מקורות

מאמר, שראה אור לראשונה בשער אתר דוקטורס בחג הפסח, מופיע כעת באתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין, בו הוא מנתח את המושג "חירות" מנקודת מבט של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית - על האחריות, שהיא המחיר של חופש הבחירה, על הבדידות שבחופש ועוד מושגים שהקונוטציה שלהם חיובית, אך יש להם מחיר...

 

הרצאה באונ' תל-אביב, 9.11.04

 

על מה בעצם אנחנו מדברות כשאנחנו מדברות על מיניות המטפלת ? האם מיניות המטפלת אכן שונה ממיניות המטופלת נפגעת הטראומה המינית ? מה קורה כאשר המטפלת עצמה נפגעת תקיפה מינית ? האם ובאיזה דרכים משפיעה המיניות הטראומטית של המטופלת על מיניות המטפלת ? הרצאה ביום עיון על "תקיפה מינית ומיניות" – 26.11.03 מתפרסם באתר מכון אנימה.

 

הרצאה מקיפה העוסקת בהתפתחות הפמיניזם ויצירתה של הפסיכולוגיה החדשה של האישה. מתוך הרצאה ביום עיון 19.12.01 מתפרסם באתר מכון אנימה.

 

עבודת דוקטוראט של אבו – רביעה מוחמד בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בעבודה תיאור תמונת מצב של המעבר ההדרגתי מרפואה מסורתית לרפואה מודרנית בתחום הפסיכיאטריה כפי שהדבר משתקף בין 50 פונים בדואים למרפאה הפסיכיארית בסורוקה על ידי ראיון אנשים מקצועיים בתחום הפסיכיאטריה ודרווישים בדואים אשר קרובים לנושא ועוסקים בו באופן יום – יומי.

 

תיאור ודיון בעקרונותיה של הפסיכולוגיה ההומינסטית של שנות השישים

 

דיאלקטיקה מוגדרת כהתנגשות של רעיונות (תזה ואנטיתזה) מנוגדים ולבסוף הגעה לפתרון שיכלול שלוב של הניגודים (סינתזה). כפי שמאמר זה טוען, ההתפתחות הפסיכולוגית של נפש האדם מגיל הילדות עד לבגרות היא תהליך דיאלקטי רב תהפוכות שלבסוף מגיע לפתרון בדרך כזאת או אחרת. הדרכים שמאמר זה יכלול צועדות על שני שבילים שבנקודות רבות מקבילים זה לזה ואילו באחרות מתפצלים זה מזה. הדרכים שבחרתי להציג הן אלו של הפילוסוף פרידריך הגל ושל הפסיכו-אנליסט זיגמונד פרויד. מאמר באתר המגזין המקוון "אימגו"

 

אינני חסיד של הגישה הטוענת ליחסיות של הידיעות שלנו אלא מאמין באפשרות קיומן של אמיתות מוחלטות, אף כי ההתקרבות אליהן תחייב אותנו להכניס בהן תיקונים ללא הרף. בנקודה זו נותרתי בלתי-מודרני ככל שרק ניתן". - אמר פרויד באחד ממכתביו. מאמר על מושג האמת על פי פרויד באתר אימגו

 

עודד וולקשטיין למד ולימד ספרות באוניברסיטת תל-אביב. נסיונותיו להתפרנס מן העיסוק הזה הובילו אותו לבקש נחמה בחיקה של הפסיכואנליזה. מאמריו התפרסמו בעיתונים ובכתבי-עת שונים, שרובם נסגרו זמן קצר לאחר מכן. מאמר פסיכואנליטי זה המופיע ב"מארב" , כתב עת מכוון לתרבות, אמנות ומדיה.

 

תקציר: פרס נובל לכלכלה הוענק לפסיכולוג דניאל כהנמן על מחקריו עם הפסיכולוג עמוס טברסקי ז"ל אודות תהליכי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, והערכות סובייקטיביות של אי ודאות. השניים הציעו את תורת הערך (Prospect theory) כחלופה דסקריפטיבית לתורת התועלת, התורה הנורמטיבית השלטת של קבלת החלטות בתנאי אי ודאות. כהנמן וטברסקי טענו שהפסיכולוגיה האנושית מונעת מאנשים להיות רציונליים במובן הנדרש על ידי תורת התועלת -- מובן של עקביות -- משתי סיבות עיקריות: ראשית, משום שאנו רגישים יותר לשינויים במצבינו (כלכלי או אחר) מאשר למצבים עצמם, עובדה שלא מובאת בחשבון על ידי תורת התועלת. כך, ההתיחסות תהיה שונה לשני מסלולים שונים המביאים לאותו מצב סופי (למשל, חסכון בגלל הנחה של 50% על פריט שעולה 100 ₪ לעומת הנחה של 5% על פריט שעולה 1000 ₪). בנוסף, אנו גם רגישים יותר לשינויים לרעה מאשר לשינויים לטובה. שנית, אנחנו רגישים לא רק למה שקורה בפועל אלא למה שקורה תחת תיאור זה או אחר, מה שהופך אותנו לבלתי עקביים מנקודת הסתכלות קונסקוונציונלית (למשל, לאבד 100 ₪ בדרך אל קופת התיאטרון, או לאבד כרטיס תיאטרון בשווי 100 ₪ בדרך לתיאטרון). המאמר מתאר מקצת מן הממצאים האמפיריים שהולידו את תורת הערך, ומקצת מעיקריה של תורה זו

 

מאת אביהו רונן, יוסי הדר. מתוך ההקדמה: ...נסיון לדיון משותף ברעיון הלחימה של אנשי תנועות הנוער בפולין משתי פרספקטיבות מקבילות: פסיכולוגית והיסטורית. במסגרת ההרצאה יבואו לידי ביטוי שתי תיזות מקבילות שפותחו בנפרד עוד קודם לכן. האחת, היא "עקרון ההמשכיות" הפסיכולוגי של יוסי הדר, שיושם עד כה בחקר ההעברה הבינדורית במשפחות של ניצולי שואה וכן בחקירתם של תהליכי ההשרדות של יהודים בתקופת השואה. התיזה השניה היא "ההסבר התרבותי" של אביהו רונן, שיושמה כבר ברמה ההיסטוריוגרפית, לגבי הבנת פעולת תנועות הנוער בפולין בתקופת השואה... זהו איפא, נסיון לדיאלוג בין שתי פרספקטיבות לנוכח רעיון הלחימה בגיטאות. מופיע באתו של ד"ר אביהו רונן בו מבחר נוסף מפרסומיו: http://www.avihuronen.com פורסם: דפים לחקר תקופת השואה, מאסף י"ב, תשנ"ה, ע' 43-61.

 

שיעור של פרופ' יולנדה גמפל בקורס מבוא לפסיכופתולוגיה באונ' ת"א. הסרט "הירושימה אהבתי" הוא יצירת אומנות, המאפשרת לנו דיון בעקבות ומתוך חוויה של נושאים של עיבוד אבל, מלנכוליה, דיכאון ושיגעון, תוך התייחסות לחיבור (Link) הקיים בנפש האדם בין רכיבים ותהליכים אלה. בסרט, השיגעון של המאורעות ההיסטוריים החיצוניים האימתניים (פלישת הנאצים לצרפת והטלת הפצצה האטומית בהירושימה) מוצג כמדד לכאב האנושי הנגרם לפרט. אל מול כאב זה אין הירארכיה בין אוהב גרמני, הנרצח בצרפת על ידי המחתרת, לבין יפני שנהרג בהפצצה.