מקורות

הוצג במסגרת הסמינר לטיפול בילדים , "בעין המטפל", במכון שלם. הסמינר התמקד בזווית הראייה של המטפל בילדים בהקשר לסוגיות טיפוליות מרכזיות כמו: העברה נגדית, הברית הטיפולית והפגישה הראשונה, תהליך העיבוד, המטפל המשחק, סיום טיפול. לצורך הדגמה ליווה את הסמינר ספרו של ויניקוט "הילדה פיגי" (1977). גרסה של המאמר הנוכחי היוותה חומר רקע לדיון ולהתנסות חוויתית בשאלת מקומו של המטפל ביצירת הברית הטיפולית. המאמר עוסק בשורשי המושג, בברית הטיפולית עם ההורים והילד, ובפגישה הראשונה בה נטמנים זרעי הברית הטיפולית.

 

האם ראוי לספר לילדים סיפורים ואגדות המכילים לעתים תיאורים אכזרים ואפלים, העלולים להפחיד את צאצאינו ולערער את נפשם הרכה? מתוך האחרית דבר: אנו חיים בתקופה שבה העולם, הנשלט על ידי דוקטרינות וחברות כלכליות שאכזריותן משתווה למכשפות הכי רעות באגדות, הפך להיות מקום לא בטוח לצמיחת פרחי לב הזהב או ברווזונים מכוערים שלוקח להם זמן להפוך לברבור. הכל צריך להיות מהר, קצר ולעניין. אנו מופגזים במידע שאי אפשר לקלוט, אוכל מהיר שאי אפשר לעכל, ודחף להשיג עוד ועוד. נראה שאגדות כבר לא מסתיימות במלים "והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה", אלא במשפט קצר ותכליתי, "לחיות באושר ובעושר עד העצם". יש צורך להציל את המקומות הבטוחים שבהם הנשמה יכולה להתרפק, להתכרבל ולמצוא מפלט ומנוח. האגדות והסיפורים, יחד עם השירה, הם "שמורות הטבע של הנפש", שאותן עלינו לשמר ועליהן להגן מפני כל פגיעה. "ונשמרתם לנפשותיכם" מצווים לנו בפרקי אבות. אני מדמיין מבצע של החברה להגנת הטבע שבמסגרתו נגן על נפשות רכות, על ציפורים בראש ועל חלומות כמוסים. אולי, כל עוד נמשיך לספר אגדות ולהאמין בנסים ובנפלאות, לא הכל יהיה אבוד.

 

מתוך גליון 29, נובמבר 2003 של "רפואה ומשפט" מתפרסם באתר האגודה לרפואה ומשפט בישראל. תקציר: מאמר זה ראשיתו בסקירת ספרות בנוגע להפרעות בתפקודם של ילדים להורים גרושים, והצגת ממצאי מחקרים המצביעים באופן ברור כי ילדים אלה, נמצאים בסיכון לפיתוח הפרעות רגשיות והתנהגותיות. בהמשך לכך, מוצגת עמדה בנוגע לתפקיד האקטיבי והקונסטרוקטיבי שעל היועץ לנקוט במיפגש עם הורים גרושים (בין אם ה"יועץ" הוא: פסיכולוג, עו"ס, מגשר, או אפילו שופט לענייני משפחה), והנחיות עקרוניות להורים כיצד להיטיב את מצבם הנפשי של ילדיהם.

 

מאמר מאת ד"ר קלודי טל המוקדש להתעמקות בנושא שלכאורה מיותר שנכתוב עליו משום שהוא מוכר לכולנו: נושא ההרגלים והקנייתם. התפרסם באתר הגיל הרך.

 

המאמר דן במיומנות הורית של העצמת ילדים בהקשר של הגברת יכולת ההשפעה ההורית. תחילה מתואר חוסר אונים בהורות, ולאר מכן מוצגים דפוסי התמודדות לא יעילים של הורים: שימוש יתר בסמכות כוחנית מצד אחד, וכניעה וויתור מוחלט על סמכות מצד אחר. בהמשך מוצע מושג ההשפעה כמושג שיכול לסייע להורים לארגן את מטרותיהם ואת דרכי פעולתם בהורות בצורה יעילה ומתאימה לתקופתנו. המאמר מציע להורים לפתח מקורות השפעה אישיים כדי להצליח להנהיג ביעילות את משפחתם, ומתמקד במיומנות של העצמת ילדים. הורים מעצימים הם הורים שמצליחים בצורה מכוונת לסייע לילדיהם להרגיש בעלי יכולת אישית. מתוארים ארבעה שלבים בהפעלה מכוונת של מיומנות ההעצמה בהורות: שלב האפשור, שלב הדרישה, שלב ההדרכה ושלב החיזוק. בכל שלב מפורטים תהליכי ההעצמה בשני מימדים: במימד ההתנהגותי, הגלוי, שבין ההורה לבין הילד; ובמימד הפנימי, הנסתר, שבין ההורה לבין עצמו. כמו כן, מצוינות מיומנויות הוריות עיקריות הנדרשות מההורה בכל שלב, השאלות שהורים יכולים לשאול את עצמם בכל שלב כדי לייעל את עשייתם וכן הטעויות העיקריות שהורים עלולים לבצע בכל שלב. בסיום המאמר מוצעות השלכות לעבודתם של יועצים חינוכיים עם הורים.

 

המאמר דן במיומנות הורית של העצמת ילדים בהקשר של הגברת יכולת ההשפעה ההורית. תחילה מתואר חוסר אונים בהורות, ולאר מכן מוצגים דפוסי התמודדות לא יעילים של הורים: שימוש יתר בסמכות כוחנית מצד אחד, וכניעה וויתור מוחלט על סמכות מצד אחר. בהמשך מוצע מושג ההשפעה כמושג שיכול לסייע להורים לארגן את מטרותיהם ואת דרכי פעולתם בהורות בצורה יעילה ומתאימה לתקופתנו. המאמר מציע להורים לפתח מקורות השפעה אישיים כדי להצליח להנהיג ביעילות את משפחתם, ומתמקד במיומנות של העצמת ילדים. הורים מעצימים הם הורים שמצליחים בצורה מכוונת לסייע לילדיהם להרגיש בעלי יכולת אישית. מתוארים ארבעה שלבים בהפעלה מכוונת של מיומנות ההעצמה בהורות: שלב האפשור, שלב הדרישה, שלב ההדרכה ושלב החיזוק. בכל שלב מפורטים תהליכי ההעצמה בשני מימדים: במימד ההתנהגותי, הגלוי, שבין ההורה לבין הילד; ובמימד הפנימי, הנסתר, שבין ההורה לבין עצמו. כמו כן, מצוינות מיומנויות הוריות עיקריות הנדרשות מההורה בכל שלב, השאלות שהורים יכולים לשאול את עצמם בכל שלב כדי לייעל את עשייתם וכן הטעויות העיקריות שהורים עלולים לבצע בכל שלב. בסיום המאמר מוצעות השלכות לעבודתם של יועצים חינוכיים עם הורים.

 

מאת עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית (ממוצא פולני). בדיחות כה רבות נכתבו על הפולניה, אולי כדאי לעצור רגע ולשאול מהי תופעה זו? האם פולניוּת היא עניין של גיאוגרפיה או מצב נפשי? האם הפולניוּת היא נחלתן של נשים בלבד או שגם גברים לוקים בה? ואת מי זה בכלל מצחיק? בגישה הפסיכואנליטית קיימת הנחה שמאחורי ההומור תמיד יש גרגר אמת, לעתים גרגר גדול מאד. במאמר זה, ברצוני להשתמש בבדיחות נפוצות כדי לזהות את סגנון ההתנהגות והאישיות "הפולנית" ולחשוב; מאין צמח סגנון אישיות זה? כיצד ניתן להסבירו? מה המחיר שמשלמים אנשים הנוקטים בסגנון התנהגות פולני? האם אפשר להשתחרר מזה? לתגובות ופניות לכותבת המאמר: paz10@netvision.net.il

 

מחקרים מוכיחים כי פגישות הדרכת הורים סדירות מעלות באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה בטיפול בילדים, ובמצבים מסוימים (ליקויי למידה, קשיי קשב וריכוז) מהוות תנאי הכרחי להצלחת הטיפול. יעל זוהר מסבירה ומדגימה את הגישות והשיטות השונות בהדרכת הורים, מתפרסם באתר טריאסט-שריג

 

"מודל הסמכות השלמה" הינו מודל רחב שפותח על ידי אריה טבעון הוא משמש כתפיסה כוללת להתערבויות מגוונות הן עם הורים ובתי ספר ופועל מאז 1996 בקרב יחידת נערי רפול בצבא. המאמר שפורסם בהורים וילדים מציג כמבוא כמה עקרונות יסודיים שקשורים במודל הרחב.

 

"ילדים משקרים מכל מיני סיבות. לדעת מומחים עונש אינו אמצעי חינוכי להקניית יושר, אך במקום זאת הם מציעים לשפר את הדוגמא האישית". מאמר מאת אלונה פלד בEMAMA

 

דף עזר להשתלמות למתמחים בפסיכולוגיה התפתחותית בנושא עבודה עם הורים/ נטע עופר זיו-אפריל 2003

 

פרק ב' בספרה של קלודי טל בשם זה, הדן בכשירות חברתית- התפתחות, הערכה וקידום כיתת הפעוטות במעון (גילאי שנה וחצי עד שלוש שנים)