מקורות

שתי סצנות שייקספיריות, האחת מקומדיה והשנייה מטרגדיה, עומדות בשורשה של ההשראה הפרוידיאנית ומרכיבות את התמה עליה מתבסס זיגמונד פרויד בניתוחו את שייקספיר באמצעות כלי העבודה הלקוחים מהפולקלור. מאמרו של פרויד משנת 1913 "נושא שלוש התיבות" – “The Theme of Three Caskets” – מהווה את צומת הדרכים בה הוא עצמו, שייקספיר והפולקלור מצטלבים, הצטלבות המתרחשת על במת הדרמה של התיאטרון.

 

אוננות, אותם החטאים הקטנים שלנו ברגעים האינטימיים – האם צריך לדבר על אוננות? האם מותר? צריך אולי לא, אבל בהחלט מותר, מותר כל עוד העיסוק בנושא המביך הזה הוא אקדמי גרידא. אבל, האם אפשר להפוך דיון על אוננות לדיון אקדמי משכיל? מה כבר אפשר לכתוב על אוננות? בואו ונראה מה היה לד"ר זיגמונד פרויד להעיר ולהאיר בנדון, בכרך 12 מתוך 24 כרכיו בחיבור קצר מ-1912 שנקרא 'תרומה לדיון על אוננות' Contribution to a Discussion on Masturbation .

 

במאמר זה נעשה ניסיון להנהיר את קסמו האניגמטי של הסיפור "האדונית והרוכל" מאת ש"י עגנון באמצעות אופק קריאה בהשראת הפסיכולוגיה של ק"ג יונג. דמות האדונית היא מוקד הקסם והתעתוע בסיפור. תוך קריאה והאזנה לגוני גווניו, עולה מן הטקסט הד שפה שנשתכחה, שפת המיתוס, הדוברת אלינו במסווה דמות האדונית, דמותה של הנשיות הנצחית. ממשק כתיבה מיוחד עוצב על ידי הכותבת לנגישות הקורא למכמניה של שפה זו. המאמר מופיע בקיוונים – כתב העת המקוון של הכשרת המורים בישראל

 

תקצירים קצרים מהסדנאות ביום העיון של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. חילוץ "האם כסובייקט" מתוך "קביעות האובייקט האימהי" – משימה אפשרית? מאת ד"ר ענת פלגי - הקר. הפניית העין העיוורת- לא לדעת מציאות ידועה, מאת דוד אוהד. הגוף כעוגן בעין הסערה או הגוף כמגבלה בעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות, מאת ברכה הדר. טיפול ומיניות ופרות קדושות, מאת דניאל ווייסהוט . פסיכותרפיה כמקצוע בעולם משתנה, מאת פרופ' גבי שפלר. מתפרסם באתר האגודה - http://iapp.org.il

 

פרויד טען בספרו ''משה והמונותיאיזם'' כי את היהודים יצר משה, איש דת מצרי, שנרצח בידי העם שהוציא ממצרים. זכרו ותורתו הודחקו במשך מאות שנים, עד שלבסוף שבו והתפרצו מהלא-מודע של בני ישראל. חלק אחרון בסדרה.

 

בספרו ''טוטם וטאבו'' ניסה פרויד לקבוע מהו הרגע שבו זינק האדם-הפרא אל התרבות, ובמאמרו הנודע ''תרבות בלא נחת'' צידד בביצור תרבות ''הנאורות'' האירופית אף שטען כי לעולם יתקשה האדם למצוא אושר בתרבות זו שיצר לעצמו.

 

על ניתוח השגיונות והחלומות בספור ''גרדיווה'' מאת ינסן ופלישת הפסיכואנליזה לתחומי הספרות והאמנות.

 

משזנח את ''תיאוריית הפיתוי של ילדים'' נפתחה בפני פרויד הדרך לגילוי ''תסביך אדיפוס''. מדוע התסביך הזה כה מרכזי בהגותו?

 

על מוריו הנערצים של פרויד והשפעתם עליו, על קוקאין ו''מחקרים בהיסטריה'' ועל המטופלת המפורסמת ''אנה או''.

 

חיי פרויד ומחקריו בראי התמונות והפסלונים בחדרי עבודתו שבביתו בברגגאסה 19 בווינה. חלק ראשון מתוך שישה.

 

פורום ישראל של השדה הלקאניאני הוקם בשנת 2001 כחלק מהפורום הבינלאומי של השדה הלקאניאני שהוקם בשנת 1998. הפורום הישראלי הוקם על מנת לקדם את לימודי הפסיכואנליזה ע"פ פרויד ולקאן בישראל. באתר מידע על פעילויות, תוכניות, רשמת חברים וקישורים.

 

פרויד, שהשפיע יותר מכל אדם אחר על תרבות המאה העשרים, הודה לא פעם בשאיפותיו הספרותיות. את הביטוי לשאיפה זו ניתן לקרוא בסיפורי המקרים שלו, הנקראים כיצירות ספרות מרתקות. שנים מן הסיפורים המוקדמים, הלקוחים מן הספר 'מחקרים בהיסטריה', מופיעים כאן לראשונה בסידרה המיועדת לקהל הרחב.