מקורות

הפרעת אישיות גבולית – הא"ג – נדונה בספרות מעמדות תיאורטיות שונות – פסיכודינמית, התפתחותית וביולוגית. בולטים חילוקי דעות לגבי ההגדרה, האטיולוגיה, הטיפול ואפילו השם שניתן להפרעה. מדובר בהפרעה קשה, קשה לאבחון ושקשה לטפל בה. מצגת ההרצאה של ד"ר נחמה פרסלר בכנס "אבחנה מבדלת", חיפה, חנוכה 2006

 

הציור כמדיום אומנותי, עשוי לסייע במצבים בהם קשה "לדבר על מה שקרה", מצבים של תקיעות בעיצומו של תהליך טיפולי אינם יוצאי דופן, וברגעים כאלו נדרש המטפל ליצור תפנית כלשהי ולגייס מיומנויות טיפוליות שונות במטרה להמשיך בתהליך. לעיתים ההמשך ישא אופי וקצב שונה, אך כל עוד יתרחש בו דיאלוג בין המטפל למטופל וכמובן בין המטופל לבין עצמו תתרחש בסופו של דבר התקדמות.

 

"מאז ומתמיד, לאורך ההיסטוריה ועד ההווה, היו גברים ונשים אשר נמשכו, כפי הנראה, לבני מינם. ביוון העתיקה התייחסו להומוסקסואליות בהערצה, ואל הגוף הנערי הדק כאל אידיאל היופי. אהבת הגבר המזדקן, רם-המעלה, לנער הצעיר (למרות שבאותה עת גם לאישה), היה תימה למשוררים" מאמר מאת ד"ר עינת כהן

 

במאמר, מאת חיים עמית, מוצג כלי מעשי להנהגה הורית יעילה: הרעיון, הקונקרטי והסימבולי כאחד, שכדאי "להעביר לערב את כל מה שלא חייבים להתמודד איתו בבוקר". רעיון זה יכול לעזור להורים לנהל בהצלחה אירועי לחץ יומיומיים במשפחתם, במקום שאירועים אלה ינהלו אותם.

 

בין המצגות: אשמה, בושה והנאה בשיח המקצועי על הפרעות פוסט-טראומטיות של חיילים, תיאוריית ההתקשרות והמימד האקספלורטיבי באמונה היהודית, העברה בין-דורית של טראומת השואה בדור השלישי, אמהות עם הפרעות אכילה, מאפייני היחסים בין אבות לבנות הסובלות מהפרעות אכילה ועוד

 

איך נוצרה הגרפולוגיה בצרפת במאה התשע-עשרה. על דמותו הססגונית של מייסדה, ז'אן היפוליט מישון, ועל העקרונות עליהן התבססה שיטתו הגרפולוגית. המאמר מבוסס על ספר בהכנה על האיש ועל שיטתו.

 

מאמר זה מתאר את הסיבות לקושי לאבחן את הפרעת הקשב והריכוז בקרב מבוגרים ואת השלכות היעדר האבחון והטיפול בבעיה על מימוש הפוטנציאל העצמי.

 

ההפרדה בין סגנונות חיים נון-קונפורמיים והפרעות נפשיות ממלא תפקד מרכזי בטיפול ההתנהגותי, המדגיש את הגדרת הפונה את בעייתו ובגישות אקזיסטנציאליסטיות והומאניסטיות, המעודדות את האינדיבדואליות שלו. במחקר זה, שפורסם בכתב-העת Journal of Sex & Marital Therapy, דירגו 621 מטפלים וסטודנטים למקצועות טיפוליים את מצבו הנפשי של גבר הסובל מפוביה חברתית הקשורה למצבים מבחניים. מחצית הנבדקים קראו תיאור מקרה של מתמחה במשפטים (נשוי למורה), הסובל מפוביה זו בבחינות לשכת עורכי-הדין. המחצית השנייה קיבלה את תיאור המקרה כשהוא מופיע אצל סטודנט בסמינר למורים (נשוי לעורכת-דין) והסובל מהפףוביה כשהוא צריך להעביר שיעור מבחן בפני תלמידי כיתה א'. מצבו הנפשי של האחרון הוערך כחמור יותר באופן מובהק מאשר זה של הראשון. הבדל זה בתפיסה לא היה קשור למין הנבדק, לניסיונו המקצועי ולשכיחות של מקרה דומה בפרקטיקה שלו. התוצאות נידונות בהקשר של העמדות הפוליטיות הליבראליות וסגנון החיים החילוני של המשתתפים.

 

מטרתו של מאמר זה לעורר מודעות לקשיים הרבים במצב כלי האבחון בארץ בהשוואה לארצות מפותחות אחרות, ולהצביע על גורמים אפשריים למצב זה ועל פתרונות אפשריים. מאת מתמחה בפסיכולגיה חנוכית ורכז מחקר ופיתוח בחברת "סייקטק בע"מ". המאמר מוגבל לפסיכולוגים שמוזמנים להגיב, להתייחס ולהצטרף לדיון סגור בנושא בהמשך למאמר.

 

מאמר זה עוסק בהצגת הסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס אבחון מקיף של הפרעת לקות למידה – הגורמים להפרעה, סוגים של לקויות למידה, ההגדרה של ההפרעה, מטרת אבחון לקות למידה ותכולת האבחון. כיום קיימות מחלוקות רבות בין החוקרים כמעט בכל היבט הנוגע להפרעת לקות הלמידה. מחלוקות אלה יוצרות אי-סדר רב בתחום והופכות אותו לעתים לפרוץ לכל דיכפין. המאמר סוקר כל אחד מתחומי המחלוקת, מפרט את הגישות השונות ואת הנחות היסוד שלהן, מביא ממצאים מחקריים התומכים בהן ומדגיש את החיבור האפשרי ביניהן. במאמר מוצעים כיוונים להסכמה ולגישור על חילוקי הדעות המתבססים על גישה תאורטית אינטגרטיבית רחבת-מבט המעוגנת גם בבסיס נתונים, זאת במטרה לקדם את התחום מבחינה מדעית וישומית. פורסם: "מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית", גיליון 24, דצמבר 2006

 

הדיון בעצמי מופיע בפרקי הספר כשאלת מפתח ארוגה בשאלות וסוגיות נוספות הנוגעות לתרבות ורוח , העיקרית שבהן מבררת את האופן בו משמשת האמנות כמרחב אידיאלי לבריאתו של העצמי וליצירת קולו הייחודי. המחבר מציג את משנתו הפסיכואנליטית כשהיא מקרינה על תחומים אחרים : אמנות , רוח פוסט מודרניסטית ואמונה דתית , ומתוך מבט ופרספקטיבה אישית הוא נע בגמישות בין העיון התיאורטי בתיאוריה ובמטא-תיאוריה של הפסיכואנליזה לרשמים תרבותיים וסוציולוגים. אופיו האידיוסינקרטי של המסע התרבותי שמבטא את טעמו ותחומי העניין של המחבר מאפשר לקורא הצצה לעצמיותו של גלדמן לצד התבוננות מזוויות חדשות על עצמיותו שלו. מרדכי גלדמן הוא פסיכותרפיסט משורר ומבקר אמנות תל אביבי .

 

מאמר זה מציג את המשגת העיסוק בזנות כטראומה ומפרט את השלכותיה של המשגה זו הן על ההיבט החברתי והן על העוסקות בזנות עצמן.