סממנים תרבותיים מקובלים. הגישה של סמיוטיקה-חברתית עשויה להבהיר את הקושי הייחודי הנעוץ באבל לאחר לידת-מת. הטענה העיקרית שלנו מצביעה על סיבוך אפשרי של האבל על לידת-מת כאבל מורכב, בגלל היות העובר המת "Non-person" עבור החברה, בעוד שהאם היולדת חשה באובדן בעוצמה רבה. פער זה יוצר את הפוטנציאל לפסיכופתולוגיה בעקבות לידת-מת. במאמר נסקרת הסיפרות הפסיכולוגית הקיימת ביחס להשפעות של לידת-מת על הורים ואנשי צוות המטפלים בהורים שילדו לידת-מת. לבסוף, מוצעות דרכי-פעולה מתאימות כדי להקל על ההורים האבלים. מתוך "הרפואה" - כרך 144, חוב' י"ב, דצמבר 2005.

 

התאבדות היא הגורם השני בשכיחותו לתמותה בקרב צעירים ומהווה בעיה קשה לבריאות הציבור. קיימים הבדלים אפידמיולוגיים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות, ואלה כונו ’הפרדוקס המיגדרי’. מחד-גיסא, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדנות אופייניים יותר לבנות מאידך-גיסא, שיעור הבנים הנפטרים מהתאבדות עולה על זה של הבנות. בעוד שבנושא זיהוי גורמי-סיכון להתנהגות אובדנית הוקדשו עבודות רבות, הרי שבסוגיית ההבדלים בהקשר זה בין המיגדרים לא בוצעו מחקרים רבים. בסקירה זו יובאו ההבדלים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות בגיל הילדות וההתבגרות, תוך התייחסות להבדלים בכלל בין המיגדרים. ייסקרו ההבדלים בין המיגדרים מבחינת גורמי-הסיכון, ותהיה התייחסות לגישה החברתית, תלויית-המיגדר, כלפי התנהגות אובדנית יסייע להבין מדוע שיעור ניסיונות האובדנות גבוה יותר בקרב בנות ושיעור התמותה נמוך יותר בהשוואה לבנים. דיון זה חיוני לתיכנון תוכניות למניעת אובדנות. מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת ג', מרץ 2003.

 

המאמר מאת אריה באואר, פאולה רושקה, אלכסנדר גרינשפון, אלי גרינר ורוברטו מסטר, מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת ד', אפריל 2003. במאמר זה נדונה סוגיית האחריות למעשה המטופל הפסיכיאטריה לגבי צד שלישי (זר לקשר מטפל-מטופל), בעיקר בהקשר למעשי אלימות של המטופל. נושא זה עלה לכותרות בתקשורת, וכן לדיונים מקצועיים רפואיים ומשפטיים מאז פרשת טרסוף המפורסמת, שבה רצח מטופל פסיכיאטרי את חברתו לאחר שסיפר על כוונתו זו למטפל. הפסיכיאטר מצידו לא דיווח על כך, והואשם בכך שלא הגן על הצד השלישי ולא עשה די כדי למנוע את המעשה האלים. הוא נתבע בתביעת רשלנות נזיקית. במאמר זה נסקר המצב המשפטי שהיה קיים בקליפורניה לפני פרשת טרסוף, והמצב שנוצר בעקבותיו לאחר פסיקת בית-המשפט בין השנים 1974-1976, שדן באותה פרשה והרחיב את גבולות אחריות המטפל. כמו-כן, מנותח במאמר זה המצב המשפטי הקיים כיום בישראל בנושא זה וחסרונותיו. נביא את הצעותינו לתיקון המצב הנוכחי תוך מתן המלצות ביצועיות (אופרטיביות) ליישום בפועל, כגון בירור מקיף לגבי המעשה האלים הפוטנציאלי וזיהוי הקורבן, צעדים למניעה ולטיפול, אזהרת הקורבן ועירוב גורמים רלבנטיים.

 

עם הגידול שחל בשנים האחרונות באימוץ ילדים מחול, נחשפה מערכת הבריאות בישראל לבעיות רפואיות בממדים שטרם התמודדה עימם בעבר. רוב האמהות הנוטשות את ילדיהן או מוותרות עליהם עברו את הריונן במצב תזונתי ירוד, חלקן נחשפו לאלכוהול ולסמים, ולעתים אף לקו במחלות שעלולות להיות הרות-אסון להתפתחותו של הילד. התינוקות שנמסרים לבתי-היתומים בתחילת חייהם לוקים בהזנחה רגשית ותזונתית בדרגות שונות, בתקופה קריטית בהתפתחות המוח. הסקירה להלן מוקדשת לבעיות גדילה והתפתחות בקרב ילדים אלה. מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת י', אוקטובר 2003.

 

מאמר מאת חיים עמית ובו יתוארו התערערות סמכותם של המורים והרגשת חוסר האונים שלהם בהתמודדותם היום-יומית עם תלמידים. כמו כן יתוארו הסיבות להידרדרות זו ודפוסי ההתמודדות הלא יעילים של מורים במצב זה. לאחר מכן, יוצגו בהרחבה ובצורה מעשית שתי מיומנויות חינוכיות (סמכות דיאלוגית ודוגמא אישית) שיש בהן כדי לסייע למורים להשפיע בצורה מיטיבה על תלמידיהם.